שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

91% מהתביעות על ליקויי בנייה - מתקבלות

בבדיקת 122 פסקי דין נמצא שהפיצוי הממוצע עמד על 269 אלף שקל, קרוב לסכום הממוצע שנתבע, 300 אלף שקל. הליקויים הנפוצים ביותר: בעיות באיטום ובריצוף

דותן לוי 08:2323.06.20

היעדר כוח אדם מקצועי ופיקוח לקוי על שלבי הביצוע מובילים לכך שכמעט בכל דירה חדשה בישראל מתגלים ליקוי בנייה ברמה כזו או אחרת. הליקויים החמורים מגיעים לעתים לבתי המשפט.

 

בדיקה מקיפה שבחנה 122 פסקי דין שהתקבלו בשנים 2019-2017 בתחום ליקויי הבנייה מצא כי 91% מהתביעות מתקבלות באופן מלא או חלקי: 33 תביעות, 27%, התקבלו באופן מלא על ידי בית המשפט; 78 תביעות, 64%, התקבלו באופן חלקי; ו־11 תביעות, 9%, נדחו. מרבית ההליכים התנהלו מול קבלנים ויזמים בבתי משפט שלום ומחוזי.

 

 

היקפן הכספי של התביעות נע בין אלפי שקלים בודדים עד כ־3.3 מיליון שקל לתביעה אחת. הסכום הממוצע עמד על 300 אלף שקל, והפיצוי הממוצע שהתקבל היה 269 אלף שקל, כ־90% מהסכום הנתבע. מרבית התביעות התקבלו באופן חלקי, ובמקרים קיצוניים היה פער גדול בין הסכום הנדרש לזה שהתקבל בסוף.

 

כך, למשל, בתביעה בהיקף של 400 אלף שקל שהוגשה נגד חברת נווה פסק בית המשפט סכום של 30 אלף שקל בלבד לטובת התובע. במקרה קיצוני אף יותר תביעה נגד חברת גינדי השקעות על סכום של 621 אלף שקל הסתיימה בפיצוי של 25 אלף שקל.

 

רטיבות בבניין של גינדי החזקות בפ”ת. במרבית התביעות נטען לעבודה רשלנית רטיבות בבניין של גינדי החזקות בפ”ת. במרבית התביעות נטען לעבודה רשלנית צילום: נמרוד גליקמן

 

בתביעה אחרת של דיירים נגד גינדי החזקות על סכום של 2.24 מיליון שקל נפסקו לדיירים 293 אלף שקל בלבד. ההצלחה החלקית במספר כל כך גבוה של תביעות מעידה כי רבות מהתביעות מנופחות, וזאת לצד תביעות סרק או ניסיונות לסחוט את הקבלן, שהן התביעות שבסיכומו של דבר נדחות. על פי הערכות, מוגשות מדי שנה מאות תביעות על ליקויי בנייה נגד קבלנים ויזמים.

 

במרבית התביעות נטען לעבודה רשלנית, והליקויים הנפוצים ביותר הם ליקויי רטיבות, שגרמו נזקים ממשיים בקירות, בתקרה וברצפה, לעתים עד כדי גלישה לדירות השכנות. ליקוי נפוץ אחר הוא ריצוף קלוקל, לרבות אריחים שבורים או סדוקים ועבודת ציפוי וחיפוי רשלנית.

 

לדברי עו"ד שחר לוינזון ממשרד יוסף ישורון, תחום התביעות של ליקויי הבנייה נשען על חוק המכר, שלמשל מחייב את המוכר לציין במפרט הדירה את ליקויי הבנייה הקיימים ולתקן את כלל הליקויים בעצמו או באמצעות קבלן. מנגד, על הרוכש מוטלת האחריות להודיע למוכר על הליקויים שנמצאו בתוך שנה ממועד כניסתו לדירה. מלבד זאת, הקבלן אחראי על העבודות שביצע ולכן הוא גם כתובת לתביעות נזיקין.

 

האחריות אינה מסתיימת לאחר השנה הראשונה. על פי חוק המכר, לאחריה ישנן שתי תקופות שבהן אחראי הקבלן לתיקון הליקויים בדירה: תקופת הבדק ותקופת אחריות. תקופת הבדק נעה בין שנה לשבע שנים בהתאם לליקוי. למשל, במקרה של רטיבות בקירות או שקיעות של מרצפות תקופת הבדק היא שלוש שנים, בעוד במקרים של סדקים בקירות ובתקרות התקופה היא חמש שנים. תקופת האחריות היא בת שלוש שנים, ומתחילה בתום תקופת הבדק. בתקופה זו חובת ההוכחה על רוכש הדירה, כלומר עליו להוכיח שהליקוי אינו תוצאה של שימוש לא נכון, הזנחה או תחזוקה לקויה.

 

עוד אומר לוינזון כי אחד השלבים הקריטיים הוא שלב מסירת הדירה שבו לרוכשים יש נטייה להקל ראש: "גם לאחר הפרוטוקול, כשמתגלים ליקויים וניתנת חוות דעתו של המומחה, יש לשולחה לקבלן וליזם בצירוף מכתב דרישה לתיקון הליקויים שכן החוק מחייב להעניק הזדמנות נאותה לתיקון בתוך זמן סביר. אם הקבלן מסרב, מתקן חלקית או שמדובר בתיקונים שאינם בני־תיקון, הרי ניתן להגיש תביעה בגינם".

 

לדברי עורכת הבדיקה לימור גורביץ, העובדה שבתי המשפט מוצפים בשנים האחרונות בתביעות ליקויי בנייה יכולה להעיד כי מדובר בענף שאינו מדע מדויק, והוא חשוף לכשלים ובעיות חמורות שעלולות להיווצר בו. בחלק מהמקרים ליקויי בנייה יכולים לסכן את חיי התושבים.

  

x