פרשנות
הדולרים הדיגיטליים של איראן: כך הפך הקריפטו למסלול עוקף סנקציות של מיליארדים
בעקבות דברי רה"מ נתניהו על שימוש בבלוקצ'יין לעקיפת סנקציות, הניסיון האיראני ממחיש את יכולות הטכנולוגיה ומגבלותיה: פעילות הקריפטו הקשורה לאיראן הגיעה ל־7.8 מיליארד דולר ב־2025, אך אינה מחליפה את מערכת הסחר הבינלאומית או מייצרת הכנסות חדשות
איראן מצאה דרך להעביר מיליארדי דולרים מחוץ למערכת הבנקאית הבינלאומית, למרות הסנקציות האמריקאיות. בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על האפשרות להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין להתמודדות עם סנקציות, הניסיון האיראני מספק דוגמה ליכולותיה של השיטה, אך גם למגבלותיה.
איראן, המתמודדת זה שנים ארוכות עם הגבלות על מערכת הבנקאות וסחר החוץ שלה, פיתחה במהלך השנים מערכת פיננסית מקבילה שבה מטבעות דיגיטליים ממלאים תפקיד הולך וגדל. באמצעותם יכולים גורמים איראניים להעביר כספים בין מדינות, לשלם למתווכים ולבצע עסקאות בלי להסתמך בכל שלב על בנקים מערביים.
לפי חברת ניתוח הבלוקצ'יין האמריקאית Chainalysis, פעילות הקריפטו הקשורה לאיראן הגיעה ב־2025 לכ־7.8 מיליארד דולר. הנתון הבולט נוגע למשמרות המהפכה: כתובות דיגיטליות המזוהות עם הארגון ורשתות הקשורות אליו קיבלו במהלך השנה נכסים בשווי של יותר מ־3 מיליארד דולר, לעומת כ־2 מיליארד דולר ב־2024. ברבעון האחרון של 2025 כבר היוו הרשתות הללו כמחצית מהפעילות שנמדדה בשוק האיראני.
כדי להבהיר את משמעות הסכום, יצוין כי התוצר השנתי של איראן נאמד בכ־360 מיליארד דולר ב־2025. מחזור הקריפטו שזוהה במדינה שווה אפוא לכ־2% מהתוצר, אך חשוב להדגיש כי אין פירוש הדבר שהמטבעות הדיגיטליים תרמו שיעור כזה לכלכלה. מדובר בהעברות כספים ולא בהכנסות חדשות, ולעיתים אותו כסף עובר כמה פעמים בין ארנקים. חשיבות הנתון טמונה בעיקר ביכולתם של גורמים איראניים להעביר סכומים של מיליארדי דולרים מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, למרות הסנקציות.
הכלי המרכזי בפעילות הזאת הוא USDT, המכונה תתר (Tether). מדובר במטבע דיגיטלי יציב שערכו מיועד להישאר צמוד לדולר. בניגוד לביטקוין, שמחירו משתנה בחדות, תתר מאפשר להעביר סכומים גדולים יחסית בלי להיחשף באותה מידה לתנודות מחירים.
כך, למשל, חברה איראנית יכולה לשלם למתווך במדינה שלישית, שימיר את הכסף ל־USDT ויעביר אותו לספק בחו"ל. הספק יוכל להשתמש במטבעות לתשלום נוסף או להמיר אותם למטבע מקומי. התשלום מתבצע ללא העברה בנקאית בינלאומית רגילה, אם כי העסקה עדיין עלולה להפר סנקציות החלות על המעורבים בה.
בינואר 2026 חשפה חברת Elliptic כי אפילו הבנק המרכזי של איראן רכש לפחות 507 מיליון דולר במטבעות USDT. חלק מהרכישות בוצעו באמצעות דירהם של איחוד האמירויות. להערכת החוקרים, הבנק ניסה להשתמש במטבעות הדיגיטליים גם כדי לתמוך בריאל האיראני, שהמשיך להיחלש בחדות.
עדות נוספת להיקף הפעילות התקבלה ביוני, כאשר משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על Nobitex, בורסת הקריפטו הגדולה באיראן, ועל שלוש בורסות נוספות. לפי המשרד, Nobitex טיפלה ביותר ממחצית מהנכסים הדיגיטליים שנכנסו לאיראן ב־2025 וסייעה לבנק המרכזי להשיג מטבעות יציבים בשווי מאות מיליוני דולרים.
המאבק התרחב בספטמבר, כאשר ארצות הברית הטילה סנקציות גם על BitBank — פלטפורמה הקשורה לאיש העסקים האיראני באבק זנג'אני. לפי משרד האוצר האמריקאי, הפלטפורמה שימשה להעברת כספים למשטר ולרשתות הקשורות למשמרות המהפכה, לרבות מאות מיליוני דולרים בביטקוין.
אבל היתרון הטכנולוגי הוא גם נקודת התורפה של השיטה. ברוב רשתות הבלוקצ'יין אפשר להתחקות אחר העברות, ובורסות גדולות וחברות המנפיקות מטבעות יציבים יכולות לחסום פעילות ואף להקפיא נכסים. נוסף על כך, ספקים בינלאומיים עדיין זקוקים לבנקים, למימון, לביטוח ולשירותי הובלה, שעליהם חלות הסנקציות הרגילות.
הניסיון האיראני מלמד שהקריפטו מסוגל לשמש ערוץ תשלומים משמעותי גם תחת סנקציות קשות. אולם הוא אינו מחליף את מערכת הסחר הבינלאומית, אינו מייצר הכנסות חדשות ואינו פותר מחסור במטבע חוץ. איראן יכולה להעביר דולרים דיגיטליים בלי בנק אמריקאי, אבל עדיין זקוקה לגורמים שיהיו מוכנים לקבל אותם ולהסתכן בעסקים עמה.
