קומפוזיציה של חוט ואור: אוסף התלבושות ההיסטורי של מוז"א בתערוכת צילום מרהיבה
הצלם היווני ונגליס קיריס תיעד ושיחזר בטכניקה יוצאת דופן את אוסף התלבושות המרשים של מוזיאון ארץ ישראל. הצילומים יוצגו בתערוכה מעוררת התפעלות שתיפתח שם השבוע
בפברואר 2024, בעיצומה של המלחמה, הגיעו הצלם ונגליס קיריס וצוותו לישראל ובמשך חודש צילמו את אוסף התלבושות המרשים של הביתן לתרבות יהודית ולפולקלור במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב (מוז"א). "יש לי היסטוריה עם ישראל - אני בא לכאן כבר 27 שנים ומאוד מחובר", אומר קיריס. "יש לי חברים פה. ביוון שאלו אם אנחנו משוגעים. אבל לא פחדתי".
קיריס, יווני יליד אתונה המתמחה בצילום אופנה, דיוקנאות וצילום אמנותי, הוזמן לפני כשנה על ידי צוות מוז"א לתעד את האוסף הכולל יותר מ־1,500 פריטי טקסטיל. אחר כך בסטודיו באתונה הודפסו הצילומים על בדי כותנה וצוות של כשבעה רוקמים ורוקמות מיומנים שקדו על הרקמות העדינות עם חוטי מתכת, כותנה, משי, זהב, חרוזים ופנינים. זו מלאכת מחשבת: אחרי מחקר מקיף הם משחזרים לפרטי פרטים את החוט עצמו ורקמות עתיקות, תוך כדי לימוד טכניקות רקמה שונות. "אנחנו עושים מחקר מאוד מקיף על סוגי הרקמה השונים", הוא אומר. "זה צילום באיכות גבוהה מאוד שעליו רוקמים בטכניקה מקורית של הבגד המקורי ועם החומר עצמו", מוסיפה האוצרת רז סמירה.
2 צפייה בגלריה
אפודה לכלה וכיסוי ראש מתוניסיה, מתוך התערוכה "ונגליס קיריס: רוקם באור"
(צילום: ונגליס קיריס)
החיבור הייחודי שהוא עושה בין צילום, אופנה ורקמה מותיר את הצופה משתאה שוב ושוב אל מול יופיין ועושרן החומרי של העבודות המוצגות כעת בחלל חשוך, הבנוי כמעין מבוך, בתערוכה "ונגליס קיריס: רוקם באור" שתיפתח מחרתיים. כל החושים מתעוררים לחיים למראה התמונות הדרמטיות והרקמות הנהדרות, למשמע הצלילים שנשמעים בחלל ונכתבו במיוחד לתערוכה על ידי המלחין דימיטריס באקאס, לתחושת המגע המדומיינת למראה בדי הכותנה הקטיפתיים שעליהם מודפסות התמונות.
קיריס היה במשך 30 שנה צלם אופנה. "תמיד יצרתי תמונות אמנותיות. כשצילמתי אופנה אמרו לי שאני אמנותי מדי; אנשי האמנות אמרו לי שאני אופנתי מדי", הוא אומר בחיוך. בשנים האחרונות הוא מתמקד באמנות בלבד. עבודותיו הוצגו במוזיאונים בינלאומיים, בהם האקרופוליס באתונה, ומוזיאונים בוונציה, פריז וסיאול, והוא מצליח לשלב בין מסורות עתיקות יומין לפרשנות עכשווית. ב־2019, בשיתוף המוזיאון ההיסטורי הלאומי באתונה, הוא צילם את הפרויקט "כסות לנפש" של תלבושות שנלבשו במהפכה היוונית ב־1821. בתערוכה הנוכחית, הצילומים שלו הם דרך מעניינת וייחודית להציג תלבושות היסטוריות מן המאה ה־18 ועד המאה ה־20, של קהילות יהודיות בארץ ובעולם מ־24 תרבויות, החל בעיראק ואיראן וכלה בארצות הבלקן ואירופה.
2 צפייה בגלריה
ונגליס קיריס. "יש לי היסטוריה עם ישראל - אני בא לכאן כבר 27 שנים ומאוד מחובר"
(צילום: דנה קופל)
האוסף, שחלקו נתרם למוזיאון בשנות ה־60 על ידי אגב"ל — אגודה למען בגד לאומי, שנוסדה בשנות ה־50 כדי לעצב בגד לאומי לישראל - לא הוצג מאז, וזו הפעם הראשונה שהוא נחשף לציבור. קיריס צילם יותר מ־80 דוגמנים ודוגמניות בטווח גילים רחב, שלבשו 150 תלבושות אותנטיות מהאוסף, 96 מתוכן מוצגות בתערוכה, לרבות כיסויי ראש, תכשיטים וטליתות. "בישראל זה כמו לפגוש 24 תרבויות שונות, וזה כל כך מעניין מבחינתי", הוא אומר. חלק מהדוגמנים אינם דוגמנים מקצועיים ונבחרו על ידי קיריס עצמו, שפגש אותם ברחוב, למשל מוכר גלידה או נהג מונית.
עבודת המחקר היסודית ניכרת בעבודות ולעתים אפשר להבחין בטכניקות השונות. ישנן רקמות עבות תלת־ממדיות, רקמות פלסטיניות בחוטי משי אדומים בסגנון אופייני לרמאללה ורקמות מאיראן עם אלמנטים מסורתיים. רקמות הזהב מאזורים שונים במרוקו שונות מרקמות הזהב מהבלקן. למשל, הרקמה היפהפייה של פרחים ומוטיבים מעולם הצומח בשמלת חתונה מבולגריה מסוף המאה ה־19 הרקומה בחוטי מתכת מוזהבים; גלימה מפוארת מאלבניה או בוסניה עם רקמת פתילים וסרטי כסף וזהב קלועים; שמלה מאלג'יריה מתחילת המאה ה־20 מקטיפת משי רקומה; רקמה אתיופית על בגדי חתן; כובע רקום פנינים אמיתיות ועלי זהב מסלוניקי; ומלאכת רקמה יוצאת דופן מפולין של המאה ה־19. לכל רקמה זהות אחרת, צפיפות שונה, לכל מקום צבעוניות אופיינית וטכניקות משלו.
ויש גם צילומים נקיים ללא רקמות עליהם. "לפעמים הצבעים של הבגד כל כך חזקים שבהדפסה על הכותנה אנחנו מאבדים את הצבע המדהים שלהם ואני מעדיף שלא לרקום ולהדפיס לא על בד", קיריס מסביר.
