מטאטאים במקום רובים: קיצוצי התקציב פוררו את צבאות אירופה

האפסנאים בגדוד חיל הרגלים הממוכן 371 של הצבא הגרמני מעולם לא ניהלו רשימת מלאי עצובה יותר.

באימון חילות ברית נאט"ו שבו השתתף הגדוד בשנה שעברה בנורבגיה חסרו 31% מהמקלעים האוטומטיים שהוא דרש, 41% מהאקדחים ויותר מ־75% המלאי הנחוץ של אמצעי ראיית לילה. בהיעדר רובים, מפקדי האימון החליטו שכדי לדמות הסתערות נאמנה למציאות, חלק מהחיילים הגרמנים יחזיקו מקלות מטאטא צבועים בשחור.

משרד ההגנה הגרמני ניסה להצניע את המקרה, אך הוא נחשף בסופו של דבר בפברואר השנה. אימון המטאטאים יכול היה להיות קוריוז משעשע, אילולא הוא העיד על המצוקה התקציבית החמורה באמת של צבאות אירופה.

צילום: רויטרס

מאז תום המלחמה הקרה תקציביהם של רוב הצבאות ביבשת הלכו והצטמצמו. השינויים בסדרי העדיפות והמשברים הכלכליים של שלושת העשורים האחרונים גבו את מחירם - היקף הצבאות הלך וקטן, איכות הציוד הפכה לירודה, כמו גם רמת המוכנות של החיילים.

בחלק מהמקרים צבאות עם מיומנות ומסורת של מאות שנים הפכו ליחידות קטנות וסמליות שמתקשות להגן על גבולותיהן.

לא עומדות בקריטריונים

בשנת 2000 ההוצאות על ביטחון של כמעט כל החברות האירופיות בברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, היוו 2% ויותר מהתוצר, כפי שמחייב הארגון. בוועידת נאט"ו לשנת 2014 השתתפו רק שתי מדינות אירופיות שעמדו בקריטריון - בריטניה ויוון. לשם השוואה, ישראל משקיעה כ־5.5% מהתמ"ג שלה בביטחון, ארה"ב 4.3% ואילו רוסיה 3.5%.

מי שדווקא הגדילו את ההשקעה בצבאותיהן בשנים האחרונות הן רוב מדינות מזרח אירופה, כמו פולין והמדינות הבלטיות, שקרבתה של רוסיה (תקציב הביטחון שלה גדל בכ־60% בשנתיים האחרונות, מ"פ) לגבולותיהן לא משאירה להן ברירה. ואולם, הן במדינות שקיצצו בתקציב והן באלו שהגדילו אותו, המימון אינו מספיק כדי להחזיק צבא גדול ורב־חילי.

בשנים 2009 –2011 נחתכו כ־160 אלף תקנים של חיילים באירופה. כך, למשל, צבא הולנד סגר ב־2011 את חיל השריון שלו ונפטר מכל הטנקים. גודלו של הצבא הבריטי היום הוא כחמישית מזה שהיה באמצע המאה שעברה וב־2018 הוא צפוי להפוך לקטן ביותר זה 250 שנה.

חיל האוויר השבדי הצטמצם מאוד וכעת הוא מונה כמה עשרות בודדות של מטוסים, ואילו כלל הכוח האווירי של קפריסין, ליטא, אוסטריה, צ'כיה, רומניה, אסטוניה, אירלנד וסלובניה יכול להיכנס בנושאת מטוסים אחת של חיל הים האמריקאי.מעבר לשינויים הגיאו־פוליטיים, תקציבי הצבאות היו הנפגעים המיידיים מהמצב הכלכלי הרעוע ביבשת, שכלכלתה טרם התאוששה מהמשבר של 2008. בתוך מדינות אירופה נוצרה הסכמה שלפיה לא נשקפת להן סכנה קיומית דוגמת האיום הסובייטי בימי המלחמה הקרה, ולכן אין סיבה שהן יחזיקו בצבאות מנופחים.

הצבאות איבדו מיוקרתם

תופעה נוספת שהקלה על ייבוש הצבאות היא הירידה ביוקרתם, וכן ביוקרתו של נאט"ו. כך, למשל, שיעור התמיכה בנאט"ו בגרמניה ירד מ־73% ב־2009 ל־55% השנה. מדד נוסף וחשוב אף יותר הוא התמיכה בשימוש בסעיף 5 של אמנת נאט"ו - סיוע צבאי לבעלת ברית במצוקה. בגרמניה, איטליה וצרפת יותר מ־50% מהאזרחים מתנגדים להפעלת הצבאות של מדינותיהם כדי לבוא לעזרתה של מדינה אחרת בארגון. הלך רוח זה אפשר לממשלות אירופה להעביר את הקיצוצים באין מפריע.

שתי המגמות הללו הן גם הסיבה ששרי הביטחון האירופים תומכים במדיניות הקיצוצים, על אף הביקורת מתוך הצבא ומצד נאט"ו. הם מבינים היטב שיהיה קשה למכור החלטה על הגדלת תקציב הביטחון לציבור שלהם.

צבא רוסיה צילום: רויטרס

תפיסת ה"לעשות יותר עם פחות" עומדת כעת למבחן עם העלייה של ארגון המדינה האסלאמית וההידרדרות ביחסים בין רוסיה לשכנותיה האירופיות. מזכיר ההגנה של ארה"ב אשטון קרטר מתח השנה ביקורת על גובה התקציבים וטען כי הם אינם מותאמים למציאות הביטחונית. "אני חושב שכשהמלחמה הקרה הסתיימה, חלק גדול מאירופה חשב שהבעיות הבטחוניות שלו הסתיימו. עכשיו הם מתחילים להתעורר", הוא אמר בזעם.

"מדינה חייבת לשמור על מוכנות ולהחזיק צבא מודרני, וזה מה שהפוליטיקאים חייבים להבין", פסק יושב ראש איגוד החיילים בצבא הגרמני סא"ל אנדרה ויוסטנר בראיון לכתב העת "דיפנס ניוז". "זה לא יבוא בחינם. לביטחון וחירות יש מחיר".

פרובוקציות בגבולות

באשר לרוסיה, מאז תחילת המתיחות בינה לבין המערב על רקע הלחימה באוקראינה היא מנהלת משחק של חתול ועכבר עם הצבאות האירופיים. מדי שבוע צבאה מבצע פרובוקציות בגבולות. כך, למשל, המדינות הבלטיות רשמו ב־2014 יותר מ־150 יירוטים של מטוסים רוסיים במרחב האווירי שלהן. בשנה שעברה חילות הים של שבדיה ופינלנד איתרו צוללות רוסיות במים הטריטוריאליים שלהן ובחודש שעבר מטוסי קרב בריטיים נאלצו ללוות מפציץ רוסי שחדר לשמי הממלכה.

המצב הקשה של הצבאות האירופיים, יחד עם האיומים הנשקפים ליבשת, הביאו בשנה שעברה את מנהיגי האיחוד לשקול אפשרויות יצירתיות כדי לענות על הצרכים הביטחוניים. נשיא הנציבות האירופית ז'אן־קלוד יונקר הציע במרץ השנה להקים צבא אירופי מאוחד. "צבא כזה יראה לרוסים שאנחנו רציניים בנוגע להגנה על ערכינו". ההצעה של יונקר נמצאת כעת על סדר היום הציבורי באירופה ונידונה בפרלמנטים של המדינות השונות.