שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

"אם פינוי שדה דב יידחה שוב, זה כבר יהיה לתמיד"

10 ימים לפני מועד פינוי שדה דב, שתי הצעות חוק לעצירת המהלך מתקדמות במהרה, ונתמכות על ידי עשרות חברי כנסת. לפי הערכות, ראש הממשלה בנימין נתניהו יתקשה לשחות נגד הזרם. החשבון יוגש לציבור בשנים הקרובות, בשם הסולידריות

צבי זרחיה ונמרוד בוסו 12:1720.06.19

דחיית פינויו של שדה התעופה דב הוז בתל אביב, שעד לפני כמה שבועות נראתה כמו תסריט בדיוני, הופכת למציאות.

 

 

 

בקואליציה מבקשים לקדם הצעת חוק ממשלתית או פרטית לדחיית סגירתו של השדה בשלוש עד חמש שנים, באופן שישמור על זכויות בעלי הקרקעות הפרטיים על השטח שבו שוכן השדה. היום צפויה להתכנס ישיבת חירות של ועדת הכספים בנושא, ובה תוצג הצעת חוק שגיבש ח"כ יואב קיש מהליכוד. ביום ראשון, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקבל החלטה בעניין - ונראה שהרוחות המנשבות מהכנסת מבשרות על כך שהשדה לא יפונה ב־1 ביולי, המועד שנקבע בחוק.

 

 צילום: עמית שעל

 

ביום שני, מליאת הכנסת תכונס לדיון פגרה מיוחד בחריגת הגירעון בתקציב המדינה. אם נתניהו והגורמים המשפטיים יאשרו את החקיקה, המליאה תתבקש לאשר את ההצעה בקריאה הטרומית אם תהיה זו הצעה פרטית ובקריאה הראשונה אם תהיה ממשלתית. במקרה כזה, תוקם באותו היום ועדה מיוחדת בכנסת בראשות קיש, וזו תכין את הצעת החוק בתוך כמה ימים להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

במקרה זה, השוני העיקרי בין הצעת חוק פרטית לממשלתית הוא במספר ההצבעות הנדרשות במליאה לאישורה: ארבע קריאות להצעת חוק פרטית ושלוש לממשלתית. אם יוחלט לקדם הצעת חוק פרטית, הממשלה תוכל לנסות להשתמש בכך כדי להתנער מתביעות אפשריות של בעלי הקרקע הפרטיים לפיצויים על הדחייה.

 

קיש כבר גיבש הצעת חוק בנושא בקדנציה הקודמת, אבל אז נתקל בהתנגדות, בעיקר מצד משרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה.

אלא שכעת נוצר חלון הזדמנויות שמאפשר להעביר חוק כזה. הסיבות העיקריות לכך הן מינויו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לשר התחבורה, לצד תמיכה רחבה מחברי הכנסת, בין אם באופוזיציה או בקואליציה. סמוטריץ' מקדם את הנושא עוד טרם מינויו, ומפעיל לחצים על נתניהו שיידחה את הפינוי.

 

במצב שכזה, חודשיים וחצי לפני הבחירות לכנסת ה־22, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו להיות חתום על סגירת השדה. לכן, הוא צפוי למצוא פתרון שיאפשר את המשך הפעילות לפחות עד להשגת אישורי הבנייה באזור.

 

האיש הנכון בזמן הנכון

 

סמוטריץ', יחד עם ח"כ איציק שמולי מהעבודה, הוביל בקדנציה הקודמת את החקיקה לדחיית פינוי שדה דב. באותה קדנציה, כ־80 חברי כנסת הביעו את תמיכתם בהצעת החוק הזו. בנוסף, נתניהו כבר אמר לסמוטריץ' בימים האחרונים כי הוא בעד מציאת פיתרון ונתן אור ירוק למציאת מתווה שמצד אחד ימשיך את הטיסות מהשדה לאילת ומצד שני ישמור על הזכויות של בעלי הקרקעות.

 

סיבה נוספת לכך שנתניהו כנראה יתמוך בהמשך פעילות השדה היא השיעור הגבוה של מצביעי ליכוד בקרב תושבי העיר אילת - שיהיו הנפגעים העיקריים מסגירת השדה.

 

 

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו צילום: תומריקו, אלכס קולומויסקי

 

לפי משרד הפנים, נכון לבחירות מאפריל, התגוררו באילת 47,042 בעלי זכות בחירה. מתוכם הצביעו 22,851 איש, כ־48% מבעלי זכות הבחירה. מתוכם, 9,831 הצביעו לליכוד - כ־43% מכלל המצביעים. במצבו הפוליטי השברירי, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו להכעיס את ציבור הבוחרים הזה.

 

קיש אמר ל"כלכליסט" כי להערכתו "לא תהיה מניעה משפטית לאשר את הצעת החוק ויש תמיכה בה בקרב כל סיעות הכנסת. הצעת החוק שומרת על האינטרסים של בעלי הקרקע ולא פוגעת בהם, ומצד שני מאפשרת לשדה לפעול למשך 3‑5 שנים עד לאישור הליכי תכנון הבנייה לשימוש אחר בקרקע".

 

"אין עוד טעם לעסוק בזה"

 

אלא שבניגוד לדבריו של קיש, גורמים ממשלתיים שונים ששוחחו עם "כלכליסט" טוענים כי אם הפינוי יידחה, מדובר יהיה במכת מוות למהלך הפינוי. לדבריהם, הדבר יבטיח את המשך פעילות השדה לפחות לעשורים הקרובים.

 

 

מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב צילום : דני שדה

 

"עד עכשיו, העובדה שהשדה פעל בקרקע פרטית היתה התמריץ החזק ביותר לפינוי שלו", אמר אחד מאותם גורמים. "בין אם יצליחו להגיע להסכמות לפיצוי הפרטיים, ובין אם הנושא יגיע לבית משפט, המשמעות היא שבכל מקרה הפרטיים יחדלו מלדחוף את המהלך קדימה וירימו ידיים. כך תעשה גם הפקידות הבכירה, שניסתה לדחוף את המהלך בשנים האחרונות. כולם יבינו שאין עוד טעם לעסוק בזה".

 

קיש אמר עוד כי בקרוב תיבחן הצעה שהעלה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי להשארת פעילות בשדה דב בהיקף מצומצם. לאופציה כזו עלות לתקציב המדינה, שביקשה לממן את מעבר בסיסי צה"ל לדרום באמצעות פינוי שדה התעופה.

 

מטה המאבק נגד סגירת השדה שכר את שירותי משרד הלובינג גלעד יחסי ממשל. חברת ישראייר, שמעוניינת אף היא בהמשך הפעילות, שכרה את הלוביסטית איריס ירדני.

 

במאי 2019, טרם פיזור הכנסת ה־21, הגיע מאיר יצחק הלוי עם לוביסטים לכנסת ונפגש עם חברי כנסת בניסיון לרתום אותם למאבקו. עם זאת, לדברי קיש עד כה לא פנו אליו לוביסטים בעניין.

 

במטה המאבק נמצאים ראש עיריית אילת; גורמי תיירות, בעיקר מלונאים; גורמי בריאות ובהם מנהל בית החולים יוספטל אלדר ברקוביץ; נציגי גופי מסחר ותעשייה; עסקים קטנים ובינוניים; ועדי עובדים של גופים באילת; וגופים אקדמיים שמפעילים שלוחות באילת.

 

בהצעת החוק של קיש נכתב: "לאחרונה הוצגו מספר חלופות להפסקת פעילות שדה דב... על מנת לאפשר לגורמי המקצוע לבחון לעומק חלופות, כאשר חרב הפינוי איננה מונחת על צווארו של שדה דב, מוצע לדחות את מועד הפסקת פעילות התעופה האזרחית כל עוד לא ניתנו היתרי בנייה לבניית יחידות דיור רבות. עוד מוצע להעביר את פעילות התעופה האזרחית בתוך 6 חודשים לשטח מצומצם, במקביל לפינוי יתרת השטח".

 

עוד מציעה החקיקה כי בתקופה זו, ימשיכו הליכי התכנון בשטח, באופן שבו הבנייה העתידית תתבצע ממזרח למערב: תחילה בצד המזרחי שיפונה ראשון, ורק לאחר מכן בשטח השדה המצומצם.

 

כמו כן, בהצעתו של קיש נכתב כי "מוצע להסדיר תחילה את זכויותיהם של בעלי הקרקעות שאינם המדינה. על פי המוצע, זכויותיהם של בעלי הקרקעות בגוש הגדול וכן זכויות במקרקעין של בעלים פרטיים נוספים בשטח שעליו ממוקם שדה התעופה יועברו ויינתנו לבעל הזכות באופן שבו יתאפשר לו לממש את זכויותיו המלאות ככל הניתן. מימוש זכות זו על ידי איחוד וחלוקה של השטח ונתינת זכויות חלופיות לבעל הזכויות תיחשב לקבלת מלוא הפיצוי בעבור הזכויות מצד בעלי הקרקע".

 

פקידים בעלטה

 

על רקע הצעת החוק המתגבשת, שרר אתמול בלבול רב במשרדי הממשלה השונים המעורבים בהליך לפינוי השדה, ובהם משרדי המשפטים והאוצר וכן במינהל התכנון וברשות מקרקעי ישראל. רבים במשרדים אלה עדיין אינם מעודכנים בפרטים של החקיקה המתגבשת וניזונים רק משמועות.

 

בכירים ששוחחו עם "כלכליסט" הביעו ספקנות רבה באשר ליכולתה של ההצעה להביא לשמירה על זכויות בעלי הקרקעות הפרטיות, באופן שגם יגן על המדינה מפני תביעת ענק מצדם בשל הפרת ההסכם.

 

"ההנחה שניתן לבנות שכונת מגורים צמוד לשדה הפעיל לא נבדקה עדיין בצורה רצינית", אמר אתמול גורם ממשלתי. "צריך לערוך בדיקות רעש וזיהום, זו תוכנית שונה לגמרי מזו שקודמה עד כה. אבל גם אם התסריט האופטימי יתממש, ונוכל להביא לבניית 5,000 דירות במקום, לא ניתן יהיה לפצות באמצעותן את כלל בעלי הקרקעות במקום. הדירות הללו יהיו שוות לפחות 20% פחות מהדירות שאמורות היו להיבנות בתוכנית המקורית. במקום שייבנו בשכונה היפה ביותר שתוכננה עד היום, שגובלת בפארק חופי ופתוחה לים, אלה יהיו דירות שייבנו בצפיפות, ליד שדה תעופה פעיל".

 

 

תושבי אילת מפגינים למנוע את סגירת שדה התעופה דב תושבי אילת מפגינים למנוע את סגירת שדה התעופה דב צילום: אוהד צויגנברג

 

כך או כך, ככל שב־1 ביולי שדה התעופה ימשיך לפעול, המדינה תהיה חשופה לתביעה מצד בעלי הקרקעות הפרטיות במתחם. במקרה שכזה, סביר להניח שבעלי הקרקעות הפרטיים לא יאמינו להבטחות המדינה כי זו תקופת הדחייה האחרונה - שכן אלו נשמעו כבר בעבר.

 

לדברי משפטן ששוחח עם "כלכליסט", לבעלי הקרקעות הפרטיים יהיו כמה אפשרויות לפעולה במקרה שהשדה ימשיך לפעול. הראשונה היא כמובן תביעת פיצויים על דמי שימוש בקרקעותיהם לצורך הפעלת שדה דב, לאורך לפחות 12 השנים האחרונות. עד כה המדינה לא שילמה דמי שימוש, שכן במסגרת הסכם הפינוי מחלו בעלי הקרקע על התשלום. כעת הם צפויים לתבוע אותם, בתוספת ריבית.

 

כמו כן, לאור כישלון המהלך לפינוי השדה, בעלי הקרקע עשויים לתבוע כי המדינה תפקיע מהם את השטח ותשלם פיצויי הפקעה מלאים.

מי יממן את מעבר צה"ל?

 

ואולם דרישות הפיצוי מצד בעלי הקרקע עוד עשויות להתברר ככאב ראש קטן יחסית לאובדן ההכנסות של המדינה עצמה ממכירת הקרקעות שעליהן שוכן השדה, שהיו אמורות לשמש בין היתר למימון מעבר בסיסי צה"ל דרומה.

 

מתוך כ־16 אלף דירות שאמורות להיבנות ברובע החדש שאמור לקום במקום שדה דב, המדינה החזיקה בכ־10 אלף. בחישוב גס שלפיו קרקע לדירה שווה 2 מיליון שקל, הכנסות המדינה משיווק קרקעותיה במתחם היו אמורות להגיע לכ־20 מיליארד שקל. התחייבויות שונות לשיווק חלק מהכמות כדיור בר־השגה היתה מפחיתה את ההכנסות לכ־15‑16 מיליארד שקל.

 

לכך יש להוסיף תוכניות נוספות באזור המקודמות על קרקעות מדינה, שהמשך פעילות שדה התעופה ישפיע עליהן ישירות. אלה כוללות, בין היתר, את תוכנית פי גלילות ואת רצועת הנופש ברמת השרון.

 

סכומי העתק הללו אמורים היו להיות מוזרמים רובם ככולם לפרויקט ענק: העברת בסיסי צה"ל דרומה. במסגרת ההסכמים לביצוע המעבר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מחויבת להעביר למשרד הביטחון בשנים הקרובות כ־2.5 מיליארד שקל מדי שנה. לדברי מקור בממשלה, "היכולת של רמ"י להעביר את התשלום תלוי בהכנסות שלה. אם ייקחו לה קרקע ל־20 אלף דירות בתל אביב, לא יהיה לה כסף להעביר".

לכן, ככל שראש הממשלה יחליט לתמוך בהצעת החוק , יהיה על הממשלה להחליט על מקור תקציבי חלופי למעבר בסיסי צה"ל, או להקפיא את המהלך. זאת, בתקופה שבה הממשלה מנסה לגבש תוכניות לצמצום הגירעון התקציבי התופח.

 

המהלך לירידת צה"ל דרומה נמצא בשיאו. לפני שלוש שנים הוקם הבסיס הראשון והזול יחסית מתוך השלושה המתוכנן, המכונה "עיר הבה"דים". לפני כחצי שנה החלו החברות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל בעבודות להקמת קריית תקשוב בבאר שבע.

 

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x