שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

לראשונה: עובדי בניין פלסטינים יקבלו את משכורתם בהעברה בנקאית

בשל משבר הקורונה הוחלט על הפסקת תשלום השכר לפועלים הפלסטינים השוהים בישראל במזומן, כך נודע לכלכליסט. הסיבה: חשש לאובדן העובדים, שיעדיפו לחזור הביתה במצב כזה

אמיתי גזית 08:2029.03.20

נגיף הקורונה – תמונת מצב בארץ ובעולם

 

בפעם הראשונה אי פעם פלסטינים שעובדים בישראל בהיתר יקבלו משכורת בהעברה בנקאית ולא במזומן כנהוג עד עתה. השינוי התאפשר בעקבות התערבות מתאם פעולות הממשלה בשטחים ובנק ישראל, ובצל משבר הקורונה.

 

 

 

את שני הגופים הטרידה העובדה שעשרות אלפי עובדים פלסטינים נאלצים כעת ללון בישראל ולא יוכלו במשך חודשים להוציא כסף לביתם. במצב זה עלה החשש כי משקי בית רבים ברשות הפלסטינית ייקלעו למצוקה. תסריט אחר שהדאיג את בנק ישראל הוא כזה שבו העובדים יעדיפו לחזור הביתה וכך ייפגע ענף הבנייה, או מצב שבו עשרות אלפי עובדים ישהו בארץ תקופה ארוכה שבכיסם אלפי שקלים במזומן.

 

שי באב"ד שי באב"ד צילום: צילום מסך

 

 

העברות הכספים יבוצעו באמצעות החברה הממשלתית לשירותי קורספונדנציה שהחליטה הממשלה להקים באוקטובר 2018 בעקבות המלצות של ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ובחנה את הזכויות והשכר של עובדים פלסטינים.

 

קורספונדנציה היא שירות סליקה בינלאומי: הכסף עובר מבנק ישראלי לחברה הממשלתית החדשה, וממנה לבנק פלסטיני. כיום שלושה בנקים מספקים שירותים כאלה: פועלים, דיסקונט ומרכנתיל דיסקונט. עד כה הם סרבו להעביר כסף לבנקים פלסטיניים מהחשש מסנקציות הנקובות בחוק אמריקאי לסיכול טרור ומניעת הלבנת הון במקרה שבו יתברר כי כסף שעבר דרכם התגלגל לארגון טרור. החברה הממשלתית נוסדה במטרה לפתור את הבעיה. לבנקים עדיין נדרשת תקופת היערכות קצרה משום שהם מחויבים לבדוק את זהות מקבל הכסף ולוודא כי אינו קשור למימון טרור.

 

במשך שנים התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומשרד הבינוי ביקשו ליישם את הרפורמה. עתה נהפכה הסוגיה לדחופה משום שאחד הצעדים למניעת התפשטות הקורונה היה סגר שהוטל על יהודה ושומרון: עובדים פלסטינים הורשו להיכנס לישראל לצורך עבודה בענף הבנייה, אך חייבים ללון בישראל במשך 60 יום משום שלא יורשו לשוב לכאן אם יצאו לביקור בביתם.

 

עד עתה עובדים פלסטינים קיבלו את השכר נטו במזומן מחברת הבנייה. במקביל כל חודש חברות הבנייה דיווחו לרשות האוכלוסין וההגירה על שעות העבודה של העובד והשכר המגיע לו, והרשות שלחה דרישה עבור תנאים סוציאליים שלהם זכאי כל עובד, כגון פנסיה וביטוח לאומי.

השיטה הובילה לגל של תביעות שהגישו פלסטינים שעבדו בישראל וטענו כי לא קיבלו את מלוא שכרם, ובגללה גם הקבלנים נאלצו להסתובב עם מאות אלפי שקלים במזומן, מצב שאינו נוח להם ואינו רצוי גם מנקודת המבט של בנק ישראל ורשויות החוק והאכיפה.

 

כיום שוהים בישראל כ־47 אלף עובדים תושבי הרשות הפלסטינית, רובם עובדי בניין (גם הם עשויים לחזור לביתם עם הצמצום הצפוי של הפעילות במשק) . בימי שגרה יש לכ־80 אלף איש היתרי עבודה בישראל, 67 אלף מהם עובדים בניין.

 

 

לדברי איציק גורביץ סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנהל אגף הכלכלה וכוח אדם: "לשינוי הזה יש עוצמה כלכלית מאוד גדול, כך אתה מחיה את המערכת הבנקאית הפלסטינית. עובדי הבניין מכניסים לרשות הפלסטינית כ־5 מיליארד שקל בשנה, והמעבר ממזומן לתשלום מקוון יאפשר למנף את ההכנסות שלהם ויתרום להנעת הכלכלה הפלסטינית. שכן עובד עם חשבון בנק פעיל שאליו נכנסת משכורת קבועה יוכל לקבל אשראי ולצרוך בהיקף גדול יותר מאשר מאפשר לו השכר החודשי".

 

 

  

x