לא קדושים מעונים: "תמיכת הטייקונים בהעלאת מסים היא מחווה ריקה מתוכן"

הכלכלן ברוס בארלט משתגע בכל פעם שהוא שומע על "מליאן" נוסף שמצהיר שהוא תומך בתשלום מסים גבוהים יותר לעשירים. המיליארדר האחרון שהצטרף לרשימה היה מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, שהעלה את לחץ הדם של בארלט לאחר שהכריז כי "סבבה" מבחינתו לשלם מסים גבוהים יותר, ובכך הצטרף לשורה של טייקונים כמו ביל גייטס, וורן באפט, טד טרנר ואפילו איזה מנהל תועה אחד או שניים של קרן גידור.

בארלט, חבר לשעבר בממשל רייגן, אינו מתנגד להטלת מיסוי גבוה יותר על העשירים. למעשה, הוא אחד מיחידי הסגולה בקרב השמרנים שמאמין שהדיון על צמצום הגירעון צריך גם לכלול את האפשרות להעלאת מסים.

אז מה הבעיה שלו? לדבריו, הטענה שהממשל הפדרלי צריך להעלות את שיעור המס על בעלי המשכורות הגבוהות ביותר במדינה היא מחווה ריקה מתוכן, שכן המארק צוקרברגים למיניהם מחזיקים את רוב הונם במניות.

לדבריו, ההכנסה של רבים מאותם אילי הון מבוססת ברובה על רווחי הון משוק המניות, רווחים שעליהם מוטל מס בשיעור נמוך יותר (15%) בהשוואה למס שמוטל על הכנסה רגילה. לפיכך, כאשר המשקיע האגדי וורן באפט מדבר על כך שהוא משלם שיעור מס נמוך משל המזכירה שלו, הסיבה לכך היא שהמקור העיקרי להכנסות שלה הוא המשכורת, ואילו מרבית ההכנסה של באפט מקורה מרווחי הון ומדיבידנדים. ב־2006 למשל, באפט שילם מס בגובה 17.7% על 46 מיליון הדולר שהרוויח באותה שנה, ואילו המזכירה שלו איבדה 30% לטובת קופת האוצר ממשכורת שנתית בגובה 60 אלף דולר.

"קל לדרוש העלאת מסים כשאתה יודע שלא תצטרך לשלם אותם", אומר בארלט. "אני לא שומע הצעות להעלות את המס על רווחי הון משוק המניות". להפך, ההתמקדות היא בשיעור המס הפדרלי שמשלמים אותם אזרחים בעלי הכנסה שנתית של 250 אלף דולר או יותר - 3% העליונים בפירמידת ההכנסות.

בארלט מדגיש כי אף שהעלאת המס שמוטל על עשירי המדינה תסייע להקל את נטל החובות, אין סיבה להתייחס לבעלי המקצוע המרוויחים כמה מאות אלפי דולרים בשנה באותו אופן כאילו היו עשירים כקורח.

אולי קשה לפתח אהדה כלפי מנהל המרוויח מיליון דולר בשנה, אך על פי מערכת המיסוי בארה"ב, אדם הנמצא במדרגת מס גבוהה (כלומר, הרוויח למעלה מ־374 אלף דולר ב־2010) משלם מס בגובה 35% (37.9% אם כוללים את דמי ביטוח הבריאות), בעוד שמנהל קרן גידור או איל הון המרוויח פי 10 או 100 משלם שיעור מס הנמוך בחצי.

"לארה"ב יש שתי מערכות מסים, מופרדות ובלתי שוויוניות", אומר דיוויד קיי ג'ונסטון, סופר ובעל טור בכתב העת "Tax Notes" שחקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן מערכת המיסוי מוטה לטובת העשירים.

נשיא ארה"ב הציע באחרונה להעלות את המס על רווחי ההון ל־20% עבור אנשים המרוויחים מעל 250 אלף דולר בשנה ויותר. על פי הערכות צוות התקציב של הנשיא, העלייה הזו תוסיף 12 מיליארד דולר לקופת האוצר בשנת 2014.

הפגנה בקליפורניה למען העלאת מסים לעשיריםצילום: אי פי אי

אולם רבים אחרים טוענים כי מס נמוך על רווחי הון מעודד ביצוע השקעות, שמעודדות צמיחה בשוק העבודה. ישנה גם תפיסה המאפיינת שמרנים כגון ריאן אליס, מנהל מדיניות המס בעמותת "אמריקאים למען רפורמת מס", שרואה במס על רווחי הון משוק המניות לא יותר מכלי המאפשר מיסוי כפול. לטענתו, התאגידים כבר שילמו שיעור מס של 35% על הרווחים שלהם (לפחות באופן תיאורטי), אם כך מדוע שאדם פרטי המחזיק במניות בתאגיד הזה ישלם מס נוסף רק מכיוון שמחיר המניות עלה?

"אני רוצה לציין שכל אחד מהאנשים האלה שמרגישים שהם לא משלמים מספיק מסים, יכולים להעביר תרומה למשרד האוצר ישירות דרך אתר האינטרנט של המשרד", אומר אליס. "הם לא צריכים לתמוך במדיניות שתהרוס את הכלכלה רק כדי להרגיע את רגשות האשם שלהם".