סגור
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.

כל הכתבות בתיוג "עמיר פרץ"

דוד לפלר יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הדרום

דוד לפלר צפוי להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה

17.05.20|צבי זרחיה
שר הכלכלה החדש עמיר פרץ מתכוון להביא עימו מנכ"ל חדש שיחליף את המנכ"ל הנוכחי שי רינסקי. בשנה האחרונה משמש לפלר כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הדרום.
עמיר פרץ בלי שפם

עמיר פרץ מציג: דמי אבטלה גמישים ותוצרת כחול לבן

14.05.20|עמרי מילמן
שר הכלכלה המיועד יציג תוכנית שתכלול גם תשלום דמי אבטלה לעצמאים. תוכניתו להעדפת תוצרת מקומית מעוררת חשש לפגיעה בתחרות
מימין עמיר פרץ אורלי לוי אבקסיס ו ניצן הורביץ

העבודה-גשר ומרצ החליטו על ריצה משותפת תחת הפתק "אמת"

13.01.20|ynet
עמיר פרץ וניצן הורוביץ סיכמו על התמודדות משותפת תחת פתק "אמת" המזוהה עם מפלגת העבודה. פרץ יהיה ראשון ברשימה, לוי-אבקסיס שנייה והורוביץ שלישי. סתיו שפיר בחוץ
אורלי לוי אבקסיס עמיר פרץ ו איציק שמולי העבודה גשר בני אדם לפני הכל קמפיין בחירות 2019

העבודה-גשר מציגה: תוכנית כלכלית חברתית ב-30 מיליארד שקל

12.08.19|צבי זרחיה
התוכנית תכלול בין השאר העלאת שכר המינימום, בניית 200 אלף דירות בבנייה ממשלתית, חינוך ציבורי חינם מגיל 0. וגם - הגדלת הגירעון
ח"כ איציק שמולי מחנה ה ציוני

ח"כ איציק שמולי הודיע: "אני נשאר במפלגת העבודה"

28.07.19|צבי זרחיה
שמולי הצהיר כי "מפלגת העבודה היא הבית שלי, וגם כשיש בו מחלוקות וויכוחים, אני נותר מחויב לו ולא אנטוש אותו ברגעים הקשים"
עמיר פרץ כנס התאחדות התעשייים בישראל

המירוץ לעבודה: אשתו של ארקין תרמה לשמולי, פרץ גייס תרומות מיבואן סוזוקי

06.07.19|צבי זרחיה
עמיר פרץ אמנם גבר על איציק שמולי במירוץ לראשות העבודה, אבל האחרון גייס יותר תרומות בהיקף של 309 אלף שקל