סקוטלנד ביום שאחרי: המנצחים מצניעים את החגיגות
נראה שמעולם זוכים בהליך דמוקרטי כזה לא היו כל כך מוסתרים; מעמד הפועלים הסקוטי, שתמך בעצמאות וחיפש תקווה, לא סחף את המדינה שבחרה להאמין לפוליטיקאים הבריטים
הרחבה שליד הפרלמנט הסקוטי באדינבורו הייתה אמורה להיות מלאה הבוקר (ו') בתומכים בעצמאות סקוטלנד. זו הייתה התוכנית שלהם, גם אם לא הודיעו עליה באופן רשמי. למתנגדים לעצמאות, שניצחו במשאל העם, לא הייתה שום תוכנית לחגוג. נראה שמעולם מנצחים בהליך דמוקרטי כזה לא היו כל כך מוסתרים. לפני ואחרי פרסום התוצאות, היה קשה למצוא אותם ברחובות. בזמן שאנשי קמפיין ה'כן' התומכים בעצמאות ניסו לקושש ברחוב מצביעים אחרונים, אנשי ה'לא' הלכו בהמוניהם להצביע.
- ניצחון למתנגדי העצמאות בסקוטלנד; קמרון: "הוויכוח הוכרע לדורות"
- משאל העם בסקוטלנד: הקלפיות נסגרו, הספירה החלה
- החשש הגדול של השווקים הפיננסים בעולם: סקוטלנד תבחר "YES"
משאל העם והחודשים שהובילו אליו חצו את סקוטלנד לשניים. הוא היה כל כך מפלג שאפילו בתוך משפחות בעלי אותה התשייכות מפלגתית היו חילוקי דיעות בין בני הזוג וגם עם הילדים. אבל בין מצביעי ה'לא' וה'כן' יש גם הבדלים סוציו-אוקנומיים והבדלי גיל. בכיכר ג'ורג' שבמרכז גלזגו – עוד אחד מהאתרים המתוכננים לחגיגות עצמאות – היו אתמול עשרות צעירים עטופים בדגלי סקוטלנד ועם צבע כחול על הפנים. היה קשה למצוא בין הסקוטים בכיכר את אלה שמתקרבים לגיל פנסיה, ולא במקרה. לפי הנתונים של מכוני הסקרים, שבדקו מי שייך לאיזה מחנה, התומכים בעצמאות צעירים הרבה יותר מהמתנגדים לה.
הבדל חשוב נוסף בין המחנות הוא המעמד החברתי. קמפיין העצמאות כוון בראש ובראשונה למעמד הפועלים הסקוטי, אל אלה שמרגישים הכי חלשים בחברה, אלה שסבלו הכי הרבה מהקיצוצים בתקציבי הרווחה של ממשלת בריטניה ואלה שזקוקים הכי הרבה לחזון פוליטי שייטע בהם תקווה. ואכן, במרכז סקוטלנד, שהייתה פעם הלב התעשייתי של מדינה, נרשמו שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר לעצמאות. בגלזגו, העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד שהיא גם העיר הענייה ביותר בה, ניצחו תומכי העצמאות לאחר שזכו ב-54.5% לעומת 46.5% למחנה היריב.
החשש מהתחזקות מחנה ה'כן' הביא בימים האחרונים את מנהיגי שלוש המפלגות הגדולות בבריטניה לסקוטלנד עם הבטחות להגדלת האוטונומיה של סקוטלנד בתוך בריטניה. הם הבטיחו שחלוקת הכספים שבמסגרתה בריטניה משקיעי יותר בתושבי סקוטלנד מאשר בתושבי אנגליה תישמר, שהסמכות להחליט כמה כסף להוציא על מערכת הבריאות הציבורית בסקוטלנד תהיה בידי הפרלמנט הסקוטי והסקוטים יקבלו גם סמכויות להעלות מסים ולהשתמש בהם לתקציבי רווחה. במשא ומתן בין אדינבורו לללונדון על היקף הסמכויות ירחף תמיד האיום של קיום משאל עם נוסף, שתוצאותיו עשויות להיות שונות.