• תפריט
כלכלה ומדיניות

ראש השמאל הקיצוני ביוון: "אירופה השפילה את העם שלנו. אני אשיב את כבודו"

מפלגת סיריזה בראשותו של אלכסיס ציפרס, צפויה לזכות מחר בבחירות ביוון. סיריזה מבטיחה להשיב ליוונים את זכויותיהם הדמוקרטיות שנגזלו בגלל הצנע שכפתה אירופה. ראש הממשלה סמאראס: "בגלל סיריזה נאבד סיוע אירופי. זה חשוב שלא נסתתר מתחת למטרייה כשממטירים עלינו כסף"

רן אברמסון 21:0824.01.15

הבחירות הכלליות שייערכו מחר (א') ביוון כבר נצרבו בתודעה כאירוע שעשוי לקבוע אם המדינה הים־תיכונית תמשיך להיות חלק מגוש היורו. התרחיש שממנו חוששים באירופה הוא ניצחון של מפלגת השמאל הקיצוני סיריזה בהנהגתו של אלכסיס ציפרס, שמובילה בסקרים על פני מפלגת הדמוקרטיה החדשה של ראש הממשלה המכהן אנטוניס סמאראס.

 

בישורת האחרונה ניצל סמאראס את ההודעה על תוכנית ההקלה הכמותית האירופית, ובסוף השבוע הזהיר כי אם יוון תבחר בסיריזה, היא עלולה להחמיץ הזדמנות לסיוע רחב היקף. "אירופה פתחה את הארנק. זה חשוב שלא נסתתר תחת מטרייה כשממטירים עלינו כסף", אמר בראיון לטלוויזיה היוונית.

 

ציפרס, לעומת זאת, המאמין כי דרישות הצנע המחמירות שהצמידה אירופה לחבילת הסיוע השפילו את היוונים, נחוש לשקם, לדבריו, את זכויותיהם הדמוקרטיות. "נעשה כל שניתן כדי להציל את כבודו של העם שלנו", אמר ביום שישי.

 

כמעט הפכים מושלמים

 

למעשה, ציפרס כבר זקף לזכותו ניצחון אחד בעצם קיומן של הבחירות: זה קרה כאשר סאמראס לא הצליח לאשר את מינויו של מועמד מפלגתו סטאברוס דימאס לנשיאות בשלוש הצבעות שנערכו בפרלמנט בדצמבר. הבחירה בדימאס כמועמד, עורך דין שעבד בוול סטריט, היתה הטעות הראשונה של סמאראס במה שהפך להיות מסע הבחירות שלו.

 

אנטוניס סמאראס. "אירופה פתחה את הארנק" אנטוניס סמאראס. "אירופה פתחה את הארנק" צילום: cc by European People's Party

 

סמאראס היה זקוק לרוב של 180 מתוך 300 המחוקקים, והעבודה של סיריזה בשכנוע חברי פרלמנט להימנע מהצבעה בעד דימאס הפכה קלה הרבה יותר, מכיוון שמדובר באדם שהעביר שנים ארוכות בעולם הפיננסים. לפי החוקה היוונית, כאשר הפרלמנט לא מצליח להחליט על נשיא, עליו לפזר עצמו ולהכריז על בחירות בזק - וזה בדיוק מה שקרה.

 

סמאראס וציפרס הם כמעט הפכים מושלמים. סמאראס (63) גדל במשפחה אמידה, התחנך בבית ספר פרטי יוקרתי והמשיך ללימודים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד. ציפרס (40), לעומתו, גדל במשפחה ממעמד הביניים ולמד הנדסה אזרחית באוניברסיטה הטכנית של אתונה - שם גם החל את פעילותו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית היוונית שהתמזגה מאוחר יותר לתוך סיריזה.

 

למרות הרקע השונה וההבדלים בתדמיתם הציבורית, שני המתמודדים מציגים גישה דומה בכל הנוגע לנושא שבמרכז מערכת הבחירות - מדיניות הצנע. הן סמאראס והן ציפרס חותרים לשינויים במדיניות הזו שנכפתה על יוון על ידי הטרויקה - קרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי האירופי והנציבות האירופית - שהעניקה לה חבילות חילוץ של 240 מיליארד יורו. זאת כדי לסייע ליוון להתמודד עם החוב הלאומי העצום שלה, 175% ביחס לתוצר, שהפך אותה לפנים העצובות של המשבר שפוקד את גוש היורו.

 

עוד בטרם הוחלט על הבחירות אישרה ממשלתו של סמאראס תקציב נדיב יחסית, שכלל אפילו הורדות מסים ויעד גירעון שאפתני במיוחד של 0.2%. התקציב הזה התבסס על התקווה כי הנציבות האירופית תסכים לסיים את חלקה בתוכנית החילוץ בתוך שבועות ספורים מאישורה, ובכך לצמצם את התחייבויותיה של יוון לחלק מצעדי הצנע. אלא שהנציבות טענה אז כי בתקציב האופטימי שאישר הפרלמנט יש פער של 2.5 מיליארד יורו בין ההכנסות הצפויות לבין התחייבויות הממשלה. סביר להניח שאם סאמראס ירכיב את הממשלה, הוא ינסה לגבש פשרה עם הנציבות על נוסח דומה של התקציב, גם אם פחות נדיב.

 

 

מנגד, סיריזה מוכנה ללכת רחוק הרבה יותר כדי לסיים את מדיניות הצנע, גם במחיר של יציאה מגוש היורו. מצע המפלגה כולל סעיפים מפתים כמו חשמל חינם לאזרחים שנותקו מהרשת עקב אי־תשלום וחלוקת תלושי מזון לילדים. מימוש התוכנית הזו יחייב הגדלה של ההוצאה הממשלתית ופריצה של המסגרת הנוקשה שדרשה הטרויקה.

 

כדי לממש מהלך כזה, ציפרס ידרוש הסדר חוב חדש ליוון. למעשה הוא כבר החל לפעול בעניין, ובשנה החולפת נפגש עם עם ראשי קרן המטבע, נשיא הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי ושר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה. גרמניה, כמממנת העיקרית של הסיוע היווני, מובילה גם את מחנה המתנגדים האירופי לסיריזה. החודש פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" ציטוטים אנונימיים מפי בכירים בממשלה בברלין, ולפיהם שר האוצר שויבלה והקנצלרית אנגלה מרקל סבורים כי גוש היורו בשל להתנתקות של יוון. לפי העיתון, ברלין אף הכינה תוכנית מגירה להתמודדות עם פרישה יוונית.

 

ציפרס מודע היטב לחששות מפניו באירופה, וגם בקרב היוונים, שרבים מהם יעדיפו בסופו של דבר להישאר בגוש היורו. מאז ההכרזה על הבחירות הוא ריסן מעט את ההתבטאויות שלו בעניין עזיבה אפשרית של יוון והחודש אף נקט צעד חריג ופרסם מאמר ביומון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", שבו הוא טען כי למשלמי המסים הגרמנים "אין שום סיבה לפחד מסיריזה".

 

"לעצור את הקזת הדם"

 

"אין לנו כל כוונה להתעמת עם שותפינו לגוש היורו או לקבל יותר אשראי או אישור להגדלת הגירעון התקציבי", כתב ציפרס. "אנו שואפים לייצוב כלכלת יוון ולעצירה של הקזת הדם של משלמי המסים הגרמנים והיוונים".

 

למרות ההצהרות, סיום מדיניות הצנע ומחיקה של לפחות חלק מהחוב העצום של יוון נשארו בעדיפות עליונה מבחינת ציפרס, שמיהר להכריז אחרי פיזור הפרלמנט כי "העתיד של יוון כבר החל". במגזר הבנקאות היווני כבר החלה תכונה לקראת הניצחון המסתמן שלו בבחירות. הבנק המרכזי האירופי הזהיר החודש מפני בריחת הון מהבנקים היווניים, מה שעלול להביא לקריסתם. בתגובה לכך, הבנק המרכזי היווני ביקש מהבנק האירופי המרכזי אישור לאשראי חירום, למקרה שתרחיש זה אכן יתממש.

 

מהלכים כאלו מעידים כי משחק הכוחות של היום שאחרי הבחירות כבר מזמן יצא לדרך.

 

אם סיריזה אכן תנצח, ציפרס ישאף לכך שהטרויקה וגרמניה יתקפלו, ויאפשרו לו להוציא אל הפועל את התוכניות להפסקת מדיניות הצנע ולהסדר חדש לחובות היווניים - מבלי שאלו יגררו יציאה של יוון מגוש היורו. הטרויקה מצדה חוששת שמהלך כזה עלול להביא לדרישה לסיום מדיניות הצנע במדינות אחרות בדרום אירופה, כמו פורטוגל או ספרד.

 

אם דווקא ציפרס יהיה זה שייסוג מחלק מתוכניותיו, הוא לא יסכים לוותר על דרישתו למשא ומתן על הסדר חוב חדש ליוון. את תוצאותיו של תרחיש יום הדין - יציאה של יוון מגוש היורו במקרה ששני הצדדים לא יגיעו לפשרה - יהיה קשה מאוד לחזות.

 

חשש בענף התיירות היווני - הממשלה הבאה תגביל חופשות הכל כלול

 

מפלגת סיריזה, שהובילה בסקרים לקראת הבחירות שייערכו מחר, מתכננת להטיל הגבלה על מספר המלונות המציעים חופשות בסגנון הכל כלול באזור מסוים. בכך מתכוונת המפלגה לעודד תיירים לצאת ממתחמי הנופש ולהוציא כסף בעסקים מקומיים. יו"ר המפלגה, ומי שכנראה ירכיב את הממשלה הבאה, אלכסיס ציפרס, אמר במסע הבחירות שלו כי "המודל של הכל כלול מדיר את התיירות מהכלכלה המקומית". נוסף על ההצעה להגבלת מספר המלונות מסוג זה, סיריזה מתכוונת לעצור תהליכי הפרטה קיימים ביוון, שחלקם כוללים מכירת קרקעות מדינה ליזמים בתחום המלונאות והתיירות. המלונות שמציעים חופשה בסגנון הכל כלול היו אחראים ל־13% מהכנסות ענף התיירות היווני ב־2014, שהסתכמו ב־17.6 מיליארד דולר.

 

"מדוע שלא נהיה פלורידה של אירופה?", אמר נשיא התאחדות התיירות היוונית אנדריאס אנדריאדיס ל"ניו יורק טיימס". "הפוליטיקאים חושבים רק שלושה חודשים קדימה, אין להם שום חזון", התרעם.

 

לצערו של אנדריאדיס, גם המתחרה העיקרית של סיריזה בבחירות, מפלגת הדמוקרטיה החדשה, אינה נושאת בשורות עבור ענף התיירות. המפלגה מציעה להכפיל את המע"מ על לינה במלונות מ־6.5% עד ל־13%.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x