שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

גבעת שמואל מצטרפת לערים שחולמות על קירוי כבישים

העיר החלה לקדם תוכנית שאפתנית לקירוי 900 מטר בכביש המהיר 471 בעלות של מאות מיליוני שקלים. בכך היא חוברת למצעד של ערים שכבר הגישו תוכניות דומות, ובראשן ת”א, שתקועה ברשויות התכנון מ־2003

דותן לוי 08:1008.07.20

גבעת שמואל מקדמת בימים אלה תוכנית גרנדיוזית לקירוי האוטוסטרדה שעוברת בה, כביש 471 (מכבית), כך נודע ל”כלכליסט”. בכך היא מצטרפת לרשימת ערים שכבר הגישו תוכניות דומות. הפרויקט של גבעת שמואל כולל קירוי של 900 מטר, סמוך לקטע המכונה "הרצועה השלישית", לאורך הכביש החוצץ בין גבעת שמואל לקריית אונו.

 

חלקה המערבי של הרצועה מתחיל ממזרח לאוניברסיטת בר־אילן, בסמוך לאזור המשולש הדרומי, שבו פארק צמוד אל הכביש ומוקמת בו שכונת מגורים המשתרעת על שטח של 345 דונם וכוללת כ־2,000 דירות וכ־215 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. תוכנית העירייה היא להקים מתחם תעסוקה נוסף בהיקף של כ־285 אלף מ"ר על פני 170 דונם, שההכנסות משיווק הקרקע שלו יכסו את עלות הפרויקט, הנאמדת במאות מיליוני שקלים. 

 

הדמיית קירוי איילון בתל אביב. עלות הפרויקט מוערכת ב־2 מיליארד שקל הדמיית קירוי איילון בתל אביב. עלות הפרויקט מוערכת ב־2 מיליארד שקל הדמיה: viewpoint

 

לפי תוכניות התחבורה העתידיות של גבעת שמואל, בחלקה המזרחי של העיר יוקם מסוף שבו ייפגשו קווי המטרו m2 ו־m3 ושל הקו הסגול של הרכבת הקלה. על פי מדיניות מינהל התכנון, באזורי תעסוקה שבהם נגישות טובה לתחבורה ציבורית תקני החניה יהיו קרובים לאפס. עם זאת, העירייה תידרש לספק שירותי שאטלים בין התחנה לאזור התעסוקה.

 

התוכנית כבר הוצגה לכמה גורמי תכנון, והיא זוכה לשיתוף פעולה מצד השכנה קריית אונו, אך טרם עלתה לדיון במחוז תל אביב של מינהל התכנון. מלבד אישור המחוז, התוכנית תידרש לאישורים של כלל הגורמים הנוגעים לכך ובהם רשות מקרקעי ישראל ונתיבי ישראל וכן היא תידרש לעמוד במבחן הכלכליות. על פי הערכות, תנאי מרכזי לאישור התוכנית יהיה הפעלת קו המטרו, וזה מיועד לפעול במקרה האופטימי רק בעוד כעשור.

 

בעולם יש לא מעט דוגמאות לפרויקטים של קירוי כבישים מהירים, חלק גדול מהם בארה”ב, אך עד כה הניסיון לקדם תוכניות דומות בישראל לא צלח. נכון להיום, נמצאות על השולחן כמה תוכניות כאלה בעידודם של ראשי הערים, אך האטיות שבה מתקדמים מוסדות התכנון וגורמים אחרים כמו נתיבי ישראל ורמ”י משאירה את כולן על הנייר.

 

בשנתיים האחרונות למשל יבנה החלה לקדם קירוי כזה בתוכנית למזרח העיר, תוכנית תמ"ל 1049 (תוכנית שמקודמת במהירות בוותמ"ל, הוועדה לתכנון מתחמי מגורים גדולים). בתוכנית זו מופיע סעיף שעניינו קירוי קטע ממסילת הרכבת וכביש 42 הסמוך. התוכנית כוללת הקמת רובע מגורים חדש שיכלול 12.5 אלף דירות ו־340 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר. התכנון הוא לחבר את השכונה לעיר באמצעות קירוי צנוע יחסית של 380 מטר, שיכלול כיכר עירונית, מבני תעסוקה ותחנת רכבת. למעשה, התוכנית מציינת במפורש כי לא יתאפשר לאשר יותר מ־2,500 דירות, 20% מהתוכנית, ללא קירוי.

 

התוכנית המפורסמת והשאפתנית מכולן, וגם המתקדמת מכולן, היא זו של קירוי איילון. מדובר בתוכנית שהוצגה לראשונה כבר ב־2003, וכל הגורמים הרלבנטיים, כולל משרד התחבורה, רמ"י ועיריית תל אביב, תומכים בה, אך רק ב־2016 תוכנית האב לתוכנית אושרה בוועדה המקומית, וב־2018 התוכנית אושרה להפקדה במחוזית. עלות הפרויקט מוערכת ב־2 מיליארד שקל.

 

גם עיריית ירושלים מקדמת זה כמה שנים תוכנית לקירוי דרך בגין, בקטע שבין מחלף גבעת מרדכי למחלף גבעת שאול. לפי התוכנית, מעל קטע הכביש הצמוד לאוניברסיטה בגבעת רם יוקם כפר הייטק וביוטק על שטח של כ־70 אלף מ"ר, ובמרכזו מעל הכביש יוקם פארק בשטח של כ־70 דונם. עוד תכלול התוכנית כ־1,800 דירות ושטחי מסחר. התוכנית עדיין מקודמת בוועדות התכנון והוגשו לה כמה התנגדויות, בין היתר על ידי תושבי שכונת בית הכרם, שהתנגדו להקמת מגדלים בני 40 קומות. עלות התוכנית מוערכת ב־1.3 מיליארד שקל.

 

 

ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני צילום: דוברות עיריית גבעת שמואל

 

תוכנית אחרת מקודמת על ידי עיריית נתניה, שמבקשת לקרות קטע מכביש 2 (כביש החוף), שיחבר את שני אזורי התעסוקה של העיר ויאפשר להקים שטחי תעסוקה נוספים. התוכנית החדשה היא בעלת פוטנציאל לבניית 8.5 מיליון מ"ר, והיא ממוקמת בשטח שבין כפר נטר ממזרח ועד כביש 2 במערב וגובלת בשכונות קריית רבין, קריית אליעזר וקריית השרון. גבולה הצפוני של התוכנית הוא כביש 57, והגבול הדרומי הוא מחלף פולג וכביש 553. עוד תוכנית שנמצאת על שולחן המתכננים היא לקירוי קטע נוסף של כביש 2 הסמוך להרצליה, בין מחלף הסירה לקניון שבעת הכוכבים.

 

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני: "ב-30 השנים האחרונות, מדינת ישראל מתאפיינות בסלילה, בשדרוג ובהרחבה של אוטוסטרדות וצירי תנועה ארציים. המגמה הזו יצרה גבולות הרמטיים לערים, מה שיוצר להלן גבולות מצירות ומגבילות את מגמות הפיתוח של כל עיר ועיר. כביש 471 הינו כביש שנבנה מלכתחילה ככביש משוקע בקטע שבין גבעת שמואל לקרית אונו, ובחלקו כבר מקורה.

 

"יצירת המשך לקירוי הקיים, מתאפשר בקלות יחסית לכבישים אחרים ארציים, הנמצאים בתכנון קירוי, וזאת כאמור על מנת לתת מענה ופתרון לבעיות רבות- עוד שטחי פיתוח לעיר, עוד שטחים ירוקים לעיר, ביטול מגבלות אקוסטיות וסביבתיות הנובעות, שיפור איכות המגורים הסמוכים לכביש ועוד. תכנון קווי המטרו בסמוך לאזור זה, יכול להוות המנוע לפרויקט. אנו בגבעת שמואל מסתכלים תמיד קדימה, במטרה לזהות מוקדים בעלי פוטנציאל לשיפור ולחיזוק העיר כדי להבטיח לתושבינו מענה ומתן שירותים עירוניים באיכות מיטבית וגבוהה וברוח זו נמשיך לפעול".

  

x