סגור
קארין קלר סוטר סאטר
שרת האוצר קארין קלר־סאטר. מפלגתה תתנגד להעלאת מסי חברות (צילום: EPA-EFE / PETER SCHNEIDER)

במשאל עם, אזרחי שוויץ סידרו לעצמם תוספת של 8% לפנסיה

לראשונה בתולדות שוויץ, המדינה היקרה באירופה, אושרה במשאל עם תוכנית להעלאת תשלומי רווחה במסגרתה יקבלו הפנסיונרים משכורת 13. המתנגדים חוששים מפגיעה בצעירים בגלל עלויות המהלך. חבר פרלמנט: "יום אפל לדורות הבאים"

תושבי שוויץ הצביעו בעד העלאת גובה הפנסיה, זאת על רקע יוקר המחיה שהוא הגבוה באירופה. ההצעה להוספת משכורת 13 לפנסיונרים עלתה להצבעה במשאל עם שהתקיים שלשום וזכתה ב־58.2% מהקולות. לעומת זאת, הצעה נפרדת להעלאת גיל הפרישה מ־65 ל־66 נדחתה, לאחר שקיבלה 25.3% תמיכה בלבד.
זו הפעם הראשונה בתולדות שוויץ שבה אושרה במשאל עם תוכנית להעלאת תשלומי רווחה. על פי רוב נמנעים התושבים מתמיכה בהצעות הנחשבות בעלות סיכון גבוה לעסקים, כמו קיצור שבוע העבודה והוספת ימי חופשה. את ההצעה הגו פדרציית המסחר השוויצרית ומפלגות השמאל, שטענו כי יוקר המחיה פגע בכוח הקנייה של הפנסיונרים. במקביל, הממשלה וארגוני העסקים התנגדו, בטענה לפגיעה אפשרית ביציבות הפיננסית.
התוספת, שעלותה השנתית 4.1 מיליארד פרנק שוויצרי (4.7 מיליארד דולר) תצא לדרך ב־2026. עם זאת, לא ברור בשלב זה כיצד תמומן, כך שהממשלה, שהתנגדה לרעיון, תיאלץ למצוא את הפתרונות. שרת האוצר קארין קלר־סאטר אף הזהירה לפני ההצבעה, כי בשל הגירעון התקציבי, שהיה גבוה מהתחזיות ועומד על 1.4 מיליארד פרנק, אישור התוכנית יחייב העלאה של המע"מ. ממפלגתה של קלר־סאטר, FDP, כבר הודיעו כי יתנגדו לכל הצעה להעלאת מסי חברות כדי לממן את העלייה בפנסיות, אלא אם הן יכללו רפורמות לחיסכון.
הפנסיה החודשית המינימלית בשוויץ עומדת על 1,225 פרנק (1,393 דולר) ואילו הקצבה המקסימלית מסתכמת ב־2,450 פרנק (2,760 דולר), עם תקרה של 3,675 פרנק לזוגות.
"זהו קו פרשת המים עבור שוויץ", אמר לסוכנות בלומברג הפרשן הפוליטי גיאורג לוץ. "רק לפני עשור הספיקה ההתנגדות של חלק מהמפלגות ושל הגופים העסקיים כדי שלהצעה כזו לא יהיה שום סיכוי", הוסיף. לעומת זאת, מתנגדי ההעלאה העלו את החשש מפני פגיעה עתידית בדור הצעיר. "זהו יום אפל לדורות הבאים", כתב בפוסט ב־X חבר הפרלמנט כריסטיאן ווסרפאלן. "אני גאה בצעירים שמחוייבים להגנה על הפנסיות, אבל היום הפסדנו".
לפי חלק מההערכות, החילוץ של בנק קרדיט סוויס בידי UBS שהובילה הממשלה בשנה שעברה, תרם גם הוא לסנטימנט החיובי בעד ההצעה. "רבים חשים שהיזמים והמנהלים הפרו את החוזה החברתי הלא כתוב בשוויץ, לפיו המנהלים שומרים על צניעות מבחינת בונוסים והציבור שומר על צניעות מבחינת הדרישות החברתיות", אמר מישל הרמן מחברת הסקרים סוטומו לעיתון SonntagsZeitung. "אנשים כועסים כבר תקופה על התנהגות התאגידים, המנהלים, מעלימי המס. כך שלעתים קרובות שומעים טענות ברוח 'אם הם עוזרים לעצמם, אז אנחנו רוצים גם לפעול לטובתנו'".
יוקר המחיה הוא בעיה אקוטית בשוויץ. ציריך, העיר הגדולה ביותר, דורגה בנובמבר האחרון ביחד עם סינגפור כיקרה בעולם במדד של חברת המחקר EIU. בנוסף, ביטוחי הבריאות התייקרו בשנים האחרונות, וקשישים רבים מתקשים לעמוד בהם. השנה, עלויות ביטוח הבריאות צפויות לעלות בממוצע ב־8.7%. לפי דיווח ב־BBC, בגלל יוקר המחיה, שוויצרים רבים ממשיכים על כורחם לעבוד גם בשנות ה־70 לחייהם. במקביל, השכר עולה בשיעור נמוך מהאינפלציה, כך שכוח הקנייה נשחק בשלוש השנים האחרונות. לפי סקר שערכה פירמת רואי החשבון דלויט בקרב 1,900 שוויצרים ושתוצאותיו פורסמו בחודש שעבר, יוקר המחיה הוביל לשינוי בהרגלי הצריכה, כאשר 27% מהמשתתפים הגדירו את האינפלציה כעול משמעותי ב־12 החודשים האחרונים.
עם זאת, האינפלציה נמצאת בהאטה, ובחודש פברואר היא ירדה ל־1.2% בחישוב שנתי מ־1.3% חודש לפני כן. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021, וזאת בעיקר בעקבות ירידה במחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, המסעדות ובתי המלון.
בגוש היורו, לעומת זאת, האינפלציה גבוהה משמעותית, אף כי היא נמצאת במגמת התמתנות ומתקרבת ליעד של 2% שהציב הבנק האירופי המרכזי. לפי נתוני יורוסטאט, האינפלציה ירדה בחודש שעבר ל־2.6% מ־2.8% חודש קודם לכן, זאת בעקבות הירידה במחירי הנפט והגז וצמיחה חלשה של כלכלת היבשת. אינפלציית המזון נחלשה בפברואר ל־4% מ־5.6% חודש קודם לכן ומחירי האנרגיה רשמו ירידה של 3.7%. הירידה במחירי האנרגיה מגיעה בעקבות הנסיקה שנרשמה, לאחר שרוסיה ניתקה את אספקת הגז הטבעי לאירופה, מה שהקפיץ את האינפלציה בגוש היורו לשיא של 10.6% באוקטובר 2022.