בגיל 88, האמן דיוויד הוקני הכי גדול שיש
הוקני, האמן החי היקר ביותר בעולם, מציג במוזיאון לואי ויטון בפריז את התערוכה הגדולה ביותר שלו אי פעם: 400 עבודות בהן ציורי הבריכות שהפכו אותו לכוכב, התנסויותיו בצילום, ציורי הנוף האנגלי, פורטרטים של מפורסמים ועבודות חדשות באייפד ואייפון
דיוויד הוקני, אחרון המאסטרים שנותרו מן המאה ה־20 בעידן שאחרי פיקאסו, עדיין משוגע על האביב. האמן הבריטי קשור במיוחד לעונה זו ונהג לטוס במיוחד באביב מביתו בלוס אנג׳לס למחוז יורקשייר באנגליה, שם הוא צייר מדי שנה את הנופים, השדות והפרחים מתעוררים שוב לחיים.
אבל גם כעת, בגיל כמעט 88, רחוק מאביב חייו, כשהוא בבריאות רופפת לאחר קריירה ויצירות שהפכו איקוניות, הוקני לא פרש מן ההווה. אף על פי שהוא נתון להשגחה רפואית צמודה נותר עדיין רב־האמן, שחוגג ברטרוספקטיבה חדשה בפריז את מכלול יצירתו, חד ומודע לתהליכי השיבוש הפוליטיים והחברתיים העכשוויים שבעולם. ואכן, כסיסמה לתערוכתו הנוכחית, הוקני מציע לנו דווקא את ההתבוננות בטבע כמקור לפליאה ונחמה, כשקבע לה את המוטו ״הם לא יכולים לבטל את האביב״.
זו אינה הרטרוספקטיבה הראשונה של הוקני, אבל התערוכה הענקית, המוגדרת כגדולה ביותר שנעשתה לאמן וכוללת 400 ציורים מכל התקופות והסוגים, באוצרות סוזן פאז׳ ונורמן רוזנטל, נוצרה בשיתוף פעולה מלא עם האמן בעצמו. היא נקראת בפשטות ״דיוויד הוקני 25״, ומוצגת במוזיאון קרן לואי ויטון, בהפקת בן זוגו של האמן ומנהל הסטודיו שלו, ז'אן־פייר גונסלבש דה לימה.
התערוכה משרטטת את המסע של הוקני לאורך שבעה עשורי יצירה משתנה ומתפתחת. כמו גיבורו פיקאסו, שעליו למעשה קרא תיגר בכדי לרשת אותו כאמן החשוב של תקופתו – יצירתו התפתחה מתוך סקרנות וערנות לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והסגנוניים באירופה ובארצות הברית. היא כוללת מקצת מהעבודות המוקדמות משנות ה־50 כסטודנט שאפתן בקולג׳ המלכותי לאמנות בלונדון, דרך ציורי הבריכות המלוטשים שהפכו אותו לכוכב אמנות בינלאומי – ובהמשך לאמן החי היקר ביותר בעולם – ועד ליצירות הדיגיטליות הצבעוניות ומלאות החיים שנוצרו, כולל השנה, על גבי אייפדים ואייפונים. בריאיון ל־BBC אמר הוקני שהתערוכה הנוכחית היא לדעתו הטובה ביותר שלו עד כה. ״כשהתחלנו לעבוד עליה לפני שנתיים״, הסביר האמן, ״לא חשבתי שאזכה להיות בה. רק עכשיו אני מבין מה מאז ומתמיד ניסיתי בעצם לעשות".
התערוכה פותחת בציוני דרך מוקדמים כמו ״דיוקן אבי״ מ־1955, וסדרת העבודות האקספרסיביות והכהות של ראשית שנות ה־60, שמשקפות את המיזוג שהתנסה בו בין הפופ ארט האמריקאי החדשני והגרפי ובין חיפושיו האישיים כאמן הומוסקסואל צעיר בבריטניה שלאחר מלחמת העולם השנייה. כאן עדיין הציור שלו אלים, דמוי גרפיטי, או מתפלש בגופניות מלוכלכת, ומתאר סצנות מהחיים ההומסקסואליים הבלתי חוקיים עדיין בלונדון ובברלין של ראשית שנות ה־60, בהן סדרת הגברים המתרחצים הידועה.
אבל כאשר מגיעים לאולמות המוקדשים לתקופתו של הוקני בלוס אנג'לס, מתפוצצת התערוכה מצבעי השמש הקליפורנית הזורחת, ומהחושניות האלגנטית והמענגת שהפכו אותו לאמן בעל שם עולמי. שם, רחוק מלונדון האפורה, מול חופי הים והצבעים הבוהקים, הבריכות הפרטיות, הספורטאים השזופים והאופנה והאדריכלות הנהנתניות של האלפיון העליון האמריקאי, התרחשה הקפיצה הקוונטית ביצירתו.
שתי יצירות המופת מתקופה זו, ״ספלאש גדול יותר״ מ־1967 ו״דיוקן האמן: בריכה עם שתי דמויות״ מ־1972, מעגנות זו את זו כתמצית נכספת ואירונית כאחת של משאלת החיים האמריקאית הנחשקת, וילה בהוליווד עם בריכה. אבל גדולתן גם בהיותן מחקר אמנותי חדשני וטכני בשאלות של אור, צבע, לכידת תנועת המים והיצרים והרגשות המודחקים של הדמויות העירומות והלבושות. גם כיום נותר ״דיוקן האמן: בריכה עם שתי דמויות״ הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית (ולא באופן פרטי) מאת אמן חי, כשהשיג ב־2018 מחיר שיא של 90.3 מיליון דולר. זהות הרוכש נחשפה רק מאוחר יותר, והציור, שמוצג בתערוכה בפריז, הוא בבעלות המולטי־מיליארדר הטייוואני פייר צ׳ן.
4 צפייה בגלריה
"דיוקן האמן: בריכה עם שתי דמויות״. הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית
(צילום: STEPHANE DE SAKUTIN / AFP)
התערוכה כוללת גם את התנסויותיו של הוקני בצילום, כמו הקולאז'ים הענקיים מתצלומי הפולארויד, שפירקו מחדש את המחשבה על ראייה וצילום. כן מוצגים הדיוקנאות המעודנים הריאליסטיים משנות ה־90.
יוצאי דופן הם האולמות שמציגים את יצירתו של הוקני המבוגר במאה ה־21, כשהפך לצייר קלאסי יותר וגם בדיוק להפך - לאמן עכשווי שמאמץ את הכלים הדיגיטליים. בתחילת שנות האלפיים הוא יצר נופים עצומים באנגליה ובצרפת, שצוירו תחת כיפת השמים במסורת ציורי הנוף האנגלי והאימפרסיוניזם הצרפתי. במקביל, הוא התמקד גם בציור דיגיטלי באמצעות האצבע על מסכי מגע - שהם בדרכם וירטואוזיים לא פחות. השינוי הדיגיטלי ביצירתו מוצג בתערוכה בשני אופנים נהדרים: ציורי האייפד שצייר בדרום צרפת במהלך סגר הקורונה כמחווה ברורה לוואן גוך, והציור הענק "שנה בנורמנדי" באורך 90 מטר, הצבה העוטפת את הצופים בחדר שלם של מחזור העונות. יצירות אלו - שהן אינטימיות ומונומנטליות כאחד - מוכיחות שאצל הוקני הכלי הדיגיטלי לעולם אינו גובר על העין.
בחדרים האחרונים מוצגות עבודותיו החדשות (2025-2022): דיוקנאות עצמיים, דיוקן זמר הפופ הבריטי הארי סטיילס במחרוזת פנינים, וכן חלל אימרסיבי של וידאו ואנימציה מעיצוביו של הוקני לאופרות.
גם כיום הוקני מתעקש על עישון בלתי נשלט, עובד על ציורים חדשים ומצליח לצייר בין ארבע לשש שעות כמעט כל יום. כשנשאל אם תערוכות מסדר גודל כזה אינן משתקות אותו מבחינה יצירתית, הגיב: ״אומנם בציור שלי עכשיו אני לוקח יותר סיכון, כי אני כבר לא יוצר רישומי הכנה אלא מצייר ישירות על הבד ומקווה שמה שציירתי קודם יותיר מספיק מקום לשאר הציור, אבל אני לא מוטרד מכך. ובכלל, בגילי, אני כבר לא מסוגל לעצור״.
