התינוק של במבה: לא יצאנו קצת מפרופורציה?
בעולם מושלם לא היה צריך ספונסרים ונותני חסויות – אבל אנחנו רחוקים מלהיות עולם מושלם ולכן מה רע בשיתוף פעולה של הוועד האולימפי עם התינוק של במבה?
מדהים כמה קל להסית בימנו בישראל. תוך פחות מיממה נמתחה ביקורת חריפה על הסכם שיתוף הפעולה בין אסם לוועד האולימפי. הסכם גרם לעשרות ישראלים להביע את זעמם על כך ש"הוועד האולימפי מכר את הקמיע תמורת בצע כסף", וש"מכרו את הדגל בנזיד עדשים" ו"שזה מסמן כל מה שרקוב במדינה" ועוד
תנועת אומ"ץ האמיצה כבר הזהירה מתביעה לבית המשפט, אנשי מחאת הקוטג' הביעו זעמם על כך ש"קמע וסמל נבחרת ישראל נמכר בעבור בצע כסף לחברה מסחרית" ואנשי שיווק מבקשים לכתוב טורים נגד אסם והוועד האולימפי. אפילו שרת הספורט, שנורא אוהבת להיות בכותרות או בקרבתן, הביעה מחאה על "ההחלטה התמוהה של הוועד האולימפי".
לא נסחפנו קצת? מדובר בשיתוף פעולה מסחרי שמקובל ביותר בכל העולם. הוועד האולימפי האמריקאי השתמש כבר בסמלים מסחריים כדי לגייס הכנסות לאתלטים האמריקאים וכתוצאה מכך גם ועדים אולימפיים אחרים מכרו את הנכסים השיווקיים שלהם תמורת כסף.
האולימפיאדה עצמה חיה בזכות הסכמי חסות עם חברות ותאגידים בינלאומיים.
ייתכן שיש טעם רע בהפיכת תינוק לקמיע של נבחרת ישראל (אחרי הכל מדובר על דמות עם חיתול – לא משהו שהיית רוצה שהספורטאים שלך ילבשו בתחרויות). קמיעות בחו"ל מקבלים זיהוי מסחרי הרבה יותר עדין ונעים לעין. אבל מכאן ועד האשמות על מכירת הציונות עבור בצע של כסף הדרך עוד ארוכה.
7 הערות בנושא:
1. לא היה קמיע לוועד האולימפי הישראלי בעבר, ולכן לא מדובר בכך שמכרו לאסם את ההישגים של אסתר רוֹט-שחמורוב או את המדליה האולימפית הראשונה של יעל ארד.
2. Mascots בספורט הם עניין שבשגרה במדינות המתפתחות. ברוריה ביגמן, אשת השיווק של הוועד האולימפי, מנסה להנחיל את התרבות הזו גם בישראל עם הקמיע של הוועד האולימפי והקמיע של מכבי אלקטרה תל אביב. במקור, הבובות הגדולות האלה נועדו לחבר ילדים וצופים צעירים למשחק ואף להגביר את קצב מכירת הנקניקיות במגרש. כל המטרה שלהן היא מסחרית גרידא, אז לבוא ולומר ש"קמיע", שכלל לא היה קיים בעבר, זה סמל לאומי – וואו, צריך קצת חוצפה בשביל זה.
3. התינוק של במבה לא הולך לייצג את ישראל בעולם. הוועד האולימפי אוסר על פרסום במהלך המשחקים (מלבד ספונסרים שלו עצמו) ולכן הנבחרת האולימפית לא תרים דגל של אסם במקום דגל ישראל בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012. המהלך השיווקי הוא יותר פנים-ישראלי ויאפשר לאסם להשתמש בטבעות האולימפיות בשיווק שלה בארץ.
4. נבחרת ישראל בכדורגל מקבלת חסות מחברת הביטוח האמריקאית AIG ונבחרת ישראל בכדורסל מקבלת חסות מבנק דיסקונט. אלו גופים לא פחות מסחריים מאסם, אז למה ששחקני נבחרת ישראל יעלו למשחק עם הסמל של AIG וסמלים אחרים, אבל שהתינוק של במבה לא יופיע בטקסים הארציים של הנבחרת האולימפית של ישראל?
5. אחת מהבעיות הגדולות של הספורט האולימפי בישראל היא שהוא תלוי יתר על המידה, אולי יותר מכל מדינה אחרת בעולם המערבי, בכספים ציבוריים. הכנסות מסחריות יעזרו לצמצם את התלות הזו. המהלך של אסם אולי אינו מבריק מבחינה שיווקית, וניתן לבקר את הוועד האולימפי שמכר את רעיון הקמיע בפחות מדי כסף - אבל זו בהחלט דרך מקורית להעניק לחברה מסחרית חשיפה נאה וחיובית.
6. הציבור הישראלי, שאינו מתעניין בדרך כלל בענפי הספורט האולימפיים, יוצא לפתע נגד שיתוף פעולה שיעזור לקדם את הנבחרת והספורטאים האולימפיים. ואסם, שמוכרת 12 מיליון שקיות במבה בחודש, תוציא לקראת האולימפיאדה מוצרים עם הסמל האולימפי. האם יש דרך טובה יותר להפיץ את הרעיון והמותג האולימפי בישראל?
7. הציבור הישראלי לא רוצה "קמיע מסחרי?". אין בעיה, אז שהנבחרת הישראלית לא תופיע עם לוגו של ספידו בטקס הפתיחה או בתחרויות בלונדון 2012. ספידו משתפת פעולה מסחרית ומקצועית עם הוועד האולימפי – ובמהלך האולימפיאדה אף תזכה לחשיפה גדולה הרבה יותר מאסם. איך אנחנו יכולים להרשות לזה לקרות?!
בעולם מושלם לא היה צריך ספונסרים ונותני חסויות – אבל אנחנו רחוקים מלהיות עולם מושלם. אז מה אתם רוצים משיתוף פעולה של הוועד האולימפי עם התינוק של במבה?
