סגור
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.

כל הכתבות בתיוג "אבטלה"

מסיבת עיתונאים שר האוצר ישראל כץ 9.7.20

ישראל כץ: "הפעילות שלנו מכוונת באופן ברור למועד שבו יימצא חיסון לקורונה"

09.09.20|תומר הדר
שר האוצר אמר בכנס "המעסיקים נלחמים באבטלה": "אני מצטער שהתקציב הקיים הוא המשכי. חסר לי תקציב ל-2020 וחסרים לי 40 חוקי הסדרים"
מימין רובי ריבלין ישראל כץ רון תומר אמיר ירון

נלחמים באבטלה: ראשי המשק מציגים - כך נבטיח את יציבות הכלכלה

09.09.20|שירות כלכליסט
כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל מקיים מפגש משודר מיוחד, בחסות הנשיא ראובן ריבלין, שדן כיצד ליצור ביטחון כלכלי ותעסוקתי לאזרחים בצל הקורונה
שירות התעסוקה לשכת חולון רשות האוכלוסין וההגירה חולון

על רקע דיווחי המעסיקים - שירות התעסוקה הוריד את מספר המובטלים ב-65 אלף

01.09.20|שחר אילן
השירות עדכן את רשימות המובטלים באמצעות השוואה עם דיווחי מעסיקים שמבקשים מענק עבודה. התוצאה: מספר המובטלים פחת מ-845 אלף ל-780 אלף. מעריך שהמספר יפחת ל-700 אלף בימים הקרובים
מחאה הפגנה משבר כלכלי קורונה בכיכר רבין מפגינים

השיבה לעבודה מתרחקת: המובטלים עוברים מחל"ת לפיטורים

31.08.20|שחר אילן
לפי הלמ"ס, שיעור הבלתי מועסקים, שאינו כולל עובדים בחל"ת, עלה במחצית הראשונה של אוגוסט ב-0.2% ל-5.9%; שיעור המובטלים בהגדרה הרחבה של הלמ"ס ירד ב-0.3% ל-12.1%
סטודנטים אוניברסיטת ת"א

התאחדות הסטודנטים: כך יחולצו צעירים ממשבר האבטלה

19.08.20|אדריאן פילוט
בתוכנית יש מודל לאיזון בין דורי במימון עלויות היציאה מהמשבר באמצעות הפחתה בשכר בכירי המגזר הציבורי, הפחתה בפנסיות התקציביות והטלת מס עושר
שירות התעסוקה

הלמ"ס: האבטלה טיפסה ביולי, מעל חצי מיליון מחוסרי עבודה

17.08.20|שחר אילן
שיעור המובטלים עפ"י הלמ"ס בהגדרה הרחבה הוא 11.9% שהם 536 אלף איש. עפ"י שירות התעסוקה, שיעור האבטלה עומד על 21.5%