$
חדשות נדל"ן

אור ירוק למעבר תעש לנגב: העליון דוחה עתירת תושבים בדואים

במסגרת אישור תוכנית להעברת מפעל תעש מרמת השרון לרמת בקע בנגב, דרשה משפחה בדואית שמתגוררת בשטח להחריג את שטחה מהתוכנית, והעברת הדיון התכנוני למועצה הארצית. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בשל הבנייה הבלתי חוקית שביצעה המשפחה במקום, אך מתח ביקורת על המדינה: "קריאת השכמה להסדרת ההתישבות הבלתי חוקית בנגב"

שלומית צור 23:2102.11.20

בנייה בלתי חוקית שבוצעה על קרקע המיועדת להקמת אזור תעשייה בטחונית בנגב, אינה יכולה להכתיב את התכנון, ולעכב את מימוש התוכנית להעברת מפעל תעש מרמת השרון לנגב שאמורה להתבצע עד שנת 2023. כך קבע היום (ב') בית המשפט העליון, שדחה עתירת משפחה בדואית המתגוררת על הקרקע עליה אושרה התוכנית להקמת אזור התעשייה הבטחונית.

 

בשנת 2017 הופקדה תוכנית להקמת אזור תעשיה בטחונית רמת בקע בנגב, ששטחה משתרע על פני שטח של 52 קמ"ר וממוקם כ-12.5 ק"מ דרומית לבאר שבע, ממזרח לכביש מס' 40 ומול אזור התעשייה נאות חובב. התוכנית כוללת העברת מפעלים בטחוניים שאמורים להתפנות ממרכז הארץ, תוך התחשבות באפשרות להתפתחות עתידית של המפעלים והקצאת שטחי ניסויים לתעשיות בטחוניות. על פי ההסכמות בין חברת אלביט מערכות המחזיקה בתעש למערכת הביטחון, נקבע כי החברה צריכה להשלים את העברת מפעל תעש מערכות מרמת השרון לנגב עד שנת 2023. את עלות המעבר שמוערכת ב-1.5 מיליארד שקל תממן המדינה. לשם ביצוע המעבר, אמורות להתפנות מאזור הנגב 550 משפחות בדואיות מהאזור, כאשר הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, תציג לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום מתווה להעברת המשפחות מאזור התעשייה העתידי לישובים חלופיים. הוועדה המחוזית, קיבלה את המתווה שהוצג לה, ואישרה את התוכנית בתחילת 2019.

 

הדמיה של המפעל המתוכנן הדמיה של המפעל המתוכנן הדמיה: אדוונצ'ר פבלישינג

 

מי שהתנגדה לתוכנית, היא משפחת אבו-קרינאת, שמתגוררת בשטח התוכנית, ובבעלותה 170 דונם שהוקצו לה בעבר במסגרת הסכמי פשרה עם רשות מקרקעי ישראל, למטרת חקלאות בלבד. על הקרקע מתגוררות 76 נפשות ב-15 משקי בית בבתים שאין חולק כי נבנו ללא היתר. בני המשפחה הגישו התנגדות לתוכנית, וביקשו להחריג את שטחם מהתוכנית, כדי שיתאפשר להם להכשיר את מבני המגורים שבנו ללא היתר, ולהוסיף בנייה נוספת. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום דחתה את ההתנגדות ואישרה את התוכנית של אזור התעשייה הבטחונית, בנימוק כי לא ייתכן שהתכנון יתאים עצמו לבנייה הבלתי חוקית במקום.

 

בני המשפחה עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד החלטת הוועדה המחוזית, וטענו כי מדובר בהחלטה שתביא לפגיעה בהם, לרבות פינוי ביתם ויכולתם להתפרנס מחקלאות, ואי יכולת להסדיר את הבנייה שביצעו. במרץ 2019 קבע בית המשפט כי יתקיים דיון נוסף בוועדה המחוזית בנושא, אך גם הפעם דחתה הוועדה המחוזית את ההתנגדות. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שהרשות להסדרת התיישבות הבדואים הציגה מתווה ראוי, אך בני המשפחה מתנגדים לכל פיתרון שאינו הסדרת המגורים הקיימים. עוד קבעה הוועדה המחוזית כי הקרקע המדוברת כלל אינה מיועדת למגורים, לא בתוכניות וגם לא לפי התקנים והנורמות במדינת ישראל. בקשת בני המשפחה להגיש ערר על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ובנייה נדחתה.

 

מפעל תעש ברמה"ש מפעל תעש ברמה"ש

 

בני המשפחה עתרו שנית לבית המשפט המחוזי, כנגד ההחלטה לדחות את התנגדותם ולא לאפשר להם להגיש ערר למועצה הארצית. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע גד גדעון, דחה את כלל טענות בני המשפחה, אך התיר להם להגיש ערר למועצה הארצית. גדעון קבע כי יעוד הקרקע המדוברת הוא חקלאי, ולבני המשפחה אין זכות קנויה לגור או לבנות בקרקע שנמסרה להם למטרת חקלאות, והעובדה שבנו לא כדין על הקרקע מבנים ללא היתר, אינה יכולה להכתיב את המצב התכנוני בקרקע ובאזור כולו. בית המשפט הביע תמיהה על כך שבמהלך עשרות שנים בהן הוקמו מבנים שלא כדין על הקרקע לא נעשה דבר בנדון. זאת כאשר היה ידוע כי לא יוכלו להיוותר במקומם הן בשל התכנון להקים אזור תעשייה עתיר זיהום, והן בשל התוכנית להקמת אזור תעשייה בטחונית. יחד עם זאת, החליט גדעון לאפשר לבני המשפחה לערער על החלטת הוועדה המחוזית למועצה הארצית לתכנון ובנייה.

 

"התכנון אינו אמור 'לרוץ' בעקבות הבנייה"

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום והעומד בראשה דוד לפלר, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר לבני המשפחה להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד אישור התוכנית. לערעור הצטרפה גם אלביט מערכות, שטענה כי כל עיכוב ידחה את פינוי מפעל תעש ברמת השרון, ואף עלול להביא לשיבושים באספקת תחמושת לצה"ל. עוד טענה אלביט כי קבלת טענות בדבר התאמת התכנון למבנים שנבנו במקום ללא היתר, עלולה לעודד את התופעה של בנייה בלתי חוקית.

 

"מתן רשות ערר למועצה ארצית עלול לעכב את אישור התוכנית ולהביא להתדיינויות נוספות" קבע בית המשפט העליון שקיבל את הערעור. "יש ממש בטענת המדינה כי לא היה מקום לכרוך את עניינם הפרטני של המשיבים עם הנושא הכללי והרגיש של הסדרת התיישבות האוכולוסייה הבדואית בנגב. המשיבים לא התיימרו לייצג את כלל האוכלוסיה הבדואית בנגב, ודרישתם להכשיר את הבנייה למגורים היא סוגיה נקודתית שאין לה מקום להביאה לדיון בפני המועצה הארצית".

 

בית המשפט העליון הוסיף כי התנגדותם של בני המשפחה נועדה להחריג את שטחם מהתוכנית, ולמרות שהוועדה המחוזית בחנה את האפשרויות המוצעות לתושבים שמעוניינים להתפנות לשטח מחוץ לתוכנית, המתנגדים הבהירו כי הם מתנגדים לכל פיתרון שכרוך בפינוים מהבתים שבנו ללא היתר. "קיים חשש כי פסק הדין יתפרש שלא ניתן לקדם תכנון כל עוד קיימת במרחב התוכנית בנייה בלתי חוקית". העליון הזכיר כי בית המשפט המחוזי כבר קבע כי העובדה שהמשיבים בנו על הקרקע שלא כדין אינה יכולה להכתיב את המצב התכנוני. "התכנון אינו אמור 'לרוץ' בעקבות הבנייה בשטח, אלא להפך, וקשה להלום כי 76 נפשות ב-15 מבנים יעכבו תוכנית בעלת היבטים לאומיים אסטרטגיים של העתקת מפעלים ומתקנים ביטחוניים ממרכז הארץ", קבע העליון בפסק הדין, "ניתן להבין לליבם של המשיבים שבתי המגורים שלהם נופלים בתחום התוכנית, מה שעלול להקשות עליהם להכשיר בעתיד את הבנייה הבלתי חוקית. אולם המקום שנועד למגורים עבור הישובים הוא הישוב אבו קרינאת. התוכנית לא הרעה את מצבם של המשיבים שגם כיום שטחם מוגדר שטח חקלאי".

 

העליון סיכם כי עניינם הפרטני של המשיבים אינו מצדיק הגשת ערר למועצה הארצית. "עם זאת המקרה דנן הוא 'קריאת השכמה' נוספת לרשות המבצעת, לפעול להסדרת הבנייה הבלתי חוקית והכפרים הבלתי מוכרים בנגב. מאז דו"ח ועדת גולדברג, דוח ועדת פראוור, מתווה פראוור-ח"כ בני בגין, מים רבים זרמו בנחלי הנגב אך דומה שהפיתרון מתעכב".

 

את אלביט ייצגו עוה"ד צבי פירון וברק קינן ממשרד מ. פירון ושות'.

 

x