השקעה באגריטק – עכשיו
דו"ח חדש של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מציג בפנינו תמונה מטרידה: כ־1.7 מיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים באזורים שבהם תפוקת היבולים הולכת ויורדת, עקב הידרדרות קרקע שמקורה בפעילות אנושית. זו אינה תופעת טבע – זו תוצאה ישירה של דפוסי שימוש לא אחראיים באדמה. מדובר במשבר עולמי שקט, שמתרחש מתחת לפני השטח, אך השלכותיו חוצות גבולות ומשפיעות על ביטחון המזון, הכלכלה והסביבה כאחד.
לפי תחזיות האו"ם, עד שנת 2050 צפויה האוכלוסייה העולמית לגדול בכ־40%, צריכת המזון תעלה בכ־70%, ובמקביל ייעלמו כ־13% מהאדמות הראויות לעיבוד. פירוש הדבר בפשטות הוא שיידרש לגדל הרבה יותר מזון – על הרבה פחות קרקע. זהו אתגר אדיר, אך גם הזדמנות למי שמבין שידע, טכנולוגיה וחקלאות הם כבר מזמן לא ענף צדדי, אלא מרכיב קריטי בביטחון הלאומי של כל מדינה.
בעשור הקרוב העולם יידרש להתמודד במקביל עם שני משברים שלובים זה בזה – משבר האקלים ומשבר הקרקע. שינויי האקלים מביאים איתם אירועי קיצון כגון בצורות ממושכות ומאידך הצפות בשל גשמים עזים, כל זאת תוך השתנות הפיזור של המשקעים בזמן. כל אלה מקטינים עוד יותר את זמינות השטח החקלאי ואת זמינות המים לחקלאות ומאיימים על שרשרת האספקה הגלובלית.
מכיוון שהיקף הקרקעות לחקלאות מוגבל, הפתרון היחיד הוא חדשנות. חיישנים מתקדמים למדידת פרמטרים חיוניים בשדות ובחממות , בינה מלאכותית לניהול השקיה ודישון, טיפוח זנים עמידים לשינויי אקלים וכן דשנים מתקדמים ויעילים יותר, המאפשרים גידול יותר יבול ועם השפעה סביבתית פחותה – כל אלה הם רק קצה הקרחון של מהפכת האגריטק העולמית שכבר מתרחשת.
חקלאות מדייקת, גידול חקלאי מבוסס דאטה, שימוש בחיישנים ובדשנים מתקדמים, ומערכות השקיה חכמות – אלו אינם מושגים עתידניים, אלא פתרונות קיימים שנמצאים בלב המהפכה החקלאית החדשה. המהפכה הזו נולדה גם כאן, בישראל. מדינה קטנה וצחיחה שהצליחה להפוך את המגבלות שלה למנוע חדשנות ולבנות תעשיית אגריטק שמספקת פתרונות לעולם כולו.
אני פוגש מדי יום מדענים, יזמים וחקלאים ישראלים שמובילים שינוי אמיתי – מאפריקה ועד אמריקה הלטינית. מערכות ישראליות מאפשרות למדינות מתפתחות לשמור על הקרקע ומי התהום, להפחית בזבוז מים ולשפר את איכות המזון. אך כדי שישראל תוכל להמשיך ולהוביל, נדרש שינוי עומק ברמת החשיבה הלאומית: יש להפוך את האגריטק ליעד אסטרטגי של מדינת ישראל.
המשמעות היא השקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח ולא פחות חשוב – עלינו להשקיע בהחזרת הצעירים לחקלאות. לא רק למושב או לקיבוץ, אלא לעולמות של מדע, הנדסה ויזמות. הקמת מסגרות הכשרה והכוונה מקצועית, ושילוב תחום האגריטק במערכות ההשכלה הגבוהה. החקלאות המודרנית היא תחום עתיר ידע וטכנולוגיה, והיא יכולה וצריכה להפוך למסלול קריירה מושך ומשמעותי לדור הבא.
מדינת ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת להפריח מדבר. כעת עליה להוכיח שהיא יודעת גם לשמר את האדמה – לא רק עבור עצמה, אלא עבור העולם כולו. אם נדע להשקיע נכון, נחבר את החדשנות הישראלית עם הצורך הגלובלי ונבנה תשתית של ידע, טכנולוגיה ושותפויות – נוכל להפוך את משבר הקרקע להזדמנות.
ד"ר אבישי אבני מיה הוא האגרונום הראשי של קבוצת חיפה
