חוק חדש באיחוד האירופי ימנע מיצרניות אופנה להשמיד פריטים עודפים
בניסיון לצמצם נזקים סביבתיים חברות אופנה ייאלצו למכור עודפי מלאים בזול או לתרום אותם לארגוני צדקה. בין הנפגעים: מותגי היוקרה שנוהגים להשמיד פריטים כדי לא לאבד אקסקלוסיביות. בישראל, בינתיים, אין יוזמה דומה באופק
מאות אלפי טונות של פריטי אופנה מושמדים מדי שנה ברחבי העולם, אם בגלל נזקים, אם בגלל מלאי ישן שהיצרניות מסרבות למכור בהנחה ואם בגלל החזרות של הזמנות מקוונות. במסגרת יוזמה של האיחוד האירופי לצמצום הנזקים הסביבתיים, נכנס שלשום לתוקף חוק האוסר על היצרניות להשליך פריטים. הכללים החדשים עשויים להשפיע על קמעונאי אופנה גדולים, סיטונאים ויצרני ביגוד, אף על פי שרק 20% מהפריטים מיוצרים באיחוד האירופי.
ברחבי האיחוד האירופי, אחד מכל חמישה פריטי אופנה המוזמנים באינטרנט מוחזר ואינו נמכר מחדש. לפי הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה (EEA), מדי שנה מושמדים 4%-9% ממוצרי הטקסטיל שלא נמכרו. תחת החוק, נאסר על חברות גדולות עם יותר מ־250 עובדים ומחזור שנתי נטו של מעל 50 מיליון יורו, להשמיד מלאים. חברות יוכלו לעשות זאת רק אם מדובר בפריטים שאינם בטוחים לשימוש, פגומים או נדחו על ידי ארגוני צדקה, והן ייאלצו לפרסם דו"חות שנתיים על הסחורות שהשליכו ולנהל רישומים למשך חמש שנים. התקנות יורחבו לחברות בגודל בינוני ב־2030 וצפויות להשפיע באופן רוחבי על השוק, שכן מותגי ענק ייאלצו למצוא דרכים למכור את המוצרים, כולל באמצעות הנחות, שווקים חלופיים ותרומות. מותגי יוקרה משתמשים בהשמדת מלאי כ"כלי סודי", כדי למנוע מכירה של פריטים בשווקים משניים או באאוטלטים, מה שיפגע באקסקלוסיביות שלהם. כך, משפט שהתנהל לאחרונה חשף כי בית האופנה שאנל השמיד באופן שגרתי אלפי פריטים שלא נמכרו בהונג קונג.
חברות רבות קיוו שיוכלו לטעון שהן "ממחזרות" את הבגדים (למשל, הופכות אותם לסמרטוטים או לחומרי בידוד) ובכך יעקפו את האיסור. עם זאת, החוק מבהיר שגם סוגי מיחזור מסוימים שמורידים מערך המוצר (Downcycling) ייחשבו כהשמדה. בטווח הקצר, הצרכנים צפויים ליהנות מהצפה של בגדי מותגים בשוקי יד שנייה וחנויות עודפים, מכיוון שהחברות ייאלצו להיפטר מהסחורה בכל מחיר. במקביל, עולה החשש כי חברות ינסו לעקוף את החוק על ידי מכירת המלאי העודף למפיצים מחוץ לאירופה, אסיה או אפריקה למשל, שם הוא יושמד הרחק מעיני הרגולטור האירופי.
בישראל, בינתיים, אין יוזמה דומה באופק. המשרד להגנת הסביבה הוציא לפני ארבע שנים קול קורא למחקרי רגולציה בתחום הפחתת פסולת טקסטיל, אולם מאז לא קידם אף צעד בעניין. "יש רצון ונכונות לפתח חקיקה בתחום", אומרת ד"ר מיטל פלג מזרחי, עמיתת מחקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת ייל. "אבל התהליך לוקח הרבה מאוד זמן ואין הבטחה מוחלטת בסופו. בנוסף, בישראל חקיקה בתחום סביבה ואקלים נתפסת עדיין כשולית, בטח ובטח בתחום האופנה, וגם בהקשר הזה ישראל מדשדשת הרבה מאחור". לפי פלג מזרחי, הצרכן הישראלי, יותר מכל צרכן אחר, הוא מוכוון מחיר. לכן, חקיקה שתייקר את הבגדים צפויה להיתקל בהתנגדות עזה.
