החגיגה של ברקת על הקפאת מחירי קוקה קולה הייתה זמנית
החגיגה של ברקת על הקפאת מחירי קוקה קולה הייתה זמנית
לפני שלושה חודשים התהדר שר הכלכלה בבלימת ההתייקרויות של החברה המרכזית, ואתמול הודיעה החברה המרכזית למשקאות על העלאת מחיריהם של משקה הקוקה־קולה, מוצרי חלב לא מפוקחים, משקאות קלים וחריפים ובירה
הצרכן הישראלי תחת מתקפה חריגה של העלאות מחירים. כפי שנחשף באתר "כלכליסט", החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), הודיעה אתמול לקמעונאים על העלאת מחירי המשקאות הקלים, החריפים והבירה בשיעור של כ־4.5%, ושל מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח בשיעור ממוצע של 3.2%, המשקף התייקרות חדה הרבה יותר בחלק מהמוצרים. גם משקה הקוקה קולה עצמו יתייקר ב־4.5%.
ההתייקרויות יכנסו לתוקף בעוד כשלושה שבועות והערכות הן כי גם מתחרותיה בשוק המשקאות (טמפו ויפאורה) והחלב (תנובה, שטראוס וגד) יפעלו בתקופה הקרובה באופן דומה, תחת אותו נימוק הנוגע ל"עלייה מצטברת של תשומות המוצרים וכן עקב עליות מחירם של המוצרים המיובאים". בין היתר, כוללת עלייה זו את עליית שכר המינימום בתחילת אפריל.
ההתייקרויות, שלא נבלמות מתחילת השנה, לא זכו לכל התייחסות מצידם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושל שר הכלכלה ניר ברקת. ניתן להעריך שלא במקרה התעלמו השניים מהזינוק במחירים, שכן הם האחראים לתזמון של החברות: הראשון העניק למחלבות אישור למעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי, ללא צורך בחתימתו. זאת, כתמורה חריגה להסכמתן בשנה שעברה לפצל את ההתייקרות שהגיעה להן למספר פעימות. בעקבות כך, איבד את היכולת שהיתה לאורך שנים בידי שרי האוצר לעכב או לדחות התייקרויות של מוצרים מפוקחים. עבור הצרכנים העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח תגדיל את ההוצאה השנתית בכ־135 מיליון שקל על המוצרים, שמכירותיהם השנתיות מסתכמות בכ־3 מיליארד שקל.
תרומתו השלילית של ברקת לגל הנוכחי נעוצה בכך שבפברואר החולף נזכר באיחור לנסות לבלום את ההתייקרויות שהובילו שטראוס, שסטוביץ, אסם, סוגת, זוגלובק ועוד, וכשל בכך נוכח סירובן של מרבית החברות להקפיא את ההתייקרות. במקביל, ניהל ברקת מו"מ עם הספקים בנוגע לדרישת נתונים חריגה שהעביר להם המפקח על המחירים במשרדו בעקבות התייקרויות קודמות שביצעו, והציע למשוך את דרישת הנתונים בתמורה להקפאת ההתייקרויות עד יום העצמאות. הספקים סירבו, אך ברקת התהדר בהישג מלאכותי, כשהכריז שניר לוינגר, מנכ"ל החברה המרכזית, שכלל לא הודיע באותה תקופה על כוונה להעלות מחירים, נעתר לבקשתו והקפיא את ההתייקרות עד יום העצמאות. בכך, סימן ברקת לחברות המזון מהו המועד בו יוכלו מבחינתו להעלות מחירים והכשיר למעשה את הגל הנוכחי.
הבוקר, במקביל להעלאת מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח על המחירים, ייכנסו לתוקף עליות מחירים חדות של עשרות מוצרי דיפלומט ובהם דגני בוקר קלוגס, רטבי היינץ, שוקולד ועוגיות של מילקה ואוראו, קפה ג'ייקובס, סוללות, צבעי שיער ועוד שיתייקרו בשיעור של עד 15%. עוד יתייקרו מוצרי פררו הכוללים ממרח נוטלה וחטיפי קינדר שיעלו בכ־6%, גלידות נסטלה ונקניקי יחיעם שיעלו בכ־15% ומוצרי הנקל סוד.
מדובר בגל ההתייקרויות השני מתחילת השנה, המתווסף למספר העלאות מחירים רוחביות לאורך השנתיים האחרונות. בתחילת השנה נקטו מרבית חברות המזון הגדולות, בהן שטראוס, אסם, דיפלומט ואחרות, העלאות מחירים בשיעורים של עד 25%. רק חצי שנה קודם לכן, העלו מרבית החברות מחירים בשיעורים חדים. גם אז, חברות המשקאות היו ראשונות להודיע בסמיכות במהלך מרץ ואפריל 2023 על העלאת מחירים בשיעור של כ־7%. במאי הצטרפו המחלבות תנובה, שטראוס, טרה, וגד עם עליית מחיר חריגה של 9.8% במחירי מרבית מוצרי החלב ואליהן חברו 14 חברות נוספות שהודיעו על העלאת מחירים במהלך שבועיים: אסם עם התייקרות של 4.5% בפסטה ורטבים, שטראוס עם העלאה של 6% במחירי החטיפים, קפה, שמן זית ושוקולד, סוגת שייקרה ב־10% את האורז והטחינה, וילי פוד שייקרה ב־10% את הטונה, האורז והשימורים, יקבי כרמל שייקרה את היין ב־9%, פררו שייקרה את ממרח נוטלה וממתקי קינדר ב־7% ועוד.
אלא שכאמור, רצף ההתייקרויות החריג החל ב־2022, שבמהלכה 17 מ־20 החברות הגדולות העלו מחירים, ואליהן התווספו עוד חברות בינוניות וקטנות, כמו גם רשתות שופרסל ורמי לוי, שהעלו את מחירי מוצרי המותג הפרטי שהן משווקות. עיקר ההתייקרויות יצאו לדרך במחצית השנייה של 2022, ואלו כללו העלאה של 9.6% במחירי מוצרי הנייר והחיתולים של חוגלה והעלאה של כ־15% במחירי המוצרים כנ"ל של המתחרה סנו.
יבואנית המזון והטואלטיקה שסטוביץ העלתה מחירים פעמיים באותה שנה - ראשית את מחיר מוצרי הטואלטיקה כמו משחות השיניים של קולגייט, ואחר כך העלאה של עד 14% במוצרי המזון שכוללים, בין היתר, פסטה ברילה, טונה ריאו מארה ועוד. דיפלומט, שהתקשתה להעביר את העלאת המחיר שדרשה, ביטלה הנחות לקמעונאים, באופן ששיקף התייקרות של 25%, ואילו יוניליוור המתחרה בקטגוריות מקבילות העלתה בעד 15% את מחירי הקרמבו, גלידות שטראוס, קורנפלקס תלמה, מיונז תלמה, שוקולד קליק, סבון דאב, מוצרי כביסה בדין ושמפו פינוק.
אסם הצטרפה עם העלאה של כ־6% של מוצריה המיוצרים בארץ. גם מחירי מוצרי היסוד עלו, ובראשם הלחם שהתייקר בכ־12%, הביצים - ב־6.5%, ומוצרי החלב המפוקחים שעלו ב־5%. באותה הזדמנות ייקרה שטראוס את מוצרי החלב, הסלטים, החטיפים המלוחים והממתקים בשיעור של עד 9%.
החשש הוא כי גל ההתייקרויות הנוכחי יתרחב נוכח שתיקת הרגולטורים, לצד עליית תעריף המים (ב־0.7%) והחשמל (ב־2.6%) בתחילת השנה, אליהם התווספה עלייה של 5.5% בשכר המינימום ל־5,880 שקל, לצד שתי פעימות נוספות של התייקרות הדלק, שהתייקר בחצות. אם לא די בכך, הרי שבמשרד האוצר פועלים להקדים את העלאת המע"מ שאמורה להיכנס לתוקף בעוד 8 חודשים, מה שיזניק עוד יותר את ההוצאה על מזון.
