אם אין כסף, נשלם בקוויאר
מעסיקים בבלארוס, ברוסיה ובאוקראינה חוזרים למודל סחר החליפין שהיה נהוג בשנות התשעים ומשלמים לעובדים בתוצרת במקום בכסף. העובדים מושתקים באיומי אבטלה והולכים הביתה עם שימורי בשר, פסטות ואסלות
שמונה זוגות גרביים בתמורה לקרש גיהוץ", "זוג מגפיים בתמורה לעשרה ק"ג בשר", "מצבר חדש לרכב בתמורה לתרופה נגד אסתמה", אלה הן רק חלק מהמודעות שאפשר למצוא היום בפורומים בשפה הרוסית אשר כולן מעידות על תופעה מיוחדת במינה - חזרה לסחר החליפין, תופעה הזכורה לרבים משנות התשעים, אז העניקו מפעליה של ברית המועצות הקורסת לעובדים את מיטב התוצרת במקום שכר. ממקררים ואופנועים ועד לכלים סניטריים וארונות קבורה.
ההבדל היחיד עתה הוא השימוש באינטרנט. כבר לא צריך לעמוד יום שלם בשוק כדי למכור או להחליף את החפצים הלא נחוצים. מספיק לשים מודעה ברשת.
התופעה נהפכה לנפוצה במיוחד בשלוש השכנות - רוסיה, אוקראינה ובלארוס. כלי התקשורת בבלארוס מדווחים על עשרות מפעלים שנקלעו למצוקת נזילות חמורה ואינם יכולים לעמוד בתשלומי המשכורות לעובדים. הפתרון היצירתי הוא לשלם להם במוצרים, ובעיקר בכאלה שהם מייצרים בעצמם.
"ננסה למכור לחברים"
בין הראשונים לעבור למתכונת הזו היו בעלי מפעל לשימורי בשר בפאתי מינסק, אשר הנהלתו בישרה למועסקים כי את המשכורות הקרובות יקבלו בקונסרבים. העובדים הנזעמים איימו להתפטר, אבל לבסוף נשארו. אחרי הכל, לשימורי בשר תמיד ניתן למצוא שימוש ולמצוא עבודה חדשה בתנאי המשבר זו משימה לא קלה בכלל.
מצבם של עמיתיהם במפעל טקסטיל בברסט היה קשה יותר. הנהלת המפעל בישרה לעובדיה כי בתמורה לעבודתם יקבלו שטיח. מוצר מועיל מאוד, אבל אפילו לא אכיל. במפעל טקסטיל סמוך אמנם הצליחו לגייס את הכסף הדרוש לתשלום המשכורות השוטפות, אך לדמי הבראה כבר לא נשאר כסף והעובדים קיבלו במקום זאת מצעים וטקסטיל. בינתיים, התופעה ממשיכה להתרחב בבלארוס, ועובדי מפעל הרהיטים פינסדרב חזרו ביולי הביתה עם ספות חדשות במקום המשכורות. מי שלא רצו ספה יכלו לקבל במקומה עצים להסקה. "אין לי מושג מה נעשה עם הרהיטים האלה", אמר סרגי, עובד במפעל. "אולי ננסה למכור לחברים או למכרים, אפילו בחצי מחיר", הוסיף. "ניסינו להתקומם, אבל איימו עלינו בפיטורים אז שתקנו. איפה נמצא היום עבודה אחרת?".
הפתעות המתינו גם לעובדי מפעלים אשר מצב המזומנים שלהם היה טוב יחסית. במאי השנה הורה מושל אחד המחוזות ברוסיה לראשי כל הארגונים לרכוש בצל עבור העובדים. על פי ההנחיה, היה אמור כל עובד לקבל עשרה ק"ג בצל והתמורה נוכתה משכרו. הרשויות הסבירו את המהלך התמוה בדאגה לבריאות הציבור ולאספקת הוויטמינים ונוגדי החמצון שהבצל עשיר בהם. בפועל היה זה ניסיון מגושם לתמוך במשק המקומי שלא הצליח למכור את תוצרתו.
התוצר צנח ביותר מ-20%
תושבי בלארוס, מדינה מסוגרת הממעיטה לדווח על בעיותיה הכלכליות, נזכרים עתה בסוף העידן הסובייטי. באותם ימים ישבו בכל תחנת רכבת אנשים ומכרו צעצועים ובובות פרווה שקיבלו במקום המשכורות. היום, נוסף על המשבר הפיננסי, נקלעה בלארוס למשבר ביחסיה עם רוסיה שצרכה עד כה 80% מהתוצרת שלה בענפים מסוימים.
באוקראינה השכנה המצב חמור אף יותר. בעוד בלארוס מצליחה לשמור על צמיחה חרף המשבר העמוק (1.1% ברבעון הראשון של 2009 ו־0.3% בסיכומה של המחצית הראשונה), אוקראינה השלימה את המחצית הראשונה עם צניחה של יותר מ־20% בתוצר. מאות חברות נאבקות בפשיטת רגל ובקופות מתרוקנות. התופעה לא פוסחת גם על רוסיה. הראשונים לסבול מקשיי נזילות היו חברות הכרייה. מפעלים רבים המרוכזים באזור סיביר הורידו מתחילת השנה את השכר הנומינלי לעובדיהם ואת היתרה הם משלמים באמצעות נייר טואלט, אבקת כביסה ובשר.
עבור יצרני מזון רבים תשלום שכר באמצעות מצרכים נהפך לחבל הצלה של ממש. במקרים רבים המצרכים מועברים במחירי שוק, אך לפעמים נאלצים המעסיקים להעניק הנחות מפליגות לעובדים ולא פעם הדבר גובל באבסורד של ממש. כך, במפעל לדגים קפואים בקרסויירסק קיבלו העובדים הצעה נדיבה להמיר את משכורתם בקוויאר לפי חישוב של 1,500 רובל לק"ג. הצעה משתלמת במיוחד לאור העובדה שהמחיר בחנות מגיע ל־2,500 רובל לק"ג. לקשיים בתשלום שכר נקלע גם מפעל התעשייה הביטחונית מולוט המייצר רובי קלצ'ניקוב. אמנם תתי־מקלע לא חולקו לעובדים, אך ההנהלה הצליחה להשיג מאות ק"ג של קמח, פסטות, סוכר ושימורי בשר שאותם חילקה לפועלים הזועמים.
שיטת סחר החליפין מצאה שימוש גם אצל מי שלא מצליחים לממן את השירותים הנחוצים להם. יו"ר התאחדות עובדי הרדיו והטלוויזיה של רוסיה אדוארד סגלייב מספר כי ככל שהמשבר מעמיק, כך נעשה סחר החליפין לאמצעי תשלום מקובל עבור פרסום בערוצים המקומיים. "התשלום התבצע באמצעות נעלי ספורט, כלי רכב ואפילו דירות", הוא אומר.
האופוזיציה באוקראינה מביעה דאגה רבה לנוכח התופעה המתרחבת ומתריעה כי הדבר יפגע בכלכלה המקומית. "כיצד אמורים העובדים המקבלים שכר בצורת מוצרים לשלם מסים? בנקניקיות? בפחם? בנייר טואלט?", הזדעק חבר הפרלמנט יורי בויקו. הוא מזהיר כי ככל שהתופעה תתרחב, קופת המדינה תלך ותתרוקן.
