שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

מה שטביב בחיים לא ילמד מניקוסיה ובאזל

אפואל ניקוסיה ו־FC באזל מגיעות מליגות כדורגל קטנות, ומראות לכדורגל הישראלי איך עם שמרנות כלכלית והשקעה בתשתיות אפשר לבנות מועדון שמצטיין ברמות הגבוהות ביותר. רק חבל שאין כאן מישהו שילמד מזה

אוריאל דסקל 21:0213.03.12

מיד אחרי שאפואל ניקוסיה הבטיחה את עלייתה לשלב הבתים, יצאה הודעה מסודרת מהחברה המנהלת של המועדון הקפריסאי. בהודעה הודגש כי אף שלמועדון מובטחות הכנסות של יותר מ־17 מיליון יורו מליגת האלופות, הכסף הגדול לא יושקע ברכישת שחקנים חדשים או בהעלאת משכורות השחקנים הקיימים אלא בתשתיות - מגרשי אימונים, מאמני נוער, אקדמיה וגם נדל"ן.

 

"פעם נאלצנו למשכן את הגביעים שלנו בגלל חובות ובעיות כלכליות", אמר הדובר של אפואל. "אבל למדנו שצריך להשקיע במה שהופך מועדון לגדול באמת". לפני 42 חודשים בלבד אפואל היתה בחובות ונושים דפקו לה על הדלת. אבל מאז אפואל העפילה פעמיים לליגת האלופות. בשבוע שעבר היא גם הבטיחה את עלייתה ההיסטורית לרבע גמר ליגת האלופות העונה, אחרי ניצחון על ליון וגם הכנסות הגבוהות פי שניים מהתקציב המקורי.

 

 

גוסטבו מאנדוקה, שחקן אפואל ניקוסיה. הבנייה על מגרש אימונים בעלות של 5–6 מיליון יורו כבר החלה גוסטבו מאנדוקה, שחקן אפואל ניקוסיה. הבנייה על מגרש אימונים בעלות של 5–6 מיליון יורו כבר החלה צילום: איי אף פי

 

קבוצה בע"מ

 

יו"ר המועדון פיבוס ארוטוקיטו טוען שלמרות הכספים הגדולים - הניהול חייב להישאר שמרני. בראיון ל־StockWatch אמר כי "המצב של הכדורגל הקפריסאי מחייב אותנו להיות מתונים ושמרנים בקשר להוצאות שלנו. אנחנו תמיד חייבים להיות מוכנים לימים קשים ולא להיות חשופים מדי". המטרה כעת היא להותיר את המועדון עם הרבה מזומנים בקופה ולהמשיך להתנהל בתוך מסגרת ההכנסות שלו, ובמקביל "להשקיע בשדרוג מחלקת הכדורגל ולקדם פרויקטים כגון אקדמיה במיליוני יורו". הבנייה על מגרש אימונים בעלות של 5–6 מיליון יורו כבר החלה.

 

ההצלחה של אפואל ניקוסיה - קבוצת מקפריסין, השכנה מעבר לים, עם אוכלוסייה הקטנה מזו של ישראל ב־6 מיליון איש לפחות - צובעת את מנהלי הכדורגל הישראלי בצבעים לא מחמיאים. הפעם לא מדובר בקבוצה נורבגית או דנית שמצליחה ברמה הכי גבוהה באירופה, אלא בקפריסאים. ולא רק שהם מצליחים, הם גם הרבה יותר חכמים בכל מה שקשור להשקעות ספורט.

 

לנו בישראל נותר רק לחשוב מה היה קורה אילו בהפועל תל אביב היו מקבלים החלטה להקים אקדמיה, ולהשקיע את הכסף שהרוויחו בליגת האלופות בתשתיות של יותר מ־50 מיליון שקל. זה כמובן לא קרה, כי מנהלי הפועל תל אביב אף פעם לא חשבו בהיגיון על עתיד המועדון אלא רק על הקבוצה הבוגרת ועל ההצלחה לטווח הקצר. וכך, החליטו להשקיע את הכסף מליגת האלופות בהרמת תקציב מפלצתי לקבוצה בליגה ענייה ולא בתשתיות או במחלקת הנוער. אין זה מפליא שקבוצת הנוער הבכירה של הפועל סופגת תבוסות על ימין ועל שמאל.

 

אפואל ניקוסיה ו־FC באזל - קבוצה קטנה נוספת שעשויה להעפיל היום לרבע גמר ליגת האלופות (אם תצליח לשמור על יתרון 1־0 באליאנץ ארנה מול באיירן מינכן) - מנוהלות, באופן מפתיע, בצורה די דומה. שתיהן קבוצות שבבעלות חברי המועדון אבל מנוהלות על ידי חברות עסקיות, ושתיהן יצאו בזכות אותו מודל ממשבר עמוק להצלחה ספורטיבית וכלכלית.

 

ב־1996, חברי אגודת הספורט אפואל ניקוסיה, אשר היתה שרויה במשבר כלכלי עמוק, החליטו שחברה בע"מ תנהל את העניינים השיווקיים והפיננסיים של קבוצת הכדורגל בצורה עצמאית. מאז החברה חותמת על הסכמי ניהול לחמש שנים עבור 100 אלף ליש"ט קפריסאיים (כ־50 אלף יורו) בשנה, ויחד עם אחוזים מהרווחים היא מעבירה אותם לאגודה ולמחלקות הספורט האחרות שלה, כולל מחלקת הנוער של המועדון.

 

החברה, APOEL Football Ltd, בבעלות כמה אנשי עסקים וספורטאים המזוהים עם אפואל, החלה לעבוד בגיוס כספים לניהול מועדון כדורגל ברמה גבוהה,וכיום יש לה כ־25 ספונסרים, רובם מקומיים. משנת 2000 כסף רב הושקע בחברה שמנהלת את מחלקת הנוער עד גיל 21 (לה יש מנהלים ודירקטורים עצמאיים). ההשקעה משתלמת, וכיום חמישה משחקני הסגל הם בוגרי האקדמיה וכולם בנבחרת קפריסין.

 

"ההצלחה של אפואל הוכיחה שאפשר לעשות את זה באירופה גם בתקציב צנוע", אמר יו"ר התאחדות הכדורגל בקפריסין קוסטאס קוטסוקומניס. "זה לא קשור לכמות הכסף כמו שזה קשור להשקעה נכונה שלו".

 

 

שחקני FC באזל חוגגים. "באיירן מינכן של שווייץ" שחקני FC באזל חוגגים. "באיירן מינכן של שווייץ" צילום: איי אף פי

 

הפרטה טובה

 

בניגוד לאפואל, שהוקמה ב־1926 במאפייה בניקוסיה ומאז לא עשתה לעצמה שם ביבשת, ל־FC באזל יש מורשת מכובדת בכדורגל האירופי. האנס גאמפר, אחד הקפטנים של הקבוצה, היה זה שהקים את ברצלונה וגם העניק לה את הצבעים כחול ואדום של באזל.

 

למרות מורשת מכובדת ומספר רב של תארים בשוויץ, באזל בילתה בשנות התשעים בליגה השנייה בשוויץ. אחרי שהבטיחה את מקומה חזרה בליגה הראשונה בעונת 1993/94, הוחלט על שינוי שהכין את הקבוצה להצלחה מסחרית ומקצועית בעשור וחצי שלאחר מכן.

 

המועדון, שלמרות העפלה לליגה הראשונה היה שקוע בחובות, החליט על "אסטרטגיית שלבים", ולפיה היציאה מן הבוץ צריכה להתרחש צעד צעד. אנשי המועדון יצאו להשתלמויות וערכו סקרים כדי ללמוד על השוק המקומי ולדעת אילו אסטרטגיות ספורטיביות ושיווקיות יש לאמץ. ב־1997 נכתבה תוכנית שבבסיסה "הפרטה" של זכויות השיווק וחלק מזכויות ההעברה של שחקני הקבוצה כדי למשוך משקיעים שינהלו את הנכס. עוד בתוכנית: בניית אצטדיון מכספים פרטיים, אימוץ "תקנים מחמירים" של מקצועיות במחלקות הספורטיביות של המועדון, וגיוס "ספונסרים שותפים" שיעזרו בבניית בסיס פיננסי להצלחה לטווח הארוך. זכויות השיווק עברו מיקור־חוץ לחברת FC Basel Marketing - שהחלה לעבוד בצורה מסודרת כדי לגייס ספונסרשיפ.

 

הכספים הגדולים שנכנסו מהחתמת שותפים ומשקיעים מקומיים ובינלאומיים, כגון חברת התרופות Novartis המקומית, בנק באזלר קנטונבנק, חברת הצמיגים פירלי, חברת בנייה מקומית, סוכנות רכב, קרנות השקעה ועוד אנשי עסקים מקומיים, הושקעו בשיפוץ האצטדיון למען הקבוצה. כיום הקבוצה משכירה אותו בעלות של כ־7 מיליון יורו בשנה (מתוך תקציב של 45 מיליון יורו), אך כ־60% מסכום זה מגויס בזכות שטחים מסחריים, וסכום נוסף מוחזר על ידי השכרת תאי צפייה. במקביל, הנהלת הקבוצה שמה דגש גדול על מחלקות הנוער. לכל קבוצת ילדים ונוער (מגיל 12 עד גיל 21) יש מאמן בכיר שמנהל אותה, והאקדמיה נמצאת בחיפוש מתמיד אחר אלמנטים שיעניקו לשחקנים הצעירים יתרון.

 

כתוצאה מכך, שבעה מהשחקנים שהדיחו את מנצ'סטר יונייטד היו שוויצרים, וארבעה מהם צפויים להכניס למועדון כסף רב משוק העברות השחקנים: יאן סומר (23), השוער המצוין; הקשרים גרניט שאקה (19) ופאביין פריי (23); ושחקן הכנף שרדן שאקירי (20), הכוכב הגדול, שיעבור לבאיירן מינכן בתום העונה עבור סכום של כ־13 מיליון יורו. תוכנית השלבים של אנשי באזל מ־1997 הצליחה, וכיום הקבוצה, לאחר שש אליפויות מאז 2002, מכונה "באיירן מינכן של שוויץ".

 

ברנהארד הויסלר, הנשיא החדש של הקבוצה (החליף את ג'יזלה אוארי, אשתו של אנדרס אוארי, היורש של יצרנית התרופות רוש) אמר כי הוא יודע שבשביל ההצלחה המסחרית צריך למלא את המגרש, סט ג'קוב, באוהדים. לכן הוא מקדיש זמן רב לאוהדים שכ־3,000 מהם הם חברי מועדון משלמים. הוא מקיים מפגשים עם אוהדים על בסיס קבוע - 150 אוהדים בכל פעם בכל כמה שבועות - ובהם הוא מקשיב להם וחושף בפניהם תוכניות ומספרים.

 

במקביל לכך, כבר ב־2003 הוקם "פרויקט אוהדים" יחד עם האולטראס של באזל ("הדרקונים"). מטרת הפרויקט היא לקדם "תרבות עידוד חיובית" על ידי חיזוקים חיוביים לאוהדים על פעולות חיוביות (במקום עונשים), וכן על ידי עזרה ברווחה לאוהדים שצריכים עזרה. אוהדים של באזל, בעיקרון, יכולים לקבל עזרה סוציאלית מהמועדון - האם יש דרך טובה יותר להפוך אותם לאוהדים נאמנים?

 

הסיפורים של באזל וניקוסיה רק מוכיחים שאפשר לנהל מועדוני כדורגל מוצלחים במדינות שאינן נהנות מהכנסות כדורגל גבוהות במיוחד. הן קבוצות שניתן ללמוד מהן לגבי הצלחה מקצועית ומסחרית בזכות כישרון, כסף מקומי וניהול נכון. האם אתם יכולים לסמוך על אנשים בכדורגל הישראלי כגון אלי טביב שילמדו מהן? ספק אם אנשים כמוהו בכלל רוצים ללמוד משהו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x