שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

900 משאבות בטון פועלות ללא פיקוח - ומספר הקורבנות גדל

מותו השבוע של פועל באתר בנייה מפגיעה של משאבת בטון חושף כי בניגוד למקובל בעולם, בישראל התחום פרוץ לחלוטין. פניות אל משרד העבודה נותרו ללא מענה. כעת מינהל הבטיחות מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התחבורה שאף הוא מתנער מאחריות

דותן לוי 06:5218.06.19

התאונה הקטלנית שאירעה ביום ראשון בקרית מוצקין, בה משאבת בטון פגעה והרגה את פארס חאלד חמודה בן ה־44 מהכפר בועיינה־נוג'ידאת, היא עוד אחת בשרשרת תאונות המתרחשות בתחום רחב אך לא מוסדר בענף הבנייה - משאבות הבטון, והוא כבר ההרוג השני השנה מסיבה זו. בשנתיים האחרונות ארעו עשרות תאונות "כמעט ונפגע" באתרי בנייה שבהן הכלים הללו היו מעורבים, מתוכן שבע תאונות עם נפגעים. אלא שבינתיים אף גוף ממשלתי לא לקח על עצמו לדאוג לרגולציה.

 

על פי הערכות, בישראל יש כ־900 משאבות בטון פעילות: מדובר בזרוע שאורכה נע בין 17 ל־65 מטר, המורכבת על משאית ומזרימה בטון בלחץ גבוה אל אתר היציקה. את המשאבות ניתן למצוא כמעט בכל מקום שבו מתבצעת בנייה חדשה. בדיקת "כלכליסט" גילתה, כי למרות תפוצתם הרחבה של הכלים, אין צורך ברישיון מפעיל, אין רגולציה ואין תקינה מחייבת על יבוא המשאבות. בנוסף, התברר כי כלים שמופעלים באתרי הבנייה במשך שנים ארוכות ובתנאים קשים אינם מחויבים בבדיקת תקינות.

 

יציקת בטון באתר בנייה. ישנם הרבה מקרים לא מדווחים של "כמעט ונפגע" יציקת בטון באתר בנייה. ישנם הרבה מקרים לא מדווחים של "כמעט ונפגע"

 

בכל הקשור לתאונה האחרונה, תחקיר ראשוני של מפקחי הבטיחות מטעם משרד העבודה מצא כי בשלב יציקת הקורות, משאבת הבטון הונחה ישירות על החול, ללא משטח מתחת לזרוע, ובמצב שבו היא פתוחה במצב מקסימלי כשהיא אנכית למשאית. כשהנהג ניסה לנער את הצינור, המשאית קרסה אל החולות והעובד שהיה ליד קצה הצינור נחבט ממנו, נפגע קשה, ובהמשך מת מפצעיו בבית החולים.

 

גורמים בענף מעריכים כי טעות מפעיל היא שגרמה לתאונה - ולא בפעם הראשונה. טעויות מפעיל הן הגורם לרבות מהתאונות, ולמרות זאת, בישראל כל מי שקיבל רישיון נהיגה על משאית יכול להפעיל משאבת בטון. לשם השוואה, מנוף המותקן על משאית, שברוב המקרים מהווה סכנה פחותה מזו של משאבת הבטון, מחייב קורס מפעיל ורישיון.

 

על אף קריאות להסדיר את התחום, אין צורך בהכשרה

 

לדברי המהנדס אלון שמש, המשמש כבודק מוסמך של מנופים ובעל מכללה שמעבירה קורסים להפעלת עגורנים, משאבות הבטון הן נושא לא מטופל. "המדינה שמה את זה בצד", הוא אומר. "אני מעורב מאוד בנושאי בטיחות ויודע שבמדינות מערביות דורשים רישיון על כלים הרבה פחות מסוכנים, ובארץ לא צריך כל רישיון או הכשרה כדי להפעיל משאבת בטון, שהיא כלי שיש בו סכנות". בבחינת תאונות־עבר ניתן לראות שישנם מקרים שבהם המשאית שמחזיקה את המנוף התהפכה, כיוון שהמשאבה לא מוקמה נכון או באופן יציב, או לחלופין זרוע המשאבה פגעה בקו חשמל וגרמה להתחשמלות.

 

עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, מספר כי מספר התאונות שבהן מעורבות משאבות בטון רק גדל, היות שמינהל הבטיחות בעבודה במשרד העבודה לא דואג להכשיר ולהעניק רישיונות להפעלת משאבת בטון, ואומר: "הפורום למניעת תאונות עבודה קורא למשרד העבודה להסדיר את נושא הכשרת מפעילי משאבות הבטון וקורא למשרד התחבורה להגביל את אורך הזרוע המשאבות אותן ניתן להתקין על משאיות".

 

אלא שההיבט התפעולי הוא רק פרמטר אחד. אספקט נוסף שאין עליו כלל פיקוח הוא הכלים עצמם. בשונה ממנוף המותקן על משאית ומחויב בבדיקה שנתית, משאבות הבטון לא עוברות כל בדיקה תקופתית. המשמעות היא שמשאבת בטון יכולה להסתובב בכבישי הארץ ובאתרי הבנייה במשך עשרות שנים מבלי שבודק מוסמך יבחן האם היא תקינה. וכך, בשנים האחרונות זרועות של משאבות בטון קרסו בשל כשל טכני וסדקים שנוצרו בזרועות המשאבות במהלך השנים.

 

שמש, שמשמש גם כחבר בוועדות של משרד העבודה, טוען כי בקרב אנשי מקצוע במשרד העבודה יש קונצנזוס לגבי הצורך בפיקוח, ולמרות זאת זה לא קורה.

 

"מרכיבים את משאבות הבטון באופן חובבני על משאיות"

 

זווית נוספת לנושא מספק ליאור בר, מנכ"ל חברת מ.בר תחזוקה, המייבאת לישראל משאבות בטון של מותג אירופאי מוכר: "ישראל הפכה להיות החצר האחורית של העולם בכל מה שקשור למשאבות בטון. בארץ אין בדיקות התאמה לתקן האירופי, וכל אחד יכול לייבא ציוד, להרכיב אותו על משאית ולעבוד", הוא מספר.

 

במכתב שהעביר בר בתחילת השנה לבכירי משרדי העבודה והתחבורה, הוא מפרט את הבעייתיות הרבה שבה הוא נתקל. לדבריו, מי שרוצה לייבא כלי מורכב ומוכן לעבודה נדרש לעמוד בתקינה מחמירה, ולעומת זאת יבואנים שרוצים לעקוף את דרישות התקן מייבאים את המשאית בנפרד ואת המשאבה בנפרד, מרכיבים אותם בארץ. "הדבר מאפשר להביא משאבות בטון קטנות כגדולות, להרכיבן על משאיות בהרכבה חובבנית, ולאחר מכן כלים אלו נעים בכבישי הארץ ללא מפריע. על משרד התחבורה ומשרד העבודה להקשיח את תנאי היבוא ולהשוות אותם לכלל היבואנים", לשון המכתב.

 

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "החוקים והתקנות עליהם אמון מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה אינם כוללים את משאבות הבטון, ואין בידינו סמכות לאכיפת היבטים הנוגעים לכלים אלה אלא למשרד התחבורה. לאור תאונות שכיחות בתחום, שנוגעות ברובן להתחשמלות של מפעילי הכלים כתוצאה מעבודה בקרבת קווי מתח, מינהל הבטיחות מתכוון להסדיר את נושא מפעילי הכלים בתקנות ולחייב את המפעילים לעבור הכשרת בטיחות. באשר לכלים עצמם, הנושא בסמכותו של משרד התחבורה".

 

ממשרד התחבורה נמסר: "אגף הרכב במשרד התחבורה מעניק אישורי נסיעה בכביש לכלי הרכב שעל גבו מותקנות משאבות בטון, זאת בהתאם לתקינה האירופאית הקיימת. משרד התחבורה אינו אחראי על בטיחות בעת השימוש במשאבות הבטון באתרי עבודה. הסמכות לכך היא של משרד העבודה והרווחה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x