שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

ראיון כלכליסט

מנכ”ל פורום ה־15: "עיר חכמה זה מושג מסוכן"

איתן אטיה ממליץ לעיריות לחשוב פעמיים לפני ההצטרפות לטרנד העיר החכמה. “רשויות מקומיות משקיעות מיליונים שאין להן והיחידות שמרוויחות הן חברות הטכנולוגיה”, הוא מזהיר. “אבו דאבי היא העיר הכי חכמה, אבל כולנו נעדיף את אמסטרדם המטומטמת”

נמרוד בוסו 22:1224.04.19

מבלי שגובשה עבורו הגדרה מוסכמת נהפך מושג "העיר החכמה" לאחד הלוהטים ביותר בתחום השלטון המוניציפלי ותכנון הערים. הרעיון מדבר על עיר אשר מטמיעה מערכות טכנולוגיה ותקשורת שייעלו את השירותים לאזרח וישפרו את המרחב הציבורי ואת החיים הקהילתיים בעיר. השימושים האפשריים שכוללת העיר החכמה רבים ומגוונים, החל מאפליקציות בסיסיות שבאמצעותן ניתן לשלם ארנונה בטלפון הנייד, ועד לרישות מלא של העיר במצלמות וחיישנים המחוברים למרכז בקרה שיודע בכל רגע נתון איפה יש פח זבל שטרם רוקן, והיכן חדל פנס הרחוב לעבוד.

 

 

 

עד כמה נהפך הנושא למרכזי ניתן היה להתרשם בוועידת "מוני־אקספו", הארוע השנתי של השלטון המקומי שנערך לפני חודש בגני התערוכה והוקדש הפעם לחדשנות. תערוכת ענק שפעלה במקום הציגה לעיניהם של מאות בכירי עיריות מכל הארץ, מערכות טכנולוגיות שונות: מרישות העיר כולה באינטרנט אלחוטי, ועד ניהול חסכוני של אנרגיית התאורה העירונית.

 

אולם בראיון ל”כלכליסט” יוצא אחד האנשים הבכירים ביותר בשלטון המקומי, מנכ"ל פורום ה־15 של הערים העצמאיות בישראל, איתן אטיה, בביקורת חריפה על תופעת העיר החכמה, אותה הוא מגדיר כמזיקה ואפילו מסוכנת. "חשוב להבין שהמונח ‘Smart City’ הוא קודם כל מושג שיווקי, שנטבע בתחילת העשור הקודם על ידי חברות הטכנולוגיה", הוא אומר. "הימים היו ימי התפוצצות בועת הדוט.קום, והחברות חיפשו אפיקי צמיחה חדשים. הסתכלו סביב, וראו את העיריות-גוף שמרני יחסית, בעל זרם הכנסה יציב ממסים, וכך נולד המושג".

 

מה הבעיה עם להציע להכניס חידושים טכנולוגיים לפעילות העיריות?

"ראשית צריך לזכור שבני אדם וגם עיריות תמיד עשו שימוש בטכנולוגיה שהיתה זמינה להם, אין בזה ייחוד. אבל הצמדת שם התואר 'חכמה' לשימוש מקסימלי בעייתי מאוד. ניקח ערים כמו אבו־דאבי או שנזן בסין. לפי ההגדרה הזו-מדובר בערים החכמות ביותר בעולם. אלה ערים שהטמיעו מערכות שלמות של בינה מלאכותית, שלא רק שיודעות בכל רגע נתון מה כל אחד מאתנו עושה, לאן אנו נעים, ומה קנינו ומה ראינו, הן גם יודעות לחזות מה אנחנו עומדים לעשות בשעה הקרובה ואפילו ביומיים הקרובים.

 

עכשיו, איפה תעדיף לבקר לטייל ולחיות? באמסטרדם, בברלין ובתל אביב ה'מטומטמות' לפי ההגדרה הזו; או בערים האלה? מה זה שווה, אם אני לוקח עיר ומפוצץ אותה בחיישנים, ובמערכות, קריאה מרחוק שיודעות לזהות אותי, ולפתוח לי דלתות ולסגור דלתות, לשלם לי ולהחזיר לי, אבל כשאני צריך ללכת ברחוב קילומטרים בקיץ, אין לי צל, ואין לי ברז מים לשתות.

 

עו"ד איתן אטיה על מירוץ החימוש של העיריות: "התפתחה תחרות מי תוגדר עיר חכמה יותר, במקום לשרת הטכנולוגיה הפכה למטרה. יש פה סכנה של צעצועים יקרים” עו"ד איתן אטיה על מירוץ החימוש של העיריות: "התפתחה תחרות מי תוגדר עיר חכמה יותר, במקום לשרת הטכנולוגיה הפכה למטרה. יש פה סכנה של צעצועים יקרים” צילום: עמית שעל

 

“מנגד, קח דבר מאוד לא חכם לכאורה: ברז מים פשוט שיש בגינה עירונית או סתם ברחוב. זה אומר שמישהו חשב על עוברי האורח, שביום קיץ עלולים להיות צמאים ושיהיה להם ברז מים. אז מי כאן העיר החכמה באמת?

 

הניגודיות הזאת בהכרח קיימת? עיר יכולה ליהנות גם מברזי מים ברחובות וגם מטכנולוגיה מתקדמת.

"בישראל, עדיין, מבחינת פיתוח המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים שלנו, יש לנו עוד הרבה מה לעשות בדברים הבסיסיים ביותר לפני שאנחנו רצים להשקיע עשרות מיליוני שקלים במערכות טכנולוגיות סופר־מתקדמות. לפני שאני מתאמץ שהעיר שלי תהיה עיר חכמה, הרבה יותר חשוב להתאמץ שהעיר שלי תהיה עיר אנושית, עיר מכילה, עיר שיודעת להעניק עירוניות נעימה, שיהיה לה מרחב ציבורי תוסס, שתדע להכיל את כל סוגי האנשים, מפעוט ועד קשיש שרוצה לנוע ברחוב ולהרגיש בטוח, וזה רוב הקשישים בישראל לא מרגישים היום”.

 

תחרות לא בריאה

 

אטיה, טייס קרב לשעבר ועורך דין בהכשרתו, שימש בעבר בשורה של תפקידים במשרד המשפטים. בין היתר שימש כיועץ לשלושה שרי משפטים, וב־2000 מונה לאחראי על פירוק משרד הדתות.

 

ב־1999 יזמו ראש עיריית חיפה באותה עת, עמרם מצנע, וראש עיריית תל אביב רון חולדאי מהלך לאיגוד העיריות העצמאיות (שאינן מקבלות מענקי איזון ותמיכות מהממשלה, נ"ב), כדי לקדם שינויי חקיקה ורגולציה מול הממשלה. לאחר שלוש שנים שבהן פעל הפורום באופן אקראי ואופיין בעיקר בקיום מפגשים תקופתיים של ראשי הערים, הוחלט ב־2002 על הקמת ארגון גג מסודר, וכך הוקם פורום ה־15, על שמן של 15 הערים המייסדות, ואטיה מונה למנכ"ל, תפקיד שבו הוא משמש עד היום.

 

כיום מונה הארגון כבר יותר מ־60 רשויות, בהן מועצות אזוריות ומקומיות, ומהווה את אחד משני ארגוני השלטון המקומי הדומיננטיים בישראל, לצד מרכז השלטון המקומי. חברות בו כאמור הרשויות האיתנות יותר מבחינה פיננסית, אלה שמאופיינות ברמת ניהול גבוהה. אך לדברי אטיה, תופעת העיר החדשה מציבה סכנות כלכליות גם בפני הרשויות הללו, אם הן לא ישכילו להתנהל בחוכמה.

 

"התפתחה מעין תחרות, מעין מרוץ בין העיריות השונות מי תוגדר עיר יותר חכמה, מי תשלב טכנולוגיות מתקדמות ומנקרות עיניים יותר, כשבסוף חברות הטכנולוגיה הן הנהנות העיקריות. הטכנולוגיה היא כבר מזמן לא אמצעי, אלא המטרה עצמה. יש פה סכנה של צעצועים שעולים הרבה כסף. לפני כמה שנים, בכנס הערים החכמות של ברצלונה, הרצה ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון, וגם ראש עיריית ברצלונה, ושניהם אמרו אותו דבר: 'אל תתפתו לשפוך כסף על מצלמות וחישנים ומערכות שעולות מיליונים. אנחנו עשינו את הטעות הזאת, אל תחזרו עליה'”.

 

עוד תוקף אטיה את התרבות הארגונית בחלק מהרשויות בישראל שלדבריו מחמירה את הבעיה: "אנחנו לא יודעים לעבוד מסודר. אנחנו לא יודעים להכין קודם כל תוכנית אסטרטגית. עד לפני שלוש־ארבע שנים הערים בישראל הקדימו את שאר הערים בעולם. תל אביב היתה יותר מתקדמת וטכנולוגית מפירנצה ורומא ואמסטרדם. בשנים האחרונות מתהפכת המגמה".

 

איך צריך לעשות את זה?

"כמו שזה עובד בערים כמו וינה ופריז. יש דבר חדש? יופי, לא משקיעים סנט. קודם כל עושים תוכנית אסטרטגית. אוספים את כל בעלי העניין: אוניברסיטאות, מרכזי הפיתוח, בתי החולים, לשכות המסחר, תושבים, נציגי רובע, ומתחילים להכין תוכנית אסטרטגית. בודקים איך אפשר לשכלל ולייעל את העבודה באמצעות שימוש בטכנולוגיה, כדי להגיע למטרות בצורה יעילה, מהירה, זולה ופחות מזהמת מבעבר.

 

“את המטרות צריך להגדיר: נניח שהחלטתי שהיעד שלי הוא להעלות את אחוז הזכאות לבגרות בעיר בתוך עשור ב־5%. בואו נבדוק אילו מערכות טכנולוגיות חכמות כאלה יש בתחום החינוך. נכניס הכל לבלנדר, נבדוק אילו תקציבים יש לנו ונבדוק גם מה אנחנו יכולים לפתח בעצמנו עם התושבים. יש ערים שלמות באנגליה, שפיתחו אפליקציות אינהאוס יחד עם התושבים. זה לא עלה להן כסף, רק עם מתנדבים. פה אף פעם לא היתה חשיבה כזו. מתי עושים כאן את החשיבה? רק אחרי כמה שנים כשמבינים שאנחנו מתחילים להיתקע רגל ברגל-וזה מה שקורה היום".

 

האח הגדול מבניין העירייה

 

מתוקף תפקידו סרב אטיה לנקוב בשמות רשויות ספציפיות שלדעתו מבזבזות באופן לא מוצדק הון על טכנולוגיות, אך ציין באופן כללי את ענף האפליקציות העירוניות ככזה שההשקעות המרובות בו עדיין לא הוכיחו את עצמן. "יש היום לא מעט רשויות מקומיות שהשקיעו הרבה כסף בפיתוח של אפליקציות עירוניות, מיליוני שקלים שאני אומר לך שאין להן-באפליקציות שבסוף התושבים כמעט שלא עושים בהן שימוש.

 

 

 צילום: smbit

 

"כשמסתכלים על היקפי שימוש באפליקציות העירוניות, אז למעט בערים בודדות ברוב האפליקציות העירוניות כמעט שלא משתמשים. הושקע בזה הרבה מאוד כסף. אז אתה אומר, רגע, מי בעצם נהנה מזה? ראש הרשות אומר: 'אני רוצה שיהיה אצלי כמו בלונדון, שכל העיר תהיה מרושתת במצלמות, בחיישנים, במערכת שיודעת לזהות פנים של עבריינים ושל חשודים, ושתדע לאתר לי מספר של מכוניות חשודות’, וכן הלאה. כזה דבר זו השקעה של עשרות מיליוני דולרים".

 

רשת המצלמות הפועלת בלונדון, הכוללת מאות מצלמות המכסות כמעט אל כל המרחב הציבורי בבירה, זכתה בשנים האחרונות לשם עולמי ודיון סוער התעורר בהשלכותיה, שהכלכלית היא הפחותה שבהן. בעיקר מטרידה השאלה האם וכיצד עשויות מערכות כאלה לשמש כלי בידי גורמים אינטרסנטים, כלכליים או שלטוניים, כדי לפגוע באזרח, עד כמה רשאי השלטון להשתמש בה מבלי שהדבר ייחשב כפגיעה בפרטיות, וכן מידת החשיפה שלהן למתקפות סייבר.

 

מי יגן על המצלמות

 

בישראל פועלות רשתות מצלמות מהסוג המדובר, אם כי בהיקפים מצומצים יותר, בשתי ערים: תל אביב וראשון לציון, ובפתח תקווה מניחה כיום העירייה רשתות כבל אופטי שיהוו תשתית למיזם דומה בעתיד.

 

אטיה מודה כי המערכת הלונדונית הצליחה לצמצם משמעותית את רמת הפשיעה בעיר, אך שאין בכך כדי לנבא את מידת הצלחת המערכת בכל עיר ועיר. "בלונדון המערכת הוכיחה את עצמה בהפחתה משמעותית של עבריינות הרחוב. זה דבר מצוין, נותן תחושת בטחון הרבה יותר גדולה. אבל מצד שני אותה מערכת, למשל בסין, בשנזן ובשנחאי או בבייג'ינג היא מערכת שהממשל והמודיעין ושירותי הביטחון, עושה שימוש כדי לעקוב אחריך.

 

"בטווח הזה, שבין הגישה הבריטת לסינית, יש הרבה מאוד גוונים שנובעים גם מהבדלי תרבות, גם מהבדלי סוגי משטר הרגולציה והשמירה על זכויות האדם והפרט. בלונדון יש רגולציה אגרסיבית על המצלמות, שנובעת ממסורת וחקיקה של הגנת הפרטיות והבטחת זכויות האזרח. אבל עם אותה טכנולוגיה בדיוק, גם יכולים להיעשות גם דברים רעים מאד רעים. ובישראל כמו בישראל, לא ברור עד כמה החקיקה והאכיפה של הנושא יהיו אפקטיביים. בנוסף לכך, הבריטים משקיעים הון תועפות בהגנה על המערכות אלה ממתקפות סייבר. אנחנו לא שם. צריך להיזהר עם זה. אני לא בטוח שאנחנו מוכנים לכך".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x