• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

12 מונחים בכלכלה שכל אחד חייב להכיר

הכלכלה נוגעת לחיי כל אחת ואחד מאיתנו בחיי היום יום, אבל לא תמיד אנו עוצרים לרגע לחשוב את מרכיביה השונים. לפניכם מונחים שאם נדע את פירושן נבין הרבה יותר את ההתנהלות הכלכלית בחיינו

שירות כלכליסט 14:0304.12.16

תהיה ההגדרה אשר תהיה, הכלכלה נוגעת לחיי כל אחת ואחד מאיתנו, והיא כוללת את כל הפעילות שלנו כדי להשיג אמצעים חומריים הדרושים לקיומנו ורווחתנו. לכן חשוב להכיר את מונחי היסוד המנחים אותה, בין אם כדי לנתח את מדיניות שר האוצר משה כחלון, או סתם כדי להבין טוב יותר את המתנהל בה. מנכ"ל חברת הייעוץ הפיננסי ZingFin.com, בלאג'י וויסוונת'ן, פרסם באתר Quora הסברים ל-12 מונחים שלדבריו, כולם צריכים להכיר.

 

1. מיקרו ומאקרו כלכלה: אלה שני הזרמים העיקריים בכלכלה. מיקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, תמריצים, תמחור וכן הלאה, בעוד שמאקרו כלכלה מתעסקת במגמות רחבות יותר כמו שיעורי ריבית, תמ"ג ונתונים אחרים המככבים בעמודי הכלכלה בעיתונים. מיקרו עוזרת יותר למנהלים, ואילו מאקרו נמצאת יותר בשימוש של המשקיעים.  

  צילום: שאטרסטוק

 

 

2. היצע וביקוש: אבן היסוד של הכלכלות. כשההיצע של משהו גובר המחיר שלו יורד, ולהיפך -  כשיש עודף של מוצרים כמו תירס, אז מחירי המזון יורדים, אך אם יש מחסור המחירים עולים. ההיגיון פה הוא אינטואיטיבי ברובו, ותוכלו למצוא אלפי דוגמאות לכך בחיי היום יום.

 

 

3. תועלת שולית: ככל שיש יותר ממוצר מסוים, כך השווי שלו פוחת. לדוגמה, 100 דולר יהיה שווה יותר לאדם המרוויח אלף דולר בחודש מאשר לאדם המרוויח מיליון דולר בחודש. תיאוריה זו משמשת בעיקר בקביעת מחירים.

 

 

4. תוצר מקומי גולמי (GDP): המדד הבסיסי לקביעת גודל הכלכלה. מבחינה קונספטואלית הוא מקביל לסכום ההכנסות של כל תושבי המדינה או לסכום שווי השוק של כל הסחורות והשירותים המיוצרים באותה מדינה. כיום, ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם במונחים של תמ"ג, שעומד סביב 14 טריליון דולר. פירוש הדבר שסחורות ושירותים בשווי 14 טריליון דולר מיוצרים בארה"ב בכל שנה.

 

 

5. שיעור צמיחה: צמיחה של כלכלה נמדדת לרוב במונחים של צמיחת התמ"ג. מכיוון שהתמ"ג נמדד לפי ההכנסה הלאומית, שיעור הצמיחה הזה מצביע במידה מסוימת על שיעור הצמיחה של ההכנסה לאדם. 

 

  צילום: SHUTTERSTOCK

 

 

6. אינפלציה: כולם כבר יודעים שהמחירים של מרבית המוצרים כיום גבוה מכפי שהיה בימי הסבתות שלנו. אינפלציה (הנמדדת באחוזים) היא מדד לשיעור העלייה במחיר של חבילת מוצרים לעומת השנה קודם לכן. בכלכלות בוגרות, שיעור האינפלציה השנתי נע סביב 2%, כלומר המחיר הממוצע של מוצרים עולה בסביבות 2% בשנה. התפקיד הבסיסי של בנקים מרכזיים הוא לנהל את שיעור האינפלציה ולשמור עליו נמוך יחסית.

 

 

7. שיעורי ריבית: כשמלווים כסף, מצפים לקבל דבר מה בתמורה. שיעור הריבית הוא מספר חיובי שמודד את התוספת שמקבל המלווה. יש כמה סוגים שונים של שיעורי ריבית. בטווח הקצר, שיעור הריבית נקבע על ידי הבנק המרכזי. בטווח הארוך, הוא נקבע על ידי השוק ותלוי בהאינפלציה והערכות ארוכות הטווח של הכלכלה. המנגנון במסגרתו הבנקים המרכזיים שולטים בריבית קצרת הטווח נקרא מדיניות מוניטארית.

 

 

8. שיעורי הריבית מול האינפלציה והצמיחה: יש מערכת יחסים נגדית בין שיעורי הריבית לצמיחה, ושיעורי הריבית יכולים גם להשפיע באופן ישיר על האינפלציה. כלומר, עלייה בשיעור האינפלציה לרוב מלווה גם בצמיחה. אחד הוא חיובי והשני שלילי. לכן, המאמץ העיקרי הוא בשמירה על איזון.

 

 

9. מדיניות פיסקאלית: הממשלה יכולה להשפיע בצורה ניכרת על הכלכלה על ידי התאמת ההוצאות שלה. המנגנונים האחראיים על ההוצאות יוצרים את המדיניות הפיסקאלית. כשההוצאות הממשלתיות גדלות, הן יכולות להוביל לעלייה בביקושים ובהתאם גם לעלייה במחירים. כלומר, צמיחה גבוהה ואינפלציה גבוהה. זה עובד גם בצורה הפוכה. לכן, ממשלות לרוב מגבירות הוצאות בתקופה של צמיחה נמוכה ואינפלציה נמוכה ומקצצות בהוצאות בתקופות של צמיחה ואינפלציה גבוהות.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם אחד מדו"חות בנק  ישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם אחד מדו"חות בנק ישראל צילום: קובי גדעון, לע"מ

 

 

10. מחזור עסקי: לכלכלות יש תקופות של שגשוג ותקופות של שפל במחזורים הנמשכים לרוב 7 שנים. בתחילת המחזור חווים שגשוג שהולך ומטפס עד שהוא מגיע לשיא, ואז יש התכווצות שמובילה למיתון (תקופה של צמיחה שלילית או שיעור אבטלה גדל) ומסתיימת שוב בהתרחבות.

 

 

11. עלות אלטרנטיבית: כשעושים פעילות, נוטים להשוות אותה לחלופות. לדוגמה, כשעובדים ביום שישי על פרויקט בעבודה, בדרך כלל חושבים על כל מה שמפספסים בעקבות זאת כמו מסיבות או ארוחה משפחתית, ומוענק לאותן אלטרנטיבות שווי גבוה בשל ההשוואה, שנקרא עלות אלטרנטיבית. כלומר, השווי של מה שמוותרים עליו.

 

 

12. יתרון יחסי: נניח שאתם מנהלים סטארט-אפ טכנולוגי, ויום אחד לקוח מבקש מכם לבנות אתר עבורו. האם כדאי לכם להסכים לכך או שמא עליכם להעביר את ההזדמנות לחבר? כיצד מחליטים? אדם רציונאלי עשוי לחשב כמה זמן ייקח לבנות את האתר, ואם הוא יוכל לנצל את הזמן הזה כדי להרוויח יותר בבניית המוצר של הסטארט-אפ. חישוב נוסף הוא אם החבר יוכל לבנות את האתר ביתר יעילות. אם החבר יוכל לעשות זאת ויש לכם הרבה זמן פנוי, תוותרו על ההזדמנות. זה נקרא תיאוריית היתרון היחסי. לחבר שלכם יש יתרון כאן ואין סיבה שתיקחו את העבודה הזו. מדינות, חברות ואנשים צריכים לעשות רק מה שהם טובים בו ולהשאיר את השאר לאחרים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x