וולמארט יצאה מפורטלנד והציפה מלחמת תרבות
וולמארט יצאה מפורטלנד והציפה מלחמת תרבות
ענקית הקמעונאות סגרה את שני הסניפים בעיר והחזירה לדיון את שיעורי הפשיעה, המתיחות הבין־גזעית ומעמדה של פורטלנד כמוקד מחאה נגד אלימות משטרתית. הפגיעה בביטחון האישי בארה"ב הפכה לנושא הפוליטי הבוער
ענקית הקמעונאות וולמארט הודיעה החודש על סגירת שני סניפי הרשת בפורטלנד, אורגון, ועל פיטורי 580 עובדיהם. ההודעה הזו משכה תשומת לב מיוחדת, זאת אף שהסגירות הללו הן חלק ממהלך נרחב יותר של הרשת, ושני הסניפים אחראים על פחות מ־0.04% מעסקי וולמארט.
כמה עיתונים מקומיים, שרובם ככולם מזוהים עם הימין הפוליטי בארה"ב, הכריזו כי סגירת שתי החנויות (היחידות שממוקמות בפורטלנד עצמה, 17 נוספים נמצאים בפאתי העיר) היא בגדר חיסול פעילותה של וולמארט בעיר בשל שיעורי הפשיעה הגבוהים בה. כך, סגירת שני סניפים בודדים באימפריית הקמעונאות הגדולה בארה"ב הפכה מוקד למלחמת תרבות.
על פי רוב, כאשר וולמארט, המעסיק הפרטי הגדול בארה"ב, המפעיל כ־4,700 חנויות ברחבי המדינה, מקבלת החלטה פיננסית לסגור שני סניפים, הדבר לא אמור לעורר מחלוקת או עניין ציבורי גדול. גם וולמארט עצמה לא ניסתה לעשות מכך סיפור. "ההחלטה לסגור את החנויות הללו התקבלה לאחר בדיקה מדוקדקת של הביצועים הכוללים שלהן. בעת קבלת החלטות קשות מסוג זה, אנחנו לוקחים בחשבון גורמים רבים, כולל ביצועים פיננסיים בהווה ובעתיד, מיקום, אוכלוסייה, צורכי הלקוחות וקרבה של חנויות אחרות", מסרו מהחברה בהצהרה.
אך פורטלנד איננה עיר ככל הערים, כי אם מוקד מחאה משמעותי נגד אלימות משטרתית (של תנועת Black Lives Matter), ומרחב נפיץ של התנגשויות בין מפגינים לשוטרים בעקבות רציחתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס בקיץ 2020. תפיסת העיר כמרחב של פורענות גרמה לחלק מהציבור לקשר בין היסטוריה זו של התנגדות חברתית להחלטת וולמארט "לצאת" מהעיר. בין השאר, צוטטו דבריו של מנכ"ל וולמארט דאג מקמילון בדצמבר האחרון ל־CNBC, אז טען כי "גניבה היא בעיה ושיעורה גבוה מכפי שהיה בעבר", כאילו הדבר נוגע לפורטלנד בלבד. בה בעת, בריאיון הסביר מקמילון כי הבעיה היא כלל־ארצית. "מדובר כאן באמת בעיר אחרי עיר, מיקום אחרי מיקום", המשיך. "מנהלי החנויות עובדים עם רשויות אכיפת החוק המקומיות ויש לנו שם יחסים מצוינים לרוב".
הקשר בין אופייה הפוליטי הדמוקרטי של העיר וסגירת שני הסניפים לא נותר מעורפל עבור מי שניסה בכל מקרה לבסס קשר זה. כך, למשל, בזירה הליברטינית הפופולרית Zero Hedge הסבירו כי "הכישלון האפי של הנהגת העיר הפרוגרסיבית שדוחפת אג'נדת Woke (נגד אפליה גזעית — ו"א) כושלת הביא להפקרות בחלקים מסוימים של המרחב העירוני", וכי פורטלנד לא לבד. "יציאה דומה של קמעונאים אחרים מתרחשת בערים פרוגרסיביות אחרות ברחבי ארה"ב, כמו סן פרנסיסקו", סיכמו.
ללא קשר לעובדה שסגירתן של חנויות, של וולמארט, אמזון או קמעונאיות אחרות ברחבי ארה"ב, אינה מוטה פוליטית, כי אם חלק ממגמה כללית של צמצום עלויות תפעול, סגירת החנויות בפורטלנד הייתה הזדמנות טובה להציף את אחד הנושאים הדומיננטיים והסוערים בפוליטיקה האמריקאית - פשיעה. אף שמגמות הפשיעה הלאומיות הן מעורבות, ולמעשה סקרים לאורך השנים מראים כי שיעורים גדולים מהאמריקאים סבורים שהפשיעה עולה ללא קשר לסטטיסטיקה, מועמדים רבים מהמפלגה הרפובליקנית מתמקדים בנושאי פשע וביטחון אישי, במיוחד בשיעורי פשיעה שעלו בזמן המגפה וברקע המגמה לצמצום המימון המשטרתי.
העמדות לגבי הטיפול הרצוי בפשיעה אינן כמובן מונוליטיות ומועמדים פוליטיים מציעים מגוון רחב של רעיונות בנושא. חלקם מדגישים טיפול בגורמי שורש והרחבת צוותי שירותי בריאות הנפש, בעוד אחרים מעדיפים מדיניות שמרנית של גיוס שוטרים והגדלת המימון לכוחות אלו. בכל מקרה, מרכזיותו של נושא זה לא ניתנת לערעור, והוא שולט בעת האחרונה בשיח הציבורי. מחקר של מכון Pew מאוקטובר האחרון מצא כי 61% מציבור הבוחרים מייחסים חשיבות עליונה לנושא הזה, תחושה שמועמדים פוליטיים שונים זיהו היטב. שיעורי הפשיעה בארה"ב זינקו מאז פרוץ מגפת הקורונה ואירועי ג'ורג' פלויד, ובשילוב תנאים כלכליים מחריפים מביאים רבים בציבור האמריקאי לחפש הנהגה שתבטיח אחריות משטרתית, אך גם במקביל ריסון פשיעה וצדק על רקע גזעי.
בבחירות האמצע האחרונות, מועמדים מקומיים שהציגו עמדות ברורות לגבי טיפול בבעיה זו זכו בתמיכה חזקה יותר. ההמחשה הבולטת ביותר לחשיבות הנושא הייתה כישלונה של ראש עיריית שיקגו לורי לייטפוט לזכות בקדנציה נוספת בשבוע שעבר, הראשונה בתולדות העיר זה 40 שנה. ההפסד המוחץ שלה היה מבחן פוליטי מהותי וסמן לפוליטיקה הארצית לגבי חשיבות נושא הפשיעה במרוצים הפוליטיים העתידיים, לרבות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2024.
כך, גם המועמד לנשיאות דונלד טראמפ זיהה היטב את מרכזיות השיח והתייחס לנושא בסוף השבוע האחרון בוועידת CPAC השנתית, בסגנונו המקטב. "אני אשלח את המשמר הלאומי (לערים ברחבי המדינה - ו"א) עד שיחזרו החוק והסדר על כנם", אמר ומיד הזכיר כי ברור לו שמדובר בחזון אוטוריטרי מבהיל. "אני יודע שאנחנו לא אמורים לעשות זאת", הוסיף. טראמפ אף התייחס להודעתו האחרונה של הנשיא ג'ו ביידן, כי לא יטיל וטו על הצעת חוק שצפויה לשנות את קוד הפשע של וושינגטון הבירה ולהקל בתנאי הענישה הקיימים. "למען האמת, הממשל הפדרלי צריך להשתלט על הניהול של וושינגטון הבירה. אפילו לא הייתי מתקשר לראש העיר", ציין הנשיא לשעבר.
