טנקים

הטנק הוא כלי מרכזי בתמרון הקרקעי של צה"ל. חיל השריון מפעיל טנקים מדגמים שונים, תוך שדרוג מתמיד של יכולות המיגון, האש והשליטה.
היסטוריית הטנקים בצה"ל
לטנקים הייתה חשיבות מכרעת בלחימה מאז קום המדינה. צה"ל התחיל עם טנקים זרים כמו שרמן, צנטוריון ופטון, שנרכשו או הוסבו ממקורות שונים. במהלך שנות ה-70, בעקבות מגבלות על ייבוא נשק והצורך בפתרון מותאם לצרכים הישראליים, פותח טנק המרכבה – פרויקט הדגל של התעשייה הביטחונית המקומית. המרכבה נכנס לשירות ב-1979, והפך מאז לנשק העיקרי של חיל השריון, עם מספר גרסאות שהולכות ומשתדרגות עד היום. 
סוגי הטנקים בשירות צה"ל
צה"ל מפעיל בעיקר את טנקי המרכבה, שפותחו בישראל ומשלבים מיגון גבוה, כוח אש וניידות:
מרכבה סימן 4 – נחשב לטנק המתקדם ביותר בצה"ל. כולל מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח", יכולות שליטה ובקרה מתקדמות ודיוק גבוה בירי.
מרכבה סימן 3 – ממשיך לשרת בחלק מהחטיבות, במיוחד במילואים. מצויד במערכות מתקדמות אך נחותות ביחס לדור הרביעי.
מרכבה סימן 2 – נמצא בעיקר בשימוש אימונים ובמאגרים.
טנק ברק – טנק העתיד של צה"ל, המצויד בטכנולוגיות מתקדמות כמו חיישנים חכמים, בינה מלאכותית, קסדת לוחם בדומה למטוסי F-35 ולוחמה רשתית מלאה.
כמות הטנקים בצה"ל
נכון לשנים האחרונות, מוערך כי לצה"ל יש מעל 1,500 טנקים מבצעיים מסוגים שונים. לא כל הטנקים נמצאים בשירות פעיל – חלקם מאוחסנים לשעת חירום, ואחרים משמשים להכשרה והדרכה. צה"ל ממשיך לשדרג ולחדש את מערך השריון, עם מיקוד על הטמעת טנקי הברק בשנים הקרובות.
איומים והתמודדות עם טילים נגד טנקים
טילים נגד טנקים מהווים איום חמור, במיוחד בשטחים בנויים. האויבים המרכזיים – חמאס, חיזבאללה וצבאות באזור – מחזיקים ברקטות RPG, טילי קורנט מדויקים ועוד. מערכת "מעיל רוח" של רפאל מספקת מענה פורץ דרך: היא מזהה את האיום ומתפעלת יירוט אוטומטי לפני הפגיעה. צה"ל היה מהראשונים בעולם להפעיל מערכת כזו בשדה קרב אמיתי.
תעשיית הטנקים בישראל
 תעשיות ביטחוניות ישראליות כמו רפאל ואלביט ממלאות תפקיד מרכזי בפיתוח וייצור של טנקי המרכבה. רפאל אחראית על פיתוח מערכת "מעיל רוח", ואלביט מספקת מערכות תצוגה, תקשוב וניהול קרב. התעשייה הצבאית, שפעלה בעבר כחברה ממשלתית ונרכשה ב-2018 על ידי אלביט, פועלת כיום כחטיבה בתוך החברה ואחראית בין היתר על ייצור גוף הטנק, תותחים ותחמושת. 
כל הרכיבים העיקריים – מהשלדה ועד מערכות השליטה – מיוצרים בישראל, מה שמבטיח עצמאות טכנולוגית. בנוסף, פתרונות טכנולוגיים שמפותחים עבור המרכבה נמכרים גם למדינות אחרות ומהווים חלק חשוב מהייצוא הביטחוני של ישראל.
השוואה לצבאות האזור
מצרים: מפעילה מעל 2,000 טנקים מדגם M1A1 אברמס. רבים מהם ללא מיגון אקטיבי.
סוריה: מפעילה טנקי T-72 ו-T-90. מוגבלים טכנולוגית ומרביתם נשחקו במלחמת האזרחים.
איראן: מפתחת טנקים מקומיים כמו ה"כראר", אך ללא מערכת הגנה מוכחת בשדה הקרב.
טנקים בעידן הלחימה המודרנית
הטנק ממשיך למלא תפקיד מרכזי בתמרון היבשתי, גם בעידן שבו האיומים כוללים טילים מונחים, רחפנים ולחימה בשטח בנוי. הוא מספק כוח אש מדויק, מיגון מתקדם ויכולת תנועה בשטח מאתגר. צה"ל משדרג את מערך הטנקים עם אמצעי תצפית דיגיטליים, מערכות בינה מלאכותית, תקשורת מוצפנת ושילוב מלא ברשת השליטה המבצעית של הכוחות הלוחמים.
עלויות תחזוקה והפעלת טנקים
הפעלת טנקים כרוכה בעלויות גבוהות, הן מבחינת דלק ותחמושת והן בתחזוקה שוטפת ושדרוגים טכנולוגיים. לכל טנק דרושה תחזוקה שוטפת לאחר כל שימוש מבצעי או אימון, לרבות בדיקות מערכות, החלפת חלקים וטיפולים שוטפים. צה"ל מפעיל מערך לוגיסטי תומך הכולל גדודי חימוש, מרכזי אחזקה ייעודיים וניידות טכנית לפעילות תיקונים ותמיכה טכנית בשטח. ההשקעה בתחזוקה נועדה לשמר כשירות גבוהה ומוכנות מבצעית בכל זמן נתון.

הטנק הוא כלי מרכזי בתמרון הקרקעי של צה"ל. חיל השריון מפעיל טנקים מדגמים שונים, תוך שדרוג מתמיד של יכולות המיגון, האש והשליטה.
היסטוריית הטנקים בצה"ל
לטנקים הייתה חשיבות מכרעת בלחימה מאז קום המדינה. צה"ל התחיל עם טנקים זרים כמו שרמן, צנטוריון ופטון, שנרכשו או הוסבו ממקורות שונים. במהלך שנות ה-70, בעקבות מגבלות על ייבוא נשק והצורך בפתרון מותאם לצרכים הישראליים, פותח טנק המרכבה – פרויקט הדגל של התעשייה הביטחונית המקומית. המרכבה נכנס לשירות ב-1979, והפך מאז לנשק העיקרי של חיל השריון, עם מספר גרסאות שהולכות ומשתדרגות עד היום. 
סוגי הטנקים בשירות צה"ל
צה"ל מפעיל בעיקר את טנקי המרכבה, שפותחו בישראל ומשלבים מיגון גבוה, כוח אש וניידות:
מרכבה סימן 4 – נחשב לטנק המתקדם ביותר בצה"ל. כולל מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח", יכולות שליטה ובקרה מתקדמות ודיוק גבוה בירי.
מרכבה סימן 3 – ממשיך לשרת בחלק מהחטיבות, במיוחד במילואים. מצויד במערכות מתקדמות אך נחותות ביחס לדור הרביעי.
מרכבה סימן 2 – נמצא בעיקר בשימוש אימונים ובמאגרים.
טנק ברק – טנק העתיד של צה"ל, המצויד בטכנולוגיות מתקדמות כמו חיישנים חכמים, בינה מלאכותית, קסדת לוחם בדומה למטוסי F-35 ולוחמה רשתית מלאה.
כמות הטנקים בצה"ל
נכון לשנים האחרונות, מוערך כי לצה"ל יש מעל 1,500 טנקים מבצעיים מסוגים שונים. לא כל הטנקים נמצאים בשירות פעיל – חלקם מאוחסנים לשעת חירום, ואחרים משמשים להכשרה והדרכה. צה"ל ממשיך לשדרג ולחדש את מערך השריון, עם מיקוד על הטמעת טנקי הברק בשנים הקרובות.
איומים והתמודדות עם טילים נגד טנקים
טילים נגד טנקים מהווים איום חמור, במיוחד בשטחים בנויים. האויבים המרכזיים – חמאס, חיזבאללה וצבאות באזור – מחזיקים ברקטות RPG, טילי קורנט מדויקים ועוד. מערכת "מעיל רוח" של רפאל מספקת מענה פורץ דרך: היא מזהה את האיום ומתפעלת יירוט אוטומטי לפני הפגיעה. צה"ל היה מהראשונים בעולם להפעיל מערכת כזו בשדה קרב אמיתי.
תעשיית הטנקים בישראל
 תעשיות ביטחוניות ישראליות כמו רפאל ואלביט ממלאות תפקיד מרכזי בפיתוח וייצור של טנקי המרכבה. רפאל אחראית על פיתוח מערכת "מעיל רוח", ואלביט מספקת מערכות תצוגה, תקשוב וניהול קרב. התעשייה הצבאית, שפעלה בעבר כחברה ממשלתית ונרכשה ב-2018 על ידי אלביט, פועלת כיום כחטיבה בתוך החברה ואחראית בין היתר על ייצור גוף הטנק, תותחים ותחמושת. 
כל הרכיבים העיקריים – מהשלדה ועד מערכות השליטה – מיוצרים בישראל, מה שמבטיח עצמאות טכנולוגית. בנוסף, פתרונות טכנולוגיים שמפותחים עבור המרכבה נמכרים גם למדינות אחרות ומהווים חלק חשוב מהייצוא הביטחוני של ישראל.
השוואה לצבאות האזור
מצרים: מפעילה מעל 2,000 טנקים מדגם M1A1 אברמס. רבים מהם ללא מיגון אקטיבי.
סוריה: מפעילה טנקי T-72 ו-T-90. מוגבלים טכנולוגית ומרביתם נשחקו במלחמת האזרחים.
איראן: מפתחת טנקים מקומיים כמו ה"כראר", אך ללא מערכת הגנה מוכחת בשדה הקרב.
טנקים בעידן הלחימה המודרנית
הטנק ממשיך למלא תפקיד מרכזי בתמרון היבשתי, גם בעידן שבו האיומים כוללים טילים מונחים, רחפנים ולחימה בשטח בנוי. הוא מספק כוח אש מדויק, מיגון מתקדם ויכולת תנועה בשטח מאתגר. צה"ל משדרג את מערך הטנקים עם אמצעי תצפית דיגיטליים, מערכות בינה מלאכותית, תקשורת מוצפנת ושילוב מלא ברשת השליטה המבצעית של הכוחות הלוחמים.
עלויות תחזוקה והפעלת טנקים
הפעלת טנקים כרוכה בעלויות גבוהות, הן מבחינת דלק ותחמושת והן בתחזוקה שוטפת ושדרוגים טכנולוגיים. לכל טנק דרושה תחזוקה שוטפת לאחר כל שימוש מבצעי או אימון, לרבות בדיקות מערכות, החלפת חלקים וטיפולים שוטפים. צה"ל מפעיל מערך לוגיסטי תומך הכולל גדודי חימוש, מרכזי אחזקה ייעודיים וניידות טכנית לפעילות תיקונים ותמיכה טכנית בשטח. ההשקעה בתחזוקה נועדה לשמר כשירות גבוהה ומוכנות מבצעית בכל זמן נתון.