שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

חשיפת כלכליסט

אימפריית הנדל״ן של חסידות גור והחשש לניגוד עניינים של ליצמן

האדמו"ר מגור וחסידיו מחזיקים ב־18 נכסים ברחבי הארץ בשווי של יותר מרבע מיליארד שקל; מספר חברות נדל"ן חרדיות תורמות מאות אלפי שקלים בשנה לעמותות של החסידות; יעקב ליצמן הוא הנציג הפוליטי של החסידות בממשלה ואם יושבע לשר השיכון יידרש הסדר ניגוד עניינים מחמיר בהרבה מזה שהונדס עבורו במשרד הבריאות

תומר גנון 06:5107.05.20

אימפריית הנדל"ן של חסידי גור נחשפת: האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, בני משפחתו ו־8 עמותות שונות של קהילת חסידי גור, שאליהם משתייך ח"כ יעקב ליצמן, המיועד להיות שר הבינוי והשיכון והאחראי על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מחזיקים בלפחות 18 נכסים ברחבי הארץ בשווי כולל של לפחות 255 מיליון שקל.

 

 

 

עוד עולה מבדיקת כלכליסט, כי מספר חברות נדל"ן מהמגזר החרדי תורמות סכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים מדי שנה לעמותות של החסידות לצורך בנייה ותחזוקה של הנכסים.

 

הנכסים המרכזיים שאותרו - מקרקעות ביישוב היוקרתי ארסוף ובעיר אשדוד ועד למבנים ודירות בירושלים, ערד, תל אביב, בני ברק וראשון לציון - משתרעים על פני שטח כולל של כ־35 דונם. אלה שאינם בבעלות פרטית של משפחת האדמו"ר מגור ובני משפחתו, למשל הקרקעות בארסוף, או נכסים בהליכי מכירה כמו הקרקע באשדוד, משמשים כמוסדות של קהילת החסידים.

 

קהילת גור כוללת על פי אלפון החסידות לשנת 2018 כ־10,500 משפחות שבהן על פי הערכות כ־50 אלף איש. המבנים שרשומים על שם העמותות משמשים כיום, בין היתר, כבתי כנסת, בתי מדרש, ישיבות, כוללים לאברכים, תיכון, ספריות, פנימייה, מקווה ועוד..

 

בסמוך לכניסת ליצמן למשרד הבינוי והשיכון וקבלת אחריות על רמ"י ואולי גם על מינהל התכנון, יצטרך משרד המשפטים לבחון את מסגרת הסדר ניגוד העניינים שעליו הוא יחתום, והאם וכיצד לכלול בו את נכסי האדמו"ר מגור ומשפחתו, נכסי החסידות הרשומים תחת עמותות וחברות הבנייה שתורמות כספים לחסידות.

 

בניגוד להסדר שהיה לליצמן במשרד הבריאות, שבו התחייב לא לעסוק רק בנושא אחד שקשור לעמותה הקשורה לחסידות, בשל חוב של מיליוני שקלים שיש לה למשרד הבריאות (ראו בנכסי אשדוד), הפעם מדובר על פניו בפוטנציאל גדול ומשמעותי בהרבה לניגוד עניינים.

 

אמון הציבור במשרד שבו מטופל אחד הנושאים הרגישים במדינה, תחום הבנייה והדיור, מחייב בחינה מעמיקה של האינטרסים הפוטנציאליים של השר החדש שמגיע ממפלגה סקטוריאלית. לפי כלל 7 לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, ליצמן יידרש למסור הודעה בכל מקרה שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים, ויהיה עליו לפעול בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה.

 

המקרה של ליצמן הוא מקרה מיוחד. חסידות גור היא קהילה קטנה וסגורה שמנוהלת באופן ריכוזי על ידי האדמו"ר. על פיו יישק דבר. ליצמן, על פי אתר הכנסת, הוא נציגה הרשמי של חסידות גור בכנסת במסגרת ”אגודת ישראל” ונאמנו של האדמו"ר הרב אלתר. העמותות של חסידות גור שמחזיקות ומנהלות את הנכסים השונים, עושות זאת לטובת חברי הקהילה ועבורם. לאנשי החסידות עשויים להיות בעתיד, ובחלק מהמקרים כבר יש להם, אינטרסים נדל"ניים. ובוודאי לחברות הנדל"ן הפרטיות שתורמות כספים מדי שנה למוסדות החסידות.

 

האינטרסים האפשריים הם רבים. בקשה להארכת הסכמי חכירה, אישור מכירת קרקע, או השפעה על שווי הנכסים כתוצאה משינוי ייעוד קרקע או אישור תוכנית מתאר. וגם מתן היתרים חורגים והגדלת אחוזי בנייה לנכסים בוועדות התכנון, ככל שליצמן יהיה אחראי עליהן לבסוף. המשמעות היא שבמוקדם או במאוחר האינטרסים של האדמו"ר, חברות הנדל"ן שתורמות או עמותה מעמותות החסידות, שמשמשות בפועל כזרוע הביצוע של ניהול הנכסים לטובת הקהילה, עשויים להעמיד את ליצמן בניגוד עניינים. על פניו יש לו בהחלט עניין אישי בנכסים האלה.

 

בדיוק כפי שקשה לקבל מצב שבו חבר קיבוץ או מושב שהוא נבחר ציבור יהיה מעורב בהענקת זכות, מתן אישור או רישיון למי שהוא מחברי היישוב שבו הוא חי.

 

חשוב להדגיש שכל האמור לא פוסל את השר המיועד ליצמן להיות מעורב בהחלטות מאקרו או החלטות רוחביות שיש בהן כדי להשפיע על כלל הציבור. אם מדובר באינטרס שנוגע לציבור רחב שגם חסידי גור נכללים בו, למשל בניית עיר חרדית, זאת זכותו וגם חובתו כנבחר ציבור להיות מעורב.

 

מלשכת השר יעקב ליצמן נמסר כי "מדובר במידעים חלקיים שאינם מדוייקים בלשון המעטה. יש לדחות ניסיונות שווא להכפיש את השר ליצמן עוד לפני הגעתו למשרד השיכון, תוך שימוש בנתונים שחלקם הגדול ללא בסיס. השר ליצמן מתכוון לפעול אך ורק במסגרת החוק והנוהל התקין בלבד, ללא משוא פנים וללא שום אפלייה בין המגזרים".

 

ארסוף: המורה שהקפיצה את שווי הקרקעות של האדמו"ר

 

 

הסיפור מאחורי נכסי משפחת האדמו"ר מגור ביישוב היוקרתי ארסוף מעניין לא פחות ממיקום הקרקעות — על מצוק יפהפה בשרון הצופה לים.

מפסק דין שניתן בשנת 2007 עולה כי באמצע שנות החמישים רכש סב המשפחה כמחצית מאדמות ארסוף — כ־50 דונם. לאחר מכן מכר חלק מהאדמות לאנשים שונים בארץ ובחו"ל, חלקם חסידי גור, כאשר יתרת האדמות נשארה בבעלותו. אלה עברו בהמשך בירושה לבנו, האדמו"ר הקודם שמחה בונים אלתר; לנכדו, האדמו"ר הנוכחי יעקב אריה אלתר; ולבן אחותו, הרב מנחם מנדל.

 

במסגרת פסק הדין, שניתן בסכסוך על שכר טרחה שדרשה תושבת ארסוף, מורה בפנסיה בשם אילנה אורן, התברר כי בשנת 1990 היא הצליחה לגרום להפשרת קרקעות היישוב לבנייה, מה שהזניק את שוויין באופן משמעותי. אורן תבעה וזכתה בקבלת שכר טרחה בהיקף של 1.8 מיליון שקל מבעלי הקרקעות. בית המשפט העליון פסק כי עיזבונו של האדמו"ר הקודם, האדמו"ר הנוכחי ובן דודתו ישלמו לה מתוך הסכום כ־670 אלף שקל.

 

מבדיקת כלכליסט עולה כי מאז ועד היום נותרו בבעלות האדמו"ר מגור לפחות שלושה מגרשים בארסוף, כל אחד מהם על שטח של 1.4 דונם. המגרש היוקרתי שבהם ממוקם ברחוב הנחשול, קו שני למצוק הכורכר. על פי אתר מידע נדל"ן של רשות המסים, במרץ 2018 נמכר באותו רחוב בית בן 3 קומות ובו 8 חדרים על קרקע של 1.4 דונם (700 מ"ר בנוי) ב־13.6 מיליון שקל. מגרשים ללא בית בגודל ובמיקום דומה לזה של האדמו"ר מוצעים למכירה על ידי חברות תיווך נדל"ן בסכומים של 12-10 מיליון שקל. שני מגרשים נוספים על שם האדמו"ר מגור הם חלקות צמודות בחלק המזרחי של היישוב, רחוב אלמוג, קו רביעי לים. באתרי תיווך קרקעות, מגרשים בגודל דומה ביישוב מוצעים למכירה בסכום של 10-8 מיליון שקל. קרקעות שלגביהן יש כבר תוכניות ואישורי בנייה, מוצעות אף במחירים גבוהים יותר, אולם לא ידוע על תוכנית או אישור בנייה על מגרשו של האדמו"ר. מגרשו של בן הדודה של האדמו"ר, נמצא גם הוא ברחוב אלמוג, אך מחצית ממנו נמכרה בשנת 2010. כלומר, על שמו של הרב מנחם מנדל רשומה כיום רק מחצית מהחלקה — 700 מ"ר.

 

ראשון לציון: ה"מתנה" שלא הוחזרה למפלגת הפועלים החרדית

 

 

 צילום: עוז מועלם

 

המבנה בראשון לציון עמד בעבר במרכז סכסוך משפטי ארוך שניטש בין חסידי גור לבין פועלי אגודת ישראל (פא"י) — מפלגת הפועלים החרדית, שחדלה להתקיים. לפא"י היו כמה נכסים ברחבי הארץ. השטח שעליו עומד המבנה היה שייך למפלגה, והוא ניתן בעבר לשימושם של חסידי גור שבנו עליו את הישיבה והכולל. לפי דו"חות עמותת נזר ישראל לשנת 2017, השווי בספרים של הנכס הוא 10.6 מיליון שקל, כאשר השווי המופחת עומד על 9.9 מיליון שקל.

 

ירושלים: הקמת פרויקט שאפתני במימון חברות נדל"ן

 

 

מימין: יעקב אריה אלתר האדמו"ר מגור והשר יעקב ליצמן על רקע ישיבה של הסידות גור ברחוב ירמיהו ירושלים מימין: יעקב אריה אלתר האדמו"ר מגור והשר יעקב ליצמן על רקע ישיבה של הסידות גור ברחוב ירמיהו ירושלים צילום: שוקי לרר, עמית שעל, אלכס קולומויסקי

 

בירושלים נמצא הנכס הגדול שמשמש את עשרות אלפי חסידי גור - המרכז העולמי של חסידות גור שנבנה בסמוך למתחם שנלר הישן. התוכנית שאישרה בתנאים ב־2011 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, כללה מבנה עם אולמות תפילה, אולמות לימוד, ספריה, מקווה, לשכת רב, שמתחבר למבנה של החסידות שהיה בנוי כבר.

 

התוכנית, 9 קומות מעל מפלס רחוב ירמיהו וחניון תת קרקעי, כוללת 62,104 מ"ר של שטחי בניה על 2 מגרשים בשטח 14.1 דונם - אחד שהוחכר לחסידות על ידי העירייה (2006) ואחד שהוחכר על ידי רשות מקרקעי ישראל (1985). בנוסף, על פי דו"חות העמותה האחרונים שפורסמו ב־2018, בבעלות העמותה גם בית המדרש ישן ברחוב רלב"ח.

 

שווי 3 נכסי העמותה בספרים, על פי דו"חות 2018, עומד על 159 מיליון שקל. עם זאת, העלות המפוחתת שלהם מתייצבת על 136 מיליון שקל. הפער נובע מהפחתות שמבוצעות על הנכסים, כך שהשווי ההוגן של הנכס הוא ככל הנראה בין שני המספרים.

 

החו"לניקים תורמים מיליונים

 

הבנייה של המרכז העולמי והמפואר של חסידות גור טרם הסתיימה ונמשכת כבר עשור. את הבנייה מממנת העמותה מדי שנה באמצעות תרומות של עשרות מיליוני שקלים שהיא מגייסת באמצעות זרועות המגבית שלה בארה"ב ובריטניה, וכן מחסידים אמידים בשוויץ ובלגיה.

 

כך למשל ב־2018 גויסו לצורך הבנייה של המרכז העולמי כ־23.5 מיליון שקל באמצעות התאגיד האמריקאי GLOBAL CENTEROF GUR INC. סכום נוסף של כ־6.7 מיליון שקל גויס מהתאגיד האנגלי FRINDS OF GUR FOUNDATION. מאיש העסקים השוויצרי וריין דוד גייסה העמותה כ־1.7 מיליון שקל, ומאיש העסקים הבלגי וון טייפים הרזן - 835 אלף שקל.

 

גם בישראל ישנם תורמים לא מעטים, חלקם מתחום הנדל"ן שאותו יכיר שר השיכון הנכנס ואיש חסידות גור ליצמן. כך למשל מי שתרמה ב־2018 סכום נאה של מיליון שקל להקמת המרכז העולמי של החסידות, היא חברת אחוזת שנלר בע"מ, המעורבת בפרויקט מגורי העלית לאוכלוסייה החרדית במתחם שנלר ההיסטורי, הכולל 13 בניינים בסטנדרט גבוה.

 

לא רק חברות יוקרתיות וגדולות תורמות לבניית המרכז העולמי. כך למשל חברת הבנייה והיזמות שינפלד מבני ברק תרמה 190 אלף שקל לבניית המרכז. גם ב.ה ימינסון נדל"ן יזמות והשקעות מבני ברק, העוסקת בפרויקטים של תמ"א 38, תרמה 105 אלף שקל.

 

התורם תרם דירתו עוד בחייו

 

2 עמותות נוספות של החסידות מחזיקות בנכסים נוספים בירושלים, למשל מרכז תמיכה ופעילות לחולי סרטן במבנה ברחוב יד חרוצים בתלפיות, שמופעל בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן, ושוויו על פי דיווחיה לרשם העמותות, עומד על 1.6 מיליון שקל.

 

לעמותה נוספת התומכת באברכים ותלמידי ישיבה, נתרמה ב־2016 דירה בשווי 1.58 מיליון שקל. היא תשמש את העמותה לאחר פטירתו של התורם שמתגורר בה. 

 

ישיבה פאר ישראל של חסידות גור ברחוב רלב"ח ירושלים ישיבה פאר ישראל של חסידות גור ברחוב רלב"ח ירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

  

תל אביב ובני ברק: שטח גדול במרכז, אבל השווי נמוך במיוחד

 

  צילום: אוראל כהן

 

ישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב היא הישיבה השנייה של חסידות גור שנפתחה בישראל, וכוללת ישיבה גדולה וישיבה קטנה. למרות המיקום היוקרתי במרכז הארץ והשטח הגדול יחסית שעליו היא משתרעת - 13.5 דונם, בפועל השטח כולו שייך לעיריית תל אביב, מה שמשקף שווי נמוך מאוד יחסית לנכסים לפי דו"חות העמותה לשנת 2018 - כ־3 מיליון שקל בספרים, ו-2.5 מיליון שקל בעלות מופחתת.

 

שוויו של בניין בית החסידים בבני ברק, המשמש כבית מדרש, לא ברור מדו"חות העמותה.

   

ערד: הקהילה גדלה, העירייה התגייסה

 

 בית מדרש של חסידות גור בערד בית מדרש של חסידות גור בערד צילום: חיים הורנשטיין

  

מאז שנות התשעים הפכה ערד למרכז נוסף של חסידי גור. בראיון ל־ynet ב־2019 טען ראש ועדת הרבנים לשמירת השבת, הרב יצחק גולדקנופף, כי בעיר חיים כ־1,500 תושבים חרדים. ככל הנראה רובם חסידי גור.

 

הקהילה שהלכה וגדלה נזקקה למוסדות חינוך לילדיה. עיריית ערד ורמ"י הקצו לפני כ-30 שנה ללא תמורה לעמותה שהוקמה לצורך כך קרקעות ומבנים. על פי דו"חות העמותה ל־2018, היא מחזיקה ב־3 מבנים: בניין בן 3 קומות המשמש כבית מדרש ופנימייה, בניין דו־קומתי שמשמש כתיכון, ספרייה ואולם הרצאות, ובניין חד־קומתי עם כיתות לימוד.

 

שווי הנכסים בספרים הוא 31.6 מיליון שקל, אולם העלות המופחתת שלהם היא 15 מיליון שקל. בדיוק כמו בדו"חות העמותות הירושלמיות של החסידות, גם כאן השווי ההוגן של הנכסים נמצא כנראה בין 2 המספרים.

 

אשדוד: הנדוניה של זרוע הבריאות של גור

  

 צילום: אבי רוקח

 

כפי שנחשף בשבוע שעבר בכלכליסט, לזרוע הבריאות של חסידות גור, עמותת רפואה וישועה, יש לפחות אינטרס נדל"ני אחד מיידי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שעליה יופקד ליצמן עם כניסתו לתפקיד שר הבינוי והשיכון. מדובר בעסקה מסוף שנת 2014 למכירת מבנה נטוש וקרקע באשדוד, שעליהם מצפה העמותה לקבל במסגרתה 51 מיליון שקל.

 

על פי הדו"ח האחרון שפרסמה העמותה ב־2017, התמורה מהמכירה לחברה מסתורית בשם אם.סי.איי.אם.אר.סי תלויה באישור רמ"י. ברמ"י מסרו בשבוע שעבר כי לא ידוע להם על אישור שלא ניתן.

 

הכספים, שהעמותה שנמצאת בסכנת פירוק טוענת שמגיעים לה מהעסקה, אמורים לשמש אותה, בין היתר, לפירעון חובות של מיליוני שקלים למשרד הבריאות, אותו משרד שליצמן היה מופקד עליו עד כה. במשרד הבריאות טענו כי הקפיאו את הטיפול בגביית החוב בשל משבר הקורונה.

 

 

  

x