דרעי: "למרות הקורונה, יהיו ביקושים לשטחי תעסוקה חדשים"

בעיצומו של משבר הקורונה, חתם שר הפנים אריה דרעי על המלצות של 15 החלטות של ועדות גיאוגרפיות הכוללות שינויי גבולות וחלוקת הכנסות בין אזורי תעשייה קיימים ושני אזורי תעשייה עתידיים. זאת, במטרה לחזק רשויות חלשות שיגדילו את שיעור הכנסותיהן מארנונה עסקית.

אלא שבימים אלה, גם באזורי הביקוש הבולטים, מצויים הביקושים לשטחי תעסוקה בסימן שאלה. רק אתמול פרסם למשל כלכליסט כי בעלי הנכסים במתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן מזהירים כי לא תהיה היתכנות לבניית שטחי משרדים נוספים במתחם ללא הוספת שימושי מגורים. האם אזורי תעשייה עתידיים באזורים כמו זכרון יעקב או מיתר, יכולים להבטיח את עתידן הכלכלי של רשויות כמו ג'סר א זרקא או חורה?

שרהפנים, אריה דרעי צילום: אוהד צויגנברג

דרעי סבור שכן. "אני מאמין ומשוכנע כי למרות משבר הקורונה ומצב העסקים כיום, יהיה ביקוש לשטחי תעסוקה", מסר דרעי לכלכליסט. "לכן חתמתי על החלטות הוועדות הגיאוגרפיות אשר מעבירות שטחים בין הרשויות וממשיכות את הפעילות הכוללת שאני מוביל שמטרתה להביא לחיזוק חוסנן הכלכלי של הרשויות ולצמצום פערים ולצדק חלוקתי. חזרתו של מינהל התכנון למשרד הפנים תסייע מאוד לעבודת הוועדות הגיאוגרפיות ותאפשר לנו תפיסה רחבה יותר שלוקחת בחשבון את הצרכים המוניציפליים של הרשויות ואת ההיבטים התכנוניים, התחבורתיים ועוד".

זכרון יעקב, חוף הכרמל, ג'סר א זרקא ופורדיס

בשנת 2017 התבקשה ועדה גיאוגרפית לבחון חלוקת הכנסות מאזור תעסוקה משותף לרשויות המקומיות זכרון יעקב, מועצה המקומית חוף הכרמל, ג'סר א זרקא ופורדיס. יזמיות אזור התעסוקה הן רמ"י, זכרון יעקב וחוף הכרמל, כאשר שטח התוכנית 500 דונם בבעלות רמ"י ממוקם בין מסילת הברזל לכביש 4 בתחום השיפוט של זכרון יעקב וחוף הכרמל. על השטח מקודמת תוכנית להקמת אזור תעסוקה של 200 אלף שטחי תעסוקה ומסחר.

זכרון יעקוב צילום: אלעד גרשגורן

בין הרשויות קיים הסכם חלוקת הכנסות שלא אושר על ידי שר הפנים על פיו חוף הכרמל וזכרון יעקב יקבלו 40% מהכנסות כל אחת ו-20% לג'סר א זרקא ופורדיס. זכרון יעקב וחוף הכרמל תמכו בחלוקה זו, כאשר לטענת חוף הכרמל המועצה סוחבת על גבה את פיתוח ושיקום עתלית. מנגד טענה זכרון יעקב כי היא סובלת מגירעון של 52 מיליון שקל בתקציב השוטף, וממחנק תקציבי, שאינו מאפשר ויתור על הכנסות עתידיות. ג'סר א זרקא ופורדיס התנגדו להיקפי החלוקה, וטענו כי בשל הכנסות מזעריות מתעסוקה ומסחר בתחומן, הן מבקשות להגדיל את נתח ההכנסות מאזור התעסוקה.

הוועדה המליצה כי ההכנסות משטחי התעסוקה יחולקו לפי 35% לכל אחת מהרשויות חוף הכרמל וזכרון יעקב, 20% למועצה ג'סר א זרקא ו-10% למועצה המקומית פורדיס. משרד הפנים החליט לאמץ את החלטת הוועדה.

אזור תעסוקה בצומת שוקת

בשנת 2017 הוקמה ועדה גיאוגרפית במחוז הדרום, לבחינת חלוקת הכנסות מאזור התעסוקה העתידי - בצומת שוקת, בין 5 רשויות: בני שמעון, מיתר, לקיה, חורה, ואל קסום. אזור התעסוקה העתידי שינוהל על ידי מינהלת משותפת לרשויות, יוקם על שטח של 4,000 דונם, כאשר 57% משטחו מצוי בתחום השיפוט של בני שמעון, והשאר 43% מצוי בתחום השיפוט של מיתר.

הוועדה אימצה הסכם חלוקת הכנסות שנחתם בין הרשויות לפיו כל אחת מחמשת הרשויות תקבל 20% מההכנסות של האזור. זאת במטרה לחזק רשויות כמו אל-קסום שאינה מקבלת הכנסות מארנונה ובעיקר נתמכת בתקציבים ממשלתיים.

העיר לוד צילום: צפריר אביוב

לדברי מתכננת הערים ומנכ"לית מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה רינה דגני, "חלוקת הכנסות היא דבר חיוני וחשוב שמתרחש, מאחר וקיים באמת אי צדק באופן שבו הכנסות מתחלקות בין רשויות, כמו למשל מועצה אזורית באר טוביה שנהנית מהכנסות גדולות, לעומת המועצה המקומית בני עייש שאין לה הכנסות. יחד עם זאת, הסיכויים להביא היום תעסוקה או מפעלים לנגב למשל, הם נמוכים. לכן עדיף לפתח אזורי תעשייה קיימים ולהרחיב אותם, לפני שתולים ציפיות בהכנסות מאזור תעשייה חדש. חלוקת ההכנסות יכולה גם להיות לא על פי סמיכות גיאוגרפית, אלא על ידי איתנות של רשויות והצרכים שלהן. להסכם חלוקת הכנסות של רשויות בנגב, אפשר לצרף את באר שבע וגם את תל אביב, ולהסכם חלוקת הכנסות עם ג'סר אז זרקא בטח שאפשר לצרף את קיסריה".

לוד והמועצה האזורית עמק לוד

המלצות של וועדה גיאוגרפית נוספת עליהן טרם חתם דרעי, מתייחסות לעיר לוד, ולמועצה האזורית עמק לוד. כאשר בהתאם להסכם הגג, יועברו 1,400 דונם מאדמות ניר צבי מהמועצה האזורית עמק לוד לעיריית לוד ו-654 דונם מאדמות בן שמן מהמועצה האזורית חבל מודיעין לעיריית לוד. בנוסף המליצה הוועדה על העברת 470 דונם של שטחי תעסוקה עתידיים, מהמועצה האזורית עמק לוד לעיר לוד, שיוקמו באזור התעשייה הצפוני של העיר.

בין הרשויות כבר נחתם בעבר הסכם חלוקת הכנסות לגבי שטח זה, וכעת ממליצה הוועדה לאשר את ההסכם. שטחי תעסוקה אלה, שההכנסות מהן יחולקו בין הרשויות, הן רק כחלק מאזור תעסוקה בן 3 מיליון מ"ר שיתווספו לאזור התעשייה הצפוני הקיים בלוד ויהיו שייכים ללוד לבדה. במשך השנים לוד התקשתה למשוך אליה חברות שיבחרו לשכן את מעונם בעיר, אך בעיריית לוד מאמינים כי ימים אלה הגיעו אל סופם.

"בשניות אלה מצויים בבנייה בלוד 40 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה", אומר מנכ"ל החברה הכלכלית של לוד עו"ד בן מיוסט. "גם הנהלת בנק לאומי וגם הנהלת בנק מזרחי קיבלו החלטה להעתיק את המשרדים ללוד, כאשר בנק מזרחי רכש פה קרקע, ובנק לאומי מצוי בעיצומה של בניית הבניין השני, וישיבות הדריקטוריון של הבנק כבר מתנהלות בלוד. רק בתקופה האחרונה חברת אמות רכשה פה קרקע, ריט 1 רכשה פה מספר בניינים ולחברת גב ים יש פה שטחים מניבים רבים כמו בניין להב 433. בשנה האחרונה נוצר מצב שלא היה בעבר, שהיום באזור התעשייה הצפוני אין שטחים פנויים של משרדים. נכון שהיום אומרים שבגלל הקורונה אין ביקוש למשרדים, אבל זאת טעות. החלטות בנדל"ן מתקבלות לטווח ארוך, ובטווח הארוך לא כל האנשים יעבדו מהבית. דווקא בתקופה כזאת שחברות רוצות להתייעל מבחינת שטחי המשרדים שלהן, לוד היא אלטרנטיבה שלא היתה קודם, עם שתי תחנות רכבת באזור תעשייה ודמי שכיורת נמוכים משמעותית מתל אביב".