בעקבות הרפורמה של פרנציסקוס, זינוק רווחי בנק הוותיקן
לראשונה ב־125 שנותיו מונה בשבוע שעבר מבקר חיצוני לבנק הוותיקן ברומא. זה רק אחד המהלכים שיזם האפיפיור פרנציסקוס כדי להפוך את המוסד הפיננסי, הידוע גם כבנק של אלוהים, לשקוף ויעיל, במקום למגנט שערוריות
08:0211.06.15
רק לפני שנתיים נדמה היה שלבנק הוותיקן לא תהיה תקומה. מנהליו הימרו על השקעות כושלות שמחקו סכומי עתק כהרף עין, הבנק החזיק בכמויות גדולות של זהב, ששוויו צנח ב־2013 לשפל של 32 שנה, ומעל לכל, הבנק של אלוהים, כפי שהוא מכונה לעתים, ניצב במוקד חקירות של ארגוני אכיפת חוק מסביב לעולם ונאלץ להעסיק יותר עורכי דין ורואי חשבון מאשר אנליסטים וכספרים.
קראו עוד בכלכליסט:
- האפיפיור פרנציסקוס: "הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"
- רוצים לזכות במכונית של האפיפיור? השתתפו בהגרלה למען העניים
- האייפד של האפיפיור נמכר תמורת 30 אלף דולר במכירה פומבית
"מחירי הזהב לא היו לטובתנו, ולשתי השקעות כושלות של הנהלת הבנק הקודמת, בחברת תקשורת ובקרן השקעות, היו השפעות מרחיקות לכת", סיפר דובר הבנק מקס הוננברג בשיחה עם "הטלגרף" הבריטי בחודש שעבר. ואולם, ברגעי השפל הללו היתה טמונה גם נקודת המפנה של בנק הוותיקן, שרשם בשנתיים האחרונות התאוששות מרשימה.
מנכ"ל דלויט לשעבר
המהפך הזה התאפשר בזכות חתירת האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס, המכהן מאז מרץ 2013, לשקיפות ולהגינות. במסגרת הארגון מחדש חתם הוותיקן בחודש אפריל על אמנה היסטורית שהסדירה את תשלומי המסים של הבנק לרשויות האיטלקיות. כצעד משלים מינה האפיפיור בשבוע שעבר מבקר חיצוני לבנק לראשונה בתולדותיו. בתפקיד המכובד וחסר התקדים יכהן המנכ"ל לשעבר של סניף ענקית ראיית החשבון דלויט באיטליה, ליברו מילונה.
במסגרת מהלך השקיפות הטרי ביותר חתמו אתמול הוותיקן וארה"ב על הסכם שיתוף מידע שיאפשר לכס הקדוש לעדכן את הממשל הפדרלי בעניינם של אמריקאים המחזיקים בחשבונות סודיים בבנק הוותיקן. זאת בכפוף לחוק פדרלי משנת 2010 שמטרתו להקשות על אמריקאים להעלים מסים באמצעות חשבונות זרים.
צילום: אם סי טי אמנם האפיפיור הקודם, בנדיקטוס ה־16, ניסה לקדם רפורמות בבנק, אך הוא החל לעשות זאת רק סמוך לפרישתו. במסגרת המהלכים שנקט מינה בנדיקטוס ועדה חיצונית שנועדה לבחון את התנהלות הבנק, והורה למשמר הוותיקן לאבטח את הארכיון כדי למנוע השמדת ראיות. ואולם, המהלך החשוב ביותר שעשה היה להורות על פרסום דו"חות פיננסיים, לראשונה ב־125 שנותיו של הבנק.
אך השינוי הגדול הגיע, כאמור, עם מינויו של פרנציסקוס. האפיפיור החדש הבין מיד שהנכס הפיננסי של הוותיקן הפך עתה לכתם שחור על הכנסייה הקתולית כולה, ויזם ניקוי אורוות. אחת הפעולות הראשונות שנקט היתה הגדרת קריטריונים לפתיחת חשבון, מהלך שבעקבותיו נסגרו יותר מ־4,500 חשבונות. "חלק מהם היו רדומים, ואילו אחרים לא עמדו בקריטריונים החדשים", ציין הדובר הוננברג.
עד לרפורמה של פרנציסקוס אוישו הנהלת הבנק ומנגנוני הביצוע שלו בידי חשמנים וארכיהגמונים, מה שהפך אותו למוסד הפיננסי היחיד בעולם שמנהלים אנשי דת ללא כל ניסיון פיננסי. כך למשל, כל הבנתו הכלכלית של הארכיהגמון פול מרצינקוס, הנגיד הנודע לשמצה שניהל את הבנק מ־1971 עד 1989, היתה קורס מזורז בכלכלה, בן שישה שבועות, שעשה בהרווארד עם כניסתו לתפקיד.
למרות היעדר השכלה פיננסית פורמלית הפגינו אנשי הדת בקיאות מרשימה ברזי מקסום הרווחים והימנעות מתשלום מסים. זאת לצד אמות מידה מוסריות נמוכות מאוד בכל הנוגע למקור והיעד של הכסף שהופקדו עליו.
הגלגול הנוכחי של בנק הוותיקן, או בשמו הרשמי המכון לעבודות דת, החל בשנות הארבעים - כשהפך מיד לאחר הקמתו לעוף מוזר בנוף הפיננסי העולמי. אחת המשימות הראשונות שלו, כפי שהגדיר זאת בחשאי האפיפיור פיוס ה־12, היתה לאחסן עבור הרייך השלישי את הזהב שהחרימו מיהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בשנות השישים התרבו השמועות כי הבנק עוסק בהלבנת הון ומציע לקומץ תושבים ומבקרים ברומא חוויה פיננסית שונה לחלוטין. אמנם הוא מוקם בלבה של בירת איטליה, אך חוקיה לא חלו עליו, והכס הקדוש נהנה מהטבות שונות, כמו פטור ממס על השקעות הון במדינה.
הרשויות ברומא החלו להפנים שמשהו אינו כשורה כאשר ההשקעות הללו תפחו למיליארדי לירטות. משרתי האל, אחרי הכל, אמורים להיות צנועים. בעקבות זאת בסוף שנות השישים ביטלו הרשויות את הפטור ממס, והבנק, שרצה להמשיך בעסקיו המפוקפקים, חיפש חלופות.
הארכיהגמון מרצינקוס, שנכנס לתפקיד הנגיד סמוך לביטול הפטור ממס, רכש לעצמו במהרה מוניטין מפוקפק מאוד. "העובדים שלי מצפים לקבל פנסיה כשיפרשו, ולא יעזור אם אבטיח לשלם להם בברכות של האל", הוא נהג לומר לחבריו.
מרצינקוס שכר את שירותיו של מישל סינדונה, הבעלים של בנק פרנקלין, ושל רוברטו קאלווי, הבעלים של בנקו אמברוזיאנו - שניהם בעלי קשרים ענפים במאפיה הסיציליאנית. בנק הוותיקן השקיע חלק גדול מכספיו בבנקים של סינדונה וקאלווי, עד ששניהם קרסו, ועמם התאדו גם מיליארדי לירטות מכספי בנק הוותיקן. הוותיקן פיצה חלק מלקוחות הבנק במסגרת הסכם פשרה שבמהלכו שילם 250 מיליון דולר, אבל על פי הערכות מדובר רק בחלק קטן מהכסף שנעלם.
קריית הוותיקן, רומא צילום: דוד הכהן בתחילת שנות השמונים קאלווי, שכונה הבנקאי של אלוהים והשתייך לזרם קיצוני של ארגון הבונים החופשיים, מצא את מותו בלונדון בנסיבות מסתוריות - ככל הנראה בעקבות חוב כספי למאפיה הסיציליאנית. משטרת רומא הוציאה צו מעצר נגד מרצינקוס בחשד להקמת חברות קש באיי הבהאמה ובחשד שנהג לתת לקאלווי התחייבויות בדבר החזר הלוואה ללקוחות ללא כיסוי. במשך ארבע שנים הסתגר מרצינקוס בתוך גבולות המדינה הזעירה כדי להימנע ממעצר.
שגרירים פתחו חשבונות
הבנק חזר לכותרות ב־2010, לאחר שנטען כי רוב בעלי החשבונות בו אינם תושבי הוותיקן ואף לא אנשי דת. כך למשל, שגרירי מדינות שסיימו את תפקידם בוותיקן נהגו להשאיר את חשבונותיהם פתוחים זמן רב לאחר מכן.
על בסיס החשדות הללו החרימו הרשויות באיטליה באותה השנה 23 מיליון יורו של הון שחור שהיו מיועדים להעברה לבנק ג'יי.פי. מורגן האמריקאי ולבנק דל פוצ'ינו האיטלקי. הכסף הוחזר בסופו של דבר, לאחר שבנק הוותיקן התחייב להצהיר על מקורו ולערוך רפורמות מקיפות. עם זאת, בתחילת 2013 חשף אתר ההדלפות ויקיליקס התכתבות של בכירים בחברת המודיעין הפרטית סטראטפור, שלפיה הרשויות ברומא שוב חוקרות חשד למעשי שחיתות בבנק הוותיקן. בהמשך נעצרו כמה בכירים בחשד למעשי מרמה ולהעברת 20 מיליון יורו של הון שחור לבנקים בשוויץ דרך הבנק של הוותיקן.
אף כי מטרתו המוצהרת של הבנק היתה "אחסון וטיפול בנכסים למטרות דת וצדקה", נראה כי הכספים שעברו דרכו לאורך מרבית שנות קיומו שירתו כמעט כל מטרה אחרת. הלכה למעשה הבנק היחיד של מדינת הוותיקן לא מילא במשך רוב שנותיו את הפונקציות של בנק מרכזי, ורק בשנה שעברה הוא החל להעניק שירותים פיננסיים למוסדות הכנסייה הקתולית ברחבי העולם. עתה, עם תנופת הרפורמות החדשות, התקווה היא כי הבנק של אלוהים יתחיל למלא את ייעודו המקורי.
