ארה"ב מטילה מכס של 100% על חברות תרופות שלא הגיעו להסכמות עם הממשל
המכס חל על תרופות פטנט וחומרי גלם פעילים, אך כולל שורת החרגות: חברות שיעבירו ייצור לארה"ב או יגיעו להסכמות עם הממשל יוכלו להימנע ממנו, בעוד שמדינות עם הסכמי סחר רחבים ייהנו משיעורים מופחתים של 10%–15%. המהלך מגיע לאחר פסילת מכסי הסחר הגלובליים ב־2025, ונשען על טענות לסיכון ביטחוני ביבוא תרופות
ממשל טראמפ הטיל היום (ה') מכסים חדשים על תרופות פטנט של חברות פארמה שלא הגיעו להסכמות עם הנשיא להפחתת מחירי התרופות בארה״ב — מהלך שציפו לו זמן רב וצפוי להשפיע ככל הנראה רק על חלק קטן מהחברות בענף. “אנחנו צריכים לוודא שאספקת התרופות שלנו מוגנת, בטוחה ומקומית", אמר גורם בכיר בממשל שביקש להישאר בעילום שם, לפי דיווח ב-CNBC. “זה מה שאנחנו עושים".
לפי התוכנית, תרופות פטנט והחומרים הפעילים שלהן כפופים למכס של 100%, אך קיימים מסלולים שיאפשרו ליצרניות התרופות להפחית או להימנע מהתשלום. הממשל יטיל מכס של 20% על חברות המתכננות להעביר ייצור לארה"ב, כאשר שיעור זה יעלה ל־100% בתוך ארבע שנים. חברות שכבר השלימו הסכמים להורדת מחירים או נמצאות במשא ומתן עם משרד הבריאות והשירותים האנושיים, ובמקביל מקימות ייצור מקומי, יהיו פטורות מהמכסים — בתנאי שהמפעלים יושלמו עד ינואר 2029.
ליצרניות תרופות גדולות ניתנה תקופת היערכות של 120 יום לפני כניסת המכס המלא של 100% לתוקף, כאשר הממשל מצפה שחברות נוספות יכריזו בתקופה זו על העברת ייצור לארה"ב. לחברות קטנות יותר, הנשענות על יצרני משנה, ניתנה תקופה ארוכה יותר של 180 יום. במקביל, מדינות שחתמו על הסכמי סחר רחבים יותר עם ארה"ב ייהנו משיעורי מכס שונים: 15% עבור האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה ושווייץ, ו־10% עבור בריטניה — בין היתר על רקע העלאת המחירים שמשלמת ממשלתה עבור תרופות. “במדינות הללו ניתן להשאיר את הייצור, משום שהן חתמו על הסכמים רחבים יותר עם ארה״ב", אמר הגורם.
לפי מסמך הסבר של הבית הלבן, מוצרים גנטיים, תרופות ביוסימילריות וחומרי גלם נלווים אינם כפופים בשלב זה למכסים, אך הנושא ייבחן מחדש בתוך שנה. בנוסף, תרופות ייעודיות מסוימות — כולל בתחום בריאות בעלי החיים וטיפולים למחלות נדירות — יהיו פטורות מהמכסים אם יגיעו ממדינות שלהן הסכמי סחר עם ארה"ב או אם הן נדרשות לצורך בריאות ציבורית דחופה. המהלך מהווה שינוי נוסף באסטרטגיית הסחר האגרסיבית של טראמפ, יותר מחודש לאחר שבית המשפט העליון פסל את המכסים הגלובליים שהטיל ב־2025, אשר לא כללו את תעשיית התרופות. המכסים הסקטוריאליים החדשים מגיעים בעקבות חקירה של משרד המסחר שקבעה כי חלק מיבוא התרופות מהווה סיכון לביטחון הלאומי של ארה״ב.
מאז נובמבר חתמו יותר מתריסר חברות תרופות גדולות, בהן פייזר, אלי לילי ונובו נורדיסק, על הסכמים עם טראמפ להפחתת מחירי תרופות חדשות וקיימות. הסכמים אלה הם חלק ממדיניות “האומה המועדפת ביותר”, המקשרת בין מחירי התרופות בארה״ב למחירים נמוכים יותר מחוצה לה, והעניקה לחברות פטור ממכסים לתקופה של שלוש שנים. לדברי גורם בממשל, 13 חברות כבר חתמו על הסכמי מחירים, בעוד שהמשא ומתן עם ארבע נוספות מתקדם, וכבר נרשמו התחייבויות בהיקף של 400 מיליארד דולר להעברת ייצור לארה״ב במהלך כהונת טראמפ. עוד לפני ההסכמים, טראמפ איים שוב ושוב בהטלת מכסים על יבוא תרופות. איומים אלה — לצד ניסיונות של החברות להתקרב לעמדות הממשל — הובילו לגל חדש של השקעות בייצור מקומי, בתקופה שבה הייצור בארה״ב הצטמצם משמעותית.
