פרשנות
בין מצור על ונצואלה לשיחות שלום עם רוסיה: כך משחק טראמפ בשוק הנפט
אחרי ירידות מחירים בתקווה להגדלת ההיצע הרוסי, המצור שהטיל הנשיא האמריקאי על מכליות נפט מוונצואלה הקפיץ את מחירי החבית ביותר מ־1%. סין בינתיים מגבירה את קצב הקמת מתקני האחסון לנפט גולמי כדי למזער את ההשפעה של טלטלות גיאופוליטיות
הימים האחרונים בשוק הנפט ממחישים עד כמה המחיר נשלט בעת הזו יותר על ידי ההיצע והציפיות לגביו, ופחות על ידי כותרות וסיכונים גיאופוליטיים.
מחיר חבית מסוג ברנט ירד בתקופה האחרונה אל מתחת ל־60 דולר, זאת על רקע התקווה להתקדמות בשיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה. אם יושג הסדר, הוא עשוי להגדיל את היצע הנפט הרוסי ולהעצים את החשש מעודף היצע ב־2026.
אולם, היום (ד') התרחשה התפתחות הפוכה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על מצור מלא על מכליות נפט הנמצאות "תחת סנקציות", הנכנסות ויוצאות מוונצואלה. ההודעה הקפיצה את המחירים ביותר מ־1% והעלתה את מחיר חבית מסוג ברנט מעבר ל־60 דולר. מדובר בהתאוששות קלה ביחס לשפל שנתי מתמשך שנרשם על רקע דאגות של עודף היצע וביקושים חלשים יחסית. גם לאחר העלייה מדובר עדיין בסביבת מחירים נמוכה ביחס לשנים האחרונות, אם כי הדבר מוכיח, שאירוע גיאופוליטי המייצר פרמיית סיכון, גם אם הוא קטן כמותית, יכול ליצור תנודה מסויימת בשוק.
ונצואלה איננה שחקנית משמעותית בשוק הנפט ולא נחשבת כמי שמסוגלת לשנות את מצב השוק מבחינת היצע. ועדיין, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) העריכה את אספקת הנפט שלה ב־860 אלף חביות ליום בנובמבר, ירידה מ־1.01 מיליון באוקטובר ורמה דומה לנתוני ספטמבר. למרות שממשל טראמפ לא הבהיר כיצד יפעל מנגנון המצור, אנליסטים מעריכים שהצעד צפוי לשבש אספקה של בין 400 אלף ל־500 אלף חביות ביום, עם השפעה פוטנציאלית של 2־1 דולרים לחבית. זאת במידה והמצור יהיה ממושך ואכן ישבש את אספקת הנפט של ונצואלה.
לפי תגובת השוק, נראה כי הוא איננו מתמחר את אובדן הנפט הוונצואלי כמשבר היצע עולמי, אלא את אי־הוודאות, ובעיקר, כיצד תיראה האכיפה. בהיבט זה נראה כי השימוש במונח "מצור" יצר כותרות שהגבירו את פוטנציאל "אפקט הסיכון" העלול להיגרם לשוק הנפט כתוצאה מההתפתחויות בים הקריבי ובנתיבי השיט האזוריים.
סין היא היעד המרכזי של הנפט הוונצואלי, ולכן המהלך האמריקאי עשוי להעמיק את המתיחות מולה. הנפט מוונצואלה פופולרי בשוק הסיני בשל התאמתו לסוג בתי הזיקוק שרוכשים אותו (בעיקר חביות של נפט "כבד/חמוץ") וכן, ההנחות המפליגות שמעניקה קראקס. סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ולפי נתוני רשות המכס הסינית, בנובמבר 2025 היא ייבאה 12.38 מיליון חביות ביום, כשלפי הערכות, הנפט מוונצואלה כיסה לכל היותר כ־5%. בטווח הקצר, גם אם האכיפה האמריקאית תהיה קפדנית, הנזק לשוק הסיני יהיה מזערי בזכות רמות מלאים גבוהות וגיוון מקורות היבוא. אבל, בטווח הארוך, הנזק צפוי להצטבר בגלל מחירו הזול של הנפט מוונצואלה לעומת החלופות. גם אם יימצאו דרכים לעקוף את המצור, העלות קרוב לוודאי תאמיר. המשבר בוונצואלה מתרחש בעוד סין מגבירה את קצב הקמת מתקני האחסון לנפט גולמי, וזאת ממגוון שיקולים, כולל ביטחון אנרגטי, ניצול רמת מחירים נוחה והגברת הגמישות התפעולית של בתי הזיקוק שלה. לפי הערכות, יכולת האחסון של סין מגיעה כיום לכ־2 מיליארד חביות, כאשר ב־2026 צפויה הרחבה בשיעור של למעלה מ־10%.
בהקשר זה, המצור עליו הכריז טראמפ עלול לשבש בטווח הקצר את התוכניות הסיניות, מאחר שוונצואלה היא כאמור ספק נפט מוביל לסין. אבל בטווח הארוך, מה שקורה כיום בשוק הנפט העולמי רק יחזק את המגמה הסינית של הגברת יכולות האחסון. הרחבת המלאים נועדה להכין את סין בדיוק לסוג הסיכון הגיאופוליטי שמתרחש היום מול ונצואלה. מעבר לכך, תמונת השוק הנוכחית היא של עודפים ומלאים, בעיקר בים, בין השאר, מאחר שחביות תחת סנקציות מתקשות למצוא קונים. מסיבה זו, לסין יש יותר אופציות להחלפת מקור — גם אם במחיר ובאיכות שונים.
בפועל, שוק הנפט העולמי מתנהל כיום תחת לחצים מנוגדים: בעוד אירועים גיאופוליטיים הקשורים לוונצואלה מוסיפים "פרמיית פחד", האופטימיות שנוצרה כתוצאה משיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה דוחפת את המחירים מטה. בשוק קיים חשש גובר מעודף היצע ב־2026, שכן הסדר מדיני במזרח אירופה עשוי לשחרר נפט רוסי ולהקל על מגבלות הסחר.
תחזית עודף ההיצע נתמכת בנתונים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שמדווחת על עלייה דרמטית של כ־424 מיליון חביות במלאי העולמי מתחילת השנה, בייחוד עקב קשיי לוגיסטיקה (חביות תחת סנקציות) וביקוש סיני מוחלש. בתגובה, קואליציית OPEC+ מאותתת על זהירות והחליטה בשלב זה להשהות תוספות תפוקה לרבעון הראשון של 2026. במציאות של שוק הסובל מעודף היצע, נראה כי גם אירוע גיאופוליטי משמעותי כמו זה שמתרחש מול ונצואלה, מתקשה לייצר זינוק מחירים בר־קיימא.
מצור אמריקאי ממושך על מכליות הנפט של ונצואלה צפוי לשבש אספקה של בין 400 אלף ל־500 אלף חביות ביום עם השפעה פוטנציאלית של 2-1 דולרים על מחיר החבית
