משרד הבריאות יחייב את היצרנים להוסיף יוד למלח שולחן
הסיבה: מחקרים שמצביעים על מחסור ביוד; גורמים בתעשייה אומרים כי מאחר שיוד מתנדף בתנאי לחות, ייתכן שיהיה צורך לעבור לאריזות מלח אטומות - דבר שיביא להתייקרותו
משרד הבריאות נערך לקדם תקנות להוספת יוד למלח. הצעד יוצא לדרך באיחור, אחרי שכבר לפני עשור העלו ממצאי סקר כי כ-60% מהילדים בגיל בית ספר וכ-85% מהנשים ההרות סובלים ממחסור ביוד. גם נתוני התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי, שנאספו בשנים 2020–2021, הצביעו על תמונה דומה, ללא שיפור משמעותי במצב היוד באוכלוסייה בחמש השנים שחלפו מאז הסקר הקודם.
בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הוספת יוד למלח מאפשרת למנוע או לתקן הפרעות הנגרמות כתוצאה ממחסור ביוד, ובכך תורמת להתפתחות פיזית וקוגניטיבית תקינה, במיוחד בקרב קבוצות האוכלוסייה הרגישות ובהן נשים הרות, עוברים, תינוקות וילדים. כאשר המחסור ביוד מתוקן בזמן, ניתן להפחית באופן משמעותי ואף למנוע את מרבית השלכותיו הבריאותיות.
בישראל, כ-15% מצריכת המלח היומית מקורה במלח המוסף למזון בבית או בעת הכנת מזון, בעת שעיקר הצריכה מגיעה ממזונות מעובדים. התקנות החדשות קובעות כי מלח שולחן באריזות ביתיות, המצוי תחת פיקוח מחירים ומהווה כ-90% מרכישת המלח הביתית, יועשר ביוד. המשרד קבע רמת העשרה של 30 מ"ג יוד לק"ג מלח, שצפויה להוסיף לתזונה היומית כ-45 מיקרוגרם יוד – כ-30% מערך הצריכה היומית המומלץ. מדובר במינון שמרני, שנקבע על בסיס הידע המדעי הקיים. יעילות ההעשרה תיבחן ותלווה בניטור האוכלוסייה, על מנת לבחון את יעילות ההעשרה ולעדכן את כמות היוד המוספת בהתאם. יישום התקנות ילווה בניטור של מצב היוד באוכלוסייה, במטרה להעריך את יעילות המהלך ולעדכן, ככל שיידרש, את רמת ההעשרה.
יוד הוא מינרל החיוני לתפקוד הגוף. מקורות טבעיים ליוד כוללים ביצים, אצות ים, חלב ודגי ים. בעבר סברו גורמי מקצוע כי מיקומה של ישראל לחוף הים תורם לזמינות יוד בתזונה ובמים, ולכן האוכלוסייה בישראל לא נמצאת בסיכון למחסור ביוד. לימים הנחה זו התבררה כשגויה, שכן התזונה בישראל לא מבוססת ברובה על מזונות עשירים ביוד מן הים, וחלק ניכר מהמזון ומחומרי הגלם בישראל מיובא. בנוסף, ישראל נשענת כיום במידה רבה על מים מותפלים, שמכילים ריכוזי יוד נמוכים מאוד, ולכן גם התרומה המוגבלת של מי השתייה לצריכת היוד פחתה.
מחקר אמריקאי שבחן את תוכנית העשרת המלח ביוד מצא כי חשיפה מספקת ליוד במהלך ההיריון הובילה לשיפור משמעותי בתוצאות החיים של הילדים בבגרות, ובהן עלייה של כ-11% בהכנסה באזורים שבהם המחסור ביוד היה חמור יותר, לצד עלייה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה ובתעסוקה במשרה מלאה.
לדברי גורמים בענף המזון, מאחר שיוד מתנדף בתנאי לחות, ככל שהטווח שיקבע משרד הבריאות לכמות היוד שיהיה על התעשייה להוסיף למלח יהיה רחב יותר - המחיר לצרכן לא ישתנה באופן משמעותי. זאת, מאחר שאריזת הנייר הבסיסית הנפוצה כיום בישראל - תספיק; ואולם אם הטווח שייקבע יהיה צר, יהיה צורך באריזות אטומות יותר - בעלות גבוהה יותר.
