פרשנות
מרשימה שחורה ללבנה: הקמפיין של ברקת נגד המונופולים הפך לקמפיין עבורם
שנתיים אחרי שהכניס את חברות המזון הגדולות לרשימה שחורה, וקרא לציבור לא לקנות את המוצרים שלהן, נכנע שר הכלכלה ניר ברקת ועבר לקדם את מוצרי אותם מונופולים, על חשבון מוצרי הספקים הקטנים
הרשימה השחורה הולבנה. שנתיים אחרי שהכניס את חברות המזון הגדולות לרשימה שחורה, וקרא לציבור לא לקנות את המוצרים שלהן, נכנע שר הכלכלה ניר ברקת ועבר לקדם את מוצרי אותם מונופולים, על חשבון מוצרי הספקים הקטנים והמותגים הפרטיים, המהווים חלופה זולה למותגים המובילים.
כשמאחוריו מדפים גדושים בוופלים של שטראוס, קטשופ של אסם, משקאות אלטרנטיב של תנובה, טונה סטארקיסט של דיפלומט, ועוד שלל מותגים, הציג ברקת תכנית שתחזק את המונופולים בשוק המזון שלפני שנתיים ביקש לפרק ונתקל בהתנגדות משרד האוצר.
הזוכה במכרז שפרסם ברקת, תזכה לקמפיין שיווקי בהשקעה שנתית של 50 מיליון שקל, ולחותמת "כשרות" של המדינה, שתוכל לשרת אותה לאורך שנים. זאת, בהנחה שאין כל מניעה משפטית שמשרד ממשלתי יממן בשנת בחירות קמפיין שיווקי בעשרות מיליוני שקלים, לעסק פרטי. במסגרת המהלך שגיבש, בחר ברקת להטיל את מלוא האחריות להוזלה על רשתות השיווק ולא לשתף את אותם יצרנים גדולים שהעלו מחירים פעם אחר פעם בשנים האחרונות. מדובר באותם ספקים שסירבו להיעתר לתחינותיו שלא להעלות מחירים, ועליהם איים ללא הצלחה בקמפיין ביוש רגולטורי, הכולל הדבקת מדבקות שחורות על אריזות מוצריהם.
כיוון שניתן להעריך שאין בכוונת הרשתות שישתתפו במכרז, לשחוק את רווחיותן לטובת המיזם, המשמעות של ההוזלה שיציעו על אותם 100 מוצרים ברשימה, היא העלאת מחירים של מוצרים אחרים, כך שלא ברורה התועלת במהלך, למעט יחסי ציבור חיוביים לברקת ולקמעונאי שהצעתו תזכה.
