50 מיליון שקל חובות ו־12 סניפים: מי יקנה את KFC
היא ניסתה לחזור לרווחיות, בחנה חזרה לכשרות כמנוע צמיחה והבעלים מרוסיה הזרימה לה 37 מיליון שקל, אבל ההפסדים המשיכו להצטבר. אחרי שהגיעה לחובות של 50 מיליון שקל, KFC בישראל מחפשת רוכש, וקבוצת לנדוור כבר מתעניינת
קבוצת לנדוור מתעניינת ברכישת רשת KFC שנכנסה להליך הקפאת הליכים. כך נודע לכלכליסט. מתעניין נוסף הוא ספק עופות שבוחן את רכישת הרשת, במטרה לספק לה את העופות ולייצר סינרגיה בין העסקים. ברשת, המתמחה בעופות מטוגנים, מתעניינים גופים נוספים, רובם מתחום המסעדנות.
KFC נכנסה להליך הקפאה לאחר שצברה חובות של 50 מיליון שקל, וסימן השאלה הגדול הוא מדוע היא הגיעה למצב הזה, בזמן שבעליה, חברה רוסית בשם סמארט סרוויס, הזרימה לה 37 מיליון שקל כהלוואת בעלים. הנפילה של הרשת תמוהה גם על רקע הצמיחה בישראל של מסעדות שמוכרות קריספי צ'יקן, ובהן לאקי צ'יקן שבה שותף ניר מעתוק בעלי צ'וקה, אהרוני'ס פרייד צ'יקן של השף ישראל אהרוני, ורשתות נוספות.
אחד מבעלי המניות של החברה הוא אזרח זר מרוסיה ובבקשת ההקפאה נטען כי בעלי החברה אינם יכולים לפעול עוד להזרמת כספים, "לאור סנקציות שהוטלו על מוסדות ברוסיה, אשר מנעו העברת כספים נוספים מרוסיה לישראל". לא ברור אם הסנקציות הן הסיבה העיקרית לנפילתה של KFC או שהבעלים פשוט החליטו לחתוך הפסדים ולהפסיק את הדימום, לאחר שמאז המלחמה סובלת הרשת מירידה ברווחיות כתוצאה ממיעוט לקוחות ותיירים והאטה צרכנית כלכלית, ובעלת המותג האמריקאית אסרה עליה לפרסם את הרשת בזמן המלחמה, מה שפגע בה עוד יותר, ומאידך היא המשיכה להשקיע ולפתוח סניפים שהגדילו את הנטל התפעולי.
KFC עברה בישראל לא מעט גלגולים. ב־2020 חזר המותג הבינלאומי, שנמצא בבעלות התאגיד האמריקאי YUM BRANDS, לישראל באמצעות שני זכיינים. הזכיינית הראשונה היתה חברת Mefko שהפעילה שמונה סניפים (40% מפעילות הרשת בישראל) בדרום ובצפון הארץ וסניפים במגזר הערבי. בתחילת 2025 נקלעה הזכיינית לקשיים וסגרה את שמונת הסניפים.
זכיינית נוספת היא חברת סמארט סרוויס קיי אנד קיי, שפתחה בישראל 13 סניפים ובאוגוסט האחרון נסגר הסניף שלה בקניון רננים ברעננה, והיא פועלת כיום עם 12 סניפים בקניונים. על פי רשם החברות, היא נמצאת בבעלות שווה של קונסטנטין קוטוב, אזרח ישראלי המשמש דירקטור, ושל אנדרה אוסקולקוב, בעל אזרחות זרה מרוסיה.
גורמים בענף הקניונים אומרים כי הסיבוב הנוכחי של KFC היה מוצלח יותר מקודמיו, שכן בניגוד לניסיונות הקודמים שלה, בפעם האחרונה היא ויתרה על הכשרות. בעבר זכייני הרשת הפכו את העוף המטוגן לכשר, מה ששינה את טעמו ביחס למוצר בחו"ל. "ב־2020 הם חזרו לארץ ולא שינו את המתכון של המוצר והקונספט הלא כשר עבד להם מצוין עד 7 באוקטובר 2023. מאז לאט לאט זה החל להידרדר".
ניסתה לחזור לכשרות
בשנה האחרונה הרשת דווקא ניסתה להפוך לכשרה במסגרת האסטרטגיה לחזור לרווחיות ולצמיחה. היא הגדירה את המהלך כמנוע צמיחה מרכזי והעריכה כי זהו מהלך מכריע להגדלת קהל היעד ומחזורי הפעילות. באוגוסט האחרון היא אף ערכה פיילוט לעוף כשר בשלושה סניפים, ולטענתה הוא זכה למשובים חיוביים מהלקוחות. הזכיין בחן שתי חלופות בהקשר זה: הפעלת מסעדות כשרות עם תעודת כשרות, או מודל של "כשר סטייל" שלפיו חומרי הגלם יהיו כשרים אבל המסעדות ימשיכו לעבוד בסופי שבוע ובחגים, ללא תעודת כשרות. היא גם התכוונה לחזור לשיווק אגרסיבי ולהעלות קמפיין פרסומי סביב המסעדות הכשרות. בנוסף, כללה התוכנית האסטרטגית החזרת לקוחות ומיקוד בילדים באמצעות השקת ארוחות ילדים עם מתנות לילדים והתאמת מחירים ומבצעים אטרקטיביים על מוצרי עוגן כדי למשוך לקוחות.
אלא שהרשת טוענת כי המלחמה והסנקציות על העברת כספים מרוסיה פגעו בה ובשנה האחרונה היא חיפשה משקיע אסטרטגי או קונה לרשת, ללא הצלחה, אף על פי שלטענתה יש התעניינות רבה ברשת. למעשה, מ־2023 הפוקוס של הרשת היה בהתייעלות תפעולית ולא באיכות המוצר ובחוויית לקוח.
בקשת ההקפאה חושפת את המספרים של הרשת. גובה התמלוגים ששילמה לבעלת המותג הגלובלי עמדו על 6% מההכנסות והיא חויבה בנוסף בדמי פרסום בגובה 5% מההכנסות. ההסכם בין הצדדים חושף כי במקרה שהזכיין מעוניין למכור סניף למשקיע או למפעיל חדש, החברה הבינלאומית גובה ממנו 6,700 דולר עבור כל סניף וכיסוי הוצאות משפטיות.
ב־2022 עמדו ההכנסות על 30 מיליון שקל אבל עלות ההכנסות הגיעה ל־25 מיליון שקל, והרשת סיימה את השנה עם הפסד של 2.5 מיליון שקל. ב־2023 קפצו ההכנסות ל־63 מיליון שקל, כאשר עלות ההכנסות זינקה ל־49 מיליון שקל וההפסד בסוף אותה שנה הצטמצם ל־1.7 מיליון שקל, בין היתר בזכות מענק מלחמה של 650 אלף שקל שקיבלה מהמדינה. כאמור, מ־2023 מצבה של הרשת הלך והידרדר ואת 2024 היא סיימה עם הכנסות של 71 מיליון שקל, עלות הכנסות בגובה 60 מיליון שקל וההפסד השנתי זינק ל־9.4 מיליון שקל.
הדו"חות מפרטים גם את הסעיפים שהגדילו את עלויות ההכנסה של החברה, ובראשן קניות מספקים ושכר דירה לקניונים ומשכירים אחרים. ב־2023 היא הגיעה ל־49 מיליון שקל וכללה, בין היתר, קניות ב־22 מיליון שקל, שכר דירה לקניונים שעמד על 15.8 מיליון שקל, שכר לעובדים 8.7 מיליון שקל, נסיעות והסעות בארץ 835 מיליון שקל, ופחת של 1.7 מיליון שקל. הוצאות המימון של החברה הגיעו באותה שנה ל־2.3 מיליון שקל. ב־2024 עלות ההכנסה של KFC עמדה על למעלה מ־60 מיליון שקל, כאשר עלות הקניות עלתה ל־25 מיליון שקל ושכר הדירה לקניונים זינק ל־22 מיליון שקל, בין היתר בשל התרחבות הרשת. הרשת שילמה שכר עבודה בהיקף 9 מיליון שקל והפחת שלה הסתכם ב־3 מיליון שקל. הוצאות המימון היו 2.8 מיליון שקל בשנה זו.
לא שילמה שכר דירה בספטמבר ואוקטובר
מלבד הלוואת הבעלים, לחברה חוב של 3 מיליון שקל לכאל, 3 מיליון שקל ל־KFC העולמית (שאשתקד ויתרה על תמלוגים לאור מצב הרשת הישראלית), 1.9 מיליון שקל לעובדים, 1.9 מיליון שקל לספקים, 1.6 מיליון שקל למשכירי נכסים ו־1.2 מיליון שקל לרשויות המס ולעיריות. בספטמבר ואוקטובר החברה לא שילמה שכר דירה לבעלי הנכסים וקיבלה מקניונים הודעות על ביטול ההסכם ודרישות לפנות את הסניפים.
נכסי החברה מסתכמים בכ־400 אלף שקל בבנק דיסקונט, 1.7 מיליון שקל פיקדונות בידי קניונים שחולטו או יחולטו, תקבולים בהיקף 500 אלף שקל מוולט וממועדוני צרכנות וכן ציוד שהרשת טוענת ששוויו כ־800 אלף שקל לכל סניף.
