סגור

"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" הוא סרט חמוד, אבל מיותר

סרט על יחידת עבריינים שהורגים נאצים בלי חשבון תוך כדי החלפת עקיצות וקריצות, נשמע מוכר? הבמאי גאי ריצ'י הוא שילוב בין טרנטינו ללוק בסון

מאז שגאי ריצ'י פרץ לחיינו ב־1998 עם "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים" הוא היה צריך להתמודד עם העובדה שמשווים אותו לא פעם לקוונטין טרנטינו. אחרי הכל שניהם התחילו את דרכם עם סרטים ששילבו עלילות פשע, אלימות קיצונית והומור שחור ומלא שנינות לשונית, ואי־אפשר להתחמק מהתחושה שההצלחה של ריצ'י היתה חלק מטרנד שנולד עם טרנטינו בתחילת שנות ה־90. מאז, ריצ'י ביים כבר 15 סרטים — חלקם מוצלחים ושנונים, חלקם איומים ונוראיים — בשעה שטרנטינו עוד מתלבט מה יהיה סרטו העשירי, ונראה שכבר אין סיבה להשוות ביניהם. והנה עם "היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" אין מנוס שוב מלהזכיר את שניהם באותו משפט, כי אי־אפשר לצפות בסרט, שמתרחש במלחמת העולם השנייה אבל מבוים כמו מערבון ספגטי בטון אירוני ומשועשע, מבלי להיזכר ב"ממזרים חסרי כבוד" (שבעצמו נגנב מ"12 הנועזים"). הסרט מתהדר בכותרת שמבטיחה שמדובר בסיפור שקרה באמת, ושרק לאחרונה הותר לפרסום מתוך יומני המלחמה של ווינסטון צ'רצ'יל. קצת כמו "יחידת המתאבדים" לו היתה קורית באמת, מתברר שצ'רצ'יל וצבאו שחררו מהכלא קבוצת לוחמים נטולי משמעת ומוסר כדי לשלוח אותם למשימת התאבדות באפריקה, במטרה לנטרל את בסיס האספקה של צוללות חיל הים הנאצי.
הנרי קאוויל (סופרמן של זאק סניידר) מוביל צוות אלמוני למדי של לוחמים, שהורגים נאצים בלי חשבון תוך כדי החלפת עקיצות וקריצות. כהרגלו של ריצ'י, זה חמוד. מיותר, אבל חמוד. אבל האמת היא שההשוואה הכי נכונה לריצ'י היא לא טרנטינו, אלא דווקא לוק בסון. כמו בסון נדמה שריצ'י מאוד רוצה לייצר לעצמו מותג סרטים שיהיה רשום על שמו, סדרת סרטי המשך על פי גיבורים שהוא המציא. כשרואים את הפילמוגרפיות של ריצ'י ושל בסון קשה להתחמק מהתחושה שכל סרט שהם עושים הוא פיילוט אפשרי לסדרת סרטים, רק שהפיילוטים האלה נכשלו. רק כעת, בזכות הסדרה "הג'נטלמנים" בנטפליקס, ריצ'י הצליח לייצר את המותג הראשון שלו.
בתחילת שנה שעברה ריצ'י הוציא את "מבצע פורצ'ן", מהתלת פשע וריגול מבדרת מאוד שניסתה להיות מעין סדרת ג'יימס בונד חדשה, כזאת שאולי היתה אמורה להיכנס לחלל שנוצר עם פרישתו של דניאל קרייג מהתפקיד. אני חיבבתי אותו, אבל הסרט לא תפס. ולכן מעניין שב"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" מופיעה דמותו של איאן פלמינג, המחבר של ספרי ג'יימס בונד, שאכן היה קצין מודיעין ימי במלחמת העולם השנייה, וכותרות הסיום מכריזות שהסיפור הזה היווה השראה ליצירת ספריו. כך שריצ'י, שכבר 15 סרטים מחפש את עצמו, בין סרטי פשע, ביון ומלחמה, אולי בעצם עושה עכשיו סרטים שיגרמו למפיקים להציע לו לביים את סרט ג'יימס בונד הבא.