הלם המלחמה: החנויות התרוקנו מקונים, הישראלים עברו לאונליין
נתוני הפדיונות מראים שהצרכנים מתחילים להתאושש ומגבירים את ההוצאות. הם מעדיפים לקנות באונליין, וכשכבר יוצאים מתמקדים בקניות ליד הבית. עם זאת, קמעונאי האופנה מתקשים להתאושש ותוהים מי ישלם את שכר העובדים
מתחילת המלחמה הפדיונות בענף האופנה ממשיכים לרדת בחנויות הפיזיות, אבל המכירות באונליין, שזינקו בשבוע השני שלה, פיצו על הפגיעה. עוד עולה מהנתונים שהגיעו לידי כלכליסט, שגם הקניונים מתאוששים, אבל בעיקר אלה השכונתיים, מכיוון שהציבור מעדיף לקנות ליד הבית. כך יוצא שרשתות האופנה הגדולות, שנמצאות בעיקר בקניונים האזוריים שגם עובדים בשעות מצומצמות והציבור פחות מגיע אליהם במלחמה, נפגעות אמנם מהתנועה הנמוכה, אבל מפצות את עצמן באמצעות המכירות באונליין. בנוסף, נראה כי הציבור הפחית את ההזמנות של חבילות מחו"ל לנוכח העיכובים במשלוחים בשל מיעוט הטיסות, וזאת לאחר שבשבוע שעבר הפסיקו חלק מאתרי הסחר הגדולים, בהם אמזון ואיביי, לאשר הזמנות שנעשות מהארץ.
על פי נתוני ריס, שבוחנת 2,800 חנויות זהות בקניונים, בין 1 ל־11 במרץ (מתחילת המלחמה ועד יום רביעי שעבר), רשם ענף האופנה ירידה בפדיונות של 60% בממוצע ארצי בקניונים. בתל אביב הירידה היתה 70%, באזורי המרכז ובחיפה ירדו המכירות ב־62%, בדרום ב־60%, באזור הצפון ב־56% ובירושלים נרשמה ירידה של 54%. עם זאת, נתוני חברת שבא ונתוני ישראכרט מראים התאוששות מרשימה במכירות הענף, שכן בניגוד לריס, שבוחנת את פדיונות בחנויות הפיזיות, שבא וישראכרט משקללות גם פדיונות באונליין. בשורה תחתונה לפי נתוני ישראכרט ושבא, מדובר בירידה של אחוזים בודדים בפדיונות הענף בשבוע השני למלחמה, ביחס לשבועות שקדמו לה.
על פי נתוני שבא, הפדיונות בענף האופנה וההנעלה עלו בשבוע השני של המלחמה ב־6% ביחס לשבוע לפניה (22–28 במרץ) והסתכמו ב־508.7 מיליון שקל. בהשוואה לשבוע הראשון של המלחמה, אז צנחו המכירות ל־199 מיליון שקל, עלו הפדיונות בענף האופנה פי 2.56. גם נתוני ישראכרט חושפים התאוששות במכירות עם פתיחת הקניונים. בחברה מסבירים, כי מחזורי המכירות בקניונים גדלו פי שלושה בשבוע השני למלחמה, שבו המשק נפתח לפעילות, לעומת השבוע הראשון.
בחברה מייחסים חלק ניכר מהעלייה בענף האופנה לאונליין. בישראכרט משלבים בענף האופנה וההנעלה גם את מכירות ענף האקססוריז. על פי נתוני חברת האשראי, הפדיונות בענף עלו באונליין ב־22.8%, ובחנויות ירדו ב־6%, ובסה”כ ירידה של כ־2.3% בלבד ביחס לשבוע שקדם למלחמה וזינקו ב־258% ביחס לשבוע הראשון של המלחמה. סך המחזור באונליין בענף האופנה וההנעלה עלה ב־37.1% ביחס לשבוע הראשון של המלחמה, וביחס לשבוע שלפני המלחמה עלה ב־22.8%.
לדברי אדר גורן, סמנכ״ל דאטה דיגיטל ושיווק בישראכרט, “המחזורים בקניונים גדלו פי שלושה בשבוע השני לעומת הראשון, אבל עדיין רואים ירידה של 24% בפדיונות בשבוע השני. זאת לעומת ירידה של 75% בשבוע הראשון. זה מעיד על התאוששות. אם מסתכלים על סך כל פדיונות הענף, שכולל גם חנויות וגם אונליין, רואים ירידה של כ־2% בשבוע השני לעומת השבוע שלפני המלחמה. יכול להיות שהאונליין מחפה על החנויות שלא נפתחו עדיין באופן מלא. אנחנו גם רואים שבשבוע הראשון מרכזים שכונתיים התאוששו יותר מהר יותר מקניונים אזוריים, שמרוחקים מהבית“.
תנועה דלילה למרות שפתוח
מתווה הפיצויים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ לא מתייחס לעסקים גדולים, וגם הפיצוי שיקבלו הרשתות הקטנות לא מכסה לדבריהן את ההוצאות השוטפות ומשאיר אותן לריב עם הקניונים על תשלום שכר דירה ועם בעיות תזרים. היום יקיימו הקמעונאים, בעיקר נציגי הרשתות הבינוניות והקטנות, מסיבת עיתונאים בדרישה לשנות את מתווה הפיצויים. בשלב זה נראה כי העובדים שחזרו לעבוד אחרי שישה ימים בהוראת המדינה, לא יקבלו שכר על הימים שהיו בחל”ת, מכיוון שהאוצר מסרב לשנות את המתווה לפיו המדינה משלמת 75% מהשכר רק למי שלא עבדו 14 יום ברציפות.
לא כל חנויות האופנה בקניונים נפתחו, ותנועת הקונים עדיין דלילה. מרבית רשתות האופנה פותחות את החנויות למשמרת אחת בלבד מתשע בבוקר ועד שמונה בערב. קבוצת פוקס החלה להפעיל את החנויות שלה במשמרת כפולה מאתמול, מחשש שהעובדים יישחקו.
רשת האופנה סלקט, בבעלות אלון דויטש וקובי הראל, מעסיקה 300 עובדים. לדברי דויטש, "חלק מהחנויות סגורות וחלק עובדות, אבל גם לחנויות שפתוחות לא מגיעים קונים. בקריית שמונה קשה בגלל המצב בלבנון, אבל גם בסניפים במרכז הארץ יש בעיה. הציבור לא יוצא מהבתים לקנות בגדים. בנוסף, זו גם עונת מעבר שאין בה ביקוש. אני מפעיל את הסניפים שאני יכול רק כדי להחליף קולקציה, על מנת שביום שהקונים יחזרו לחנויות, לא נעמוד שם עם טריינינגים על המדפים. כשאני פותח חנויות עכשיו, אני מפסיד כסף". דויטש אומר שעדיין לא הוציא באופן רשמי את העובדים לחל"ת, אבל לפחות מחצית מהם לא הגיעו לעבודה מתחילת המלחמה. "בדרך כלל ב־1 במרץ אנחנו אורזים סחורת חורף ומכניסים קיץ. עכשיו אני לא לחוץ ואמרתי לעובדים שהם יכולים לסגור את הסניפים באיזו שעה שהם רוצים". דויטש מוסיף, כי "פברואר היה קטסטרופה מבחינת פדיונות, החורף לא היה קר וכל הקמעונאים חתכו מחירים. מאז תחילת המלחמה באיראן יש ירידה ממוצעת של 70% בפדיונות בכל הארץ. הקניונים במרכזי הערים עובדים קצת יותר טוב מהקניונים המרוחקים כי אנשים מעדיפים לקנות ליד הבית".
בעלים של אחת מרשתות האופנה הבינוניות אומר כי הבעיה המרכזית של הרשתות היא התזרים. "ב־1 במרץ שילמנו שכירויות בזמן שבששת ימים ראשונים של החודש לא עבדנו. למה פותחים לעבודה בכלל, ביום כמו היום שכבר היו ארבע אזעקות מהבוקר? יש לנו ירידה בפדיון היומי של 70%–80%. אנשים לא באים לקניונים וקונים ליד הבית או מזמינים בטלפון מוצרי מזון בלבד". לדבריו, "רשת בינונית מגלגלת בשנה 300–400 מיליון שקל. כלומר, הפדיון היומי שלה הוא בערך מיליון שקל. עכשיו אנחנו כמעט לא עובדים כבר 16 יום, זאת אומרת שרשת הבינונית במשך 16 יום לא עושה מיליון ליום וזה יורגש בפדיון בסוף החודש. הקניונים מבחינתם יבקשו שכר דירה בתחילת החודש. מאיפה נשלם להם? במשרדים הוצאתי את כל 80 עובדי המטה לחל"ת. אני לא יכול לפרנס אותם כשאין לי פרנסה".
בעל רשת אופנה אחר אומר, כי בתחילת אפריל הוא לא מתכוון לשלם לקניונים שכר דירה. "ואז יתחילו מכתבים מעורכי דין. במקום שהם יגידו תשלמו 10% מהפדיון, מוציאים מכתבים לתשלום כאילו אין מלחמה". לדבריו, גם העובדים שהוצאו לחל"ת מלא של 14 יום יגיעו לפסח בלי משכורת. "מתי ישלמו להם את החל"ת? רק היום או מחר המדינה תפתח את האפשרות לרשום את העובדים שהיו בחל"ת שבועיים מלאים. אנשים יהיו בלי הכנסה לחג". גם הוא אומר שהבעיה הכי קשה זה התזרים. "כל סחורות הקיץ שלי הגיעו והספקים מחו"ל רוצים כסף ואני עוד לא מכרתי כלום. אני כרגע 15 יום לא עובד, כלומר לא הכנסתי 15 מיליון שקל. זה סכום גדול בתזרים ומדברים איתנו על פיצוי של 300–400 אלף שקל!? מה לעשות עם הסכום הזה? גם בבית ספר הכי גבוה לכלכלה לא מכינים אותך למלחמות בלתי פוסקות".
עסקים כמו המשביר, קסטרו, פוקס, מגה ספורט, גולף, זארה, H&M, דלתא ורנואר לא זכאים לפיצוי על ירידה בפדיונות על פי מתווה סמוטריץ'. "האירוע לא פשוט", אומר קמעונאי בכיר בענף. "בקורונה כשהקניונים נפתחו כולם רצו לקנות בטירוף. פה זה שונה כי הם נפתחו תחת אש. הבעיות של העובדים שלי אלו בעיות של העם כולו. מפחדים לצאת מהבית. אני לא מכריח אף אחד, אבל כרגע חצי מהעובדים שלי לא חזרו. רשתות גדולות, שמשלמות שכר של מיליוני שקלים ביום, לא ישלמו לעובדים כי זה יכול להגיע ליותר מ־20 מיליון שקל לששת הימים האלה. וכשאין פדיונות בחנויות אף אחד לא יקבל שכר. לא עובדי החנויות וגם לא עובדי ההנהלה. וזה לא רק באופנה, אלא כל עובדי המשק. מי שלא בהסתדרות או חבר כנסת, לא מקבל שכר על הימים שהמדינה סגרה את המשק".
פחות מזון, יותר מסעדות
לפי נתוני ישראכרט, גם במסעדות ובפאבים נרשמה התאוששות בשבוע השני ביחס לשבוע הראשון של המלחמה. מסעדות ובתי קפה הראו עלייה של 42.3% ומסעדות ומזון מהיר עם עלייה של 49%. נראה שהציבור התחיל לנרמל את המלחמה ויצא להתאוורר מחוץ לממ”ד. הנתונים גם מלמדים על כך שהצרכנים קנו קצת פחות מזון בשבוע החולף בשל ההצטיידות הקודמת בשבוע הראשון למלחמה. כך הפדיונות ברשתות המזון ירדו ב־3% בשבוע השני של המלחמה ביחס לשבוע הראשון.
