"הורדת מחירי הקוטג' מראה שאין תחרות"

הורדת מחירי הקוטג' מצד שלוש היצרניות תנובה, שטראוס וטרה סימנה הצלחה ראשונה למרד צרכנים בישראל, אך מלווה גם בטעם חמוץץ הורדת המחיר בו־זמנית, ולאותו מחיר בדיוק של 4.55 שקלים לגביע קוטג' לרשתות השיווק, מעלה את התהייה האם לא היה טעם לפגם במהלך ומציבה סימן שאלה גדול על סוגיית התחרות בשוק החלב. בכירים ברשתות השיווק טוענים כי אין תחרות בין יצרניות החלב, ולכן אין זה מפתיע שכפי שהן מעלות מחירים במקביל, הן גם מורידות את מחיר הקוטג' כאיש אחד.

"זה חדש שאין תחרות בשוק החלב?", שואל בעלי רשת השיווק א.ב.א ויקטורי אייל רביד. "ברור ששלוש היצרניות יורידו מחירים יחד. מה חשבתם, שאחת תמכור קוטג' ב־5.90 שקלים לגביע והיתר יישארו על 7 שקלים? לדעתי, הן יכלו להוריד מחיר עוד הרבה לפני כן".

וורמברנד. "להרחיב את הפיקוח"צילום: רונן אקרמן

"אופן הורדת המחירים של היצרניות אינו שונה מהותית מהדרך שבה הן העלו מחירים בעבר", טוען מנכ"ל מגה קמעונאות מקבוצת רבוע כחול, זאב וורמברנד.

אין תיאום מחירים, אבל גם אין תחרות

למרות הורדת המחירים המקבילה, בכיר באחת מרשתות השיווק אומר כי לא מדובר בהכרח במהלך שתואם מראש. "תנובה מובילת שוק. הקוטג' שלה מוביל שוק. ברגע שהוא ירד במחיר, למתחרים אין מה לעשות במחירי הפרימיום כי לא יקנו אותם", הוא מסביר. "הגדולה מכתיבה את המחיר, ושתי השחקניות האחרות התיישרו אחריה. בדרך כלל אחת גוררת את השנייה. גם בעליות מחירים, הראשונה מעלה מחיר וכולן אחריה".

"המצב הוא שיש שחקנית אחת גדולה בתחום החלב ועוד שתיים שפועלות לצדה, וכנראה לא תהיה תחרות ביניהן", מסביר בכיר אחר. "בכל אזור שבו יש שניים או שלושה שחקנים קשה לייצר תחרות, ומה שקרה בשבועיים האחרונים מראה את הבעייתיות שקיימת בשוק החלב. כשיש 2–3 ספקים, לי בתור קמעונאי אין כלים להוריד מחירים, חוץ מפיתוח של מותג פרטי. אם יש אלטרנטיבה על המדף, הספקים לא מעלים מחירים".

"אין מספיק תחרות בין שלוש היצרניות", מסכים גם רמי לוי, בעלי רשת רמי לוי שיווק השקמה. "התחרות צריכה להיות עוד יותר חזקה, וניתן להגביר אותה על ידי שחקנים נוספים, על ידי יותר מבצעים, ועל ידי כך שיפתחו את השוק ליבוא ויורידו מסים. עצם זה ששלוש היצרניות הורידו את המחיר יחד, זו ההוכחה לכך שאין תחרות".

הקמעונאים מציעים: להכניס עוד מוצרים לפיקוח

"אם היתה תחרות מספקת, לא היינו מגיעים למצב שאליו הגענו", טוען לוי. "אם הן יכלו להוריד מחיר, זה אומר שלא היה בכלל צורך להעלות את מחיר הקוטג' והן צריכות לעשות בדק בית ולבדוק לאיזה מוצרים נוספים הן יכולות להוריד מחירים. עדיף לעשות את זה מוקדם מאשר מאוחר. תמיד עדיף שתהיה תחרות חופשית, אבל שוק חופשי צריך להיות חופשי עד הסוף: בלי מכסות על חלב ובלי מגבלות. אם לא ניתן להבטיח שהשוק יהיה תחרותי עד הסוף כי רוצים להגן על רפתנים וחקלאים, אז צריך להכניס יותר מוצרי יסוד לפיקוח".

לא כל הקמעונאים סבורים שהכנסת מוצרים לפיקוח היא פתרון מספיק להיעדר התחרות בשוק החלב. "מה זה פיקוח? שהיצרנים מורידים מהרווחיות שלהם? איפה המדינה שתוריד את המע"מ?", שואל רביד מא.ב.א ויקטורי. "אני בעד פתרון כולל - צריך להשוות את מחירו של חלב גולמי למחירים באירופה, של 1.40–1.60 שקלים לליטר.

"במקביל, צריך להוריד את המע"מ על מוצרי חלב ולהכניס את מוצרי החלב הבסיסיים לפיקוח. מעבר למוצרים שכבר נמצאים בפיקוח, צריך להוסיף לסל גם יוגורטים ומעדנים בסיסיים. כשזה יקרה, המחיר לצרכן ירד ב-25%, כי גם רשתות השיווק מרוויחות פחות עבור מוצרים בפיקוח".

לטענת רביד, הורדת מחירי הקוטג' יכלה להתרחש הרבה לפני לכן. "היצרניות סתם משכו את הורדת המחיר הזו", הוא אומר. "הן רצו שהמדינה תיתן פתרון כולל, אבל המדינה לא זזה כי אין שר אוצר. כולם צריכים לזכור שהצרכן הוא המלך, כי הוא זה שקובע בסוף".

וורמברנד ממגה סבור שיש לבחון מחירים של מוצרים רבים, לאו דווקא מתחום המזון, ולהקפיא את מחיריהם או לפקח עליהם. "אפשר לשקול להכניס לפיקוח גם דגני בוקר, מוצרי טואלטיקה ואבקות כביסה. אם כולנו - היצרנים, הספקים, היבואנים ורשתות השיווק - נבין שיש סדר יום חדש, בעתיד נראה התנהגות אחרת. נראה שמירה של מחירים גם אם תידרש עליית מחירים, כדי להחזיר את אמון צרכנים".

מנהל העסקים הראשי של שופרסל, ריצ'י האנטר, חושב שצריך ליצור סל מפוקח של 30 מוצרים בסיסיים. "שיכניסו לפיקוח מוצרים בסיסיים כולל חיתולים, מוצרים לתינוקות, מלח וקמח, ואני מוכן למכור אותם במחיר עלות בתנאי שהיצרנים ימכרו לי אותם גם במחיר מוזל ושגם הממשלה תוריד את המע"מ עליהם", הוא אומר.

"ברור שאי אפשר להכניס את כל מוצרי החלב לפיקוח, אבל בסל הזה צריכים להיות סוג אחד של יוגורט וסוג אחד של קוטג' שכל משפחה תוכל לקנות במחיר מוזל, גם אם הוא לא המוצר הכי טעים על המדף".