סגור
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.