שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

המדינה תיישב מחדש 125 אלף בדואים בנגב תוך שלוש שנים

אחרי כישלון תוכנית פראוור, הרשות להתיישבות הבדואים השיקה תוכנית חדשה שכוללת הקצאת מגרשים ל־40 אלף דירות. חצי מהמשפחות יפונו ליישוב קבע ויקבלו מגרש ומענק בנייה. השאר יישארו במקומן, אך יצטרכו להרוס את ביתן ולבנות בית מוסדר

בילי פרנקל 06:5502.04.19

תוכנית חדשה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים שבמשרד החקלאות מבקשת לשים סוף לאחת הסוגיות הסבוכות ביותר בתחום הקרקעות בישראל - הסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב. שש שנים לאחר גניזתה של תוכנית פראוור השאפתנית, שביקשה להביא פתרון כולל לסוגיה, חושף כעת "כלכליסט" את התוכנית החדשה שיישומה כבר החל הלכה למעשה.

 

 

על פי התוכנית, צפויה הרשות לאשר תוכניות לבניית כ־150 אלף יחידות דיור בסך הכל, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ־40 אלף יחידות דיור כבר עד שנת 2021, שבה מסתיימת תוכנית החומש הנוכחית. מגרשים ל־110 אלף היחידות הנותרות יוקצו בהמשך, בהתאם לביקושים.

 

 צילום: בלומברג

 

לדברי מנהל הרשות יאיר מעיין, כתוצאה מזמינות קרקע חוקית ומתוכננת לא יהיה צורך עוד בהשתלטות בלתי חוקית על קרקעות מדינה. בשנתיים האחרונות כבר אושרו תוכניות לכ־32 אלף יחידות דיור ועוד 60 אלף יחידות מצויות בשלבי תכנון מתקדמים. במסגרת התוכנית אחראית הרשות גם לעבודות הפיתוח והתשתיות, בעוד שבניית הבתים עצמם נעשית על ידי התושבים עצמם.

 

תקציב התוכנית עומד על כ־9 מיליארד שקל, מהם כ־6 מיליארד שקל עבור פיתוח, כ־1.5 מיליארד שקל לתשתיות־על, 213 מיליון שקל לתכנון, וכ־1.45 מיליארד שקל עבור הסדרה.

 

השכונות החדשות המתוכננות ביישובים בדואיים בנגב מיועדות לשני סוגי אוכלוסייה. הראשון הוא 65 אלף תושבי הפזורה הבדואית, החיים בנקודות יישוב לא מוסדרות מאז ומעולם, שאותן המדינה מתכננת לפנות. השני כולל 60 אלף נזקקי דיור החיים ביישובים מוסדרים אך במגורים לא מוסדרים - תוצאה של ריבוי טבעי שלא קיבל מענה תכנוני. סוג תוכנית זה מכונה "הסדרה במקום", אף שהיא כרוכה פעמים רבות בהרס מבנים לא חוקיים ובניית חדשים.

 

עוקפים את תביעות הבעלות

 

עיקר הבנייה החדשה מתוכננת ביישובים רהט, חורה, כסייפה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע, והשאר - במועצות האזוריות. התוכנית כוללת גם פיתוח אזורי תעשייה ברהט ובשבעה יישובים נוספים, בעלות של 300 מיליון שקל, עד 2021, שבתכנונם ובשיווקם ישתתף גם משרד הכלכלה.

 

 

בשיחה עם "כלכליסט" מסביר מעיין, כי 65 אלף תושבי הפזורה הבדואית שלפי התוכנית יועתקו ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, מקבלים מגרש ביישוב עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, ו־250 אלף שקל פיצוי על פירוק הבית שהתגוררו בו. כ־60 אלף הנותרים שיוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי יקבלו פיצוי של 125 אלף שקל.

 

בניגוד לתוכנית פראוור, שאותה גיבשו מנהל אגף תכנון מדיניות במשרד ראש המשלה לשעבר אהוד פראוור יחד עם ח"כ בני בגין ושנגנזה ב־2013 לאחר מחאות והפגנות המוניות נגדה, התוכנית הנוכחית אינה מתיימרת לפתור את סוגיית תביעות הבעלות על הקרקע ובמידה מסוימת מתעלמת ממנה.

 

"שינינו כיוון לגמרי", אומר מעיין, "כיום אנחנו לא מתעסקים בכלל בתביעות הבעלות, זה ויכוח שלא ייגמר לעולם. אנחנו עוסקים רק בתכנון ופיתוח שכונות על אדמות מדינה ולא נכנסים לדיונים, ויכוחים ושכנועים. כמחצית מהאוכלוסייה לא מוסדרת וצריך פתרון".

 

פרטי התוכנית דווחו לתושבי האזור במהלך השנה האחרונה, באיגרת שפורסמה בכל מועצה בנפרד ושכוללת לוחות זמנים מדויקים. מעיין מציין, כי לא מעט פרויקטים כבר נמצאים בביצוע.

 

עם זאת המציאות בשטח יותר מורכבת. באיגרת מודגש כי התוכניות והתאריכים המופיעים בה "נבנו בהנחה של פעילות רציפה ללא הפרעות מיוחדות" ו"אינם משום התחייבות", לאור התלות בגורמים רבים שיכולים לעכבם, כמו גופי תכנון, מועצות מקומיות ותושבים.

 

עם התוכניות שאושרו ממש לאחרונה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, נמנות שתי תוכניות גדולות לצפון היישוב מרעית, שנועדו לקלוט פזורות בדואיות שיפונו משטחי האש שמצפון לכביש 31 (כביש ערד-תל שוקת), ומבקעת קנאים ממזרח לערד. כפי שנודע ל"כלכליסט" מדובר בתוכניות שגובשו ואושרו בהמשך לבקשה ששיגר יועץ שר הביטחון להתיישבות לפני כחצי שנה למעיין ולשר החקלאות, אורי אריאל.

 

אורי אריאל אורי אריאל צילום: אלכס קולומויסקי

 

מעיין טוען כי התוכנית הנוכחית כוללת הפקת לקחים, כמו הסדרת כמה שיותר תושבים במקום מגוריהם הנוכחי, תכנון שכונות בהתאם לשיוך השבטי־חברתי, קבלת כתב הסכמה לפינוי ושמירת אופי המגורים של האוכלוסייה. כך, כל משפחה מקבלת מגרש להקמת צמודי קרקע, בין 2 ל־5 יחידות דיור, מה שמאפשר הרחבות בעתיד.

ברוב המקרים, טוען מעיין, הרשות זוכה לשיתוף פעולה מצד רוב התושבים. על שאר המקרים הוא אומר: "הכנו תוכנית בלתי תלויה. אני לא צריך הסכמה של אף בדואי לשום דבר. אנחנו מסדירים אותם או על אדמות המדינה, או באותם המקומות שעליהם הם תובעים בעלות".

 

על הטענה כי משפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן את עלויות הבנייה במגרשים שניתנים להן וממשיכות להתגורר עליהם במבנים הבלתי חוקיים, אומר מעיין: "אלו בדותות. שכונה 7 בשגב שלום נמסרה לתושבים לפני שנתיים ומאות בתים שם נמצאים עכשיו בבנייה. אז יש אנשים שאולי לוקח להם יותר מאחרים. אי אפשר לצפות שמדינת ישראל תחלק בתים בחינם".

 

בתגובה לטענה אחרת, שלפיה 'הסדרה במקום' אינה כשמה ופעמים רבות כוללת הריסה של מבנים קיימים, מעיין אומר: "היום אנחנו מתכננים רק על אדמות מדינה, עבור תובעי הבעלות בעצמם. עושים תב"ע, מכשירים את עבירות הבנייה שלהם ומבצעים תשתיות".

 

שר החקלאות אורי אריאל אומר כי ההחלטה שקיבל להפסיק את הטיפול בסוגיית תובעי הבעלות הוכיחה את עצמה: "בזמן שהמדינה השקיעה אנרגיות ב־15% מהבדואים שלהם יש תביעת קרקע כלפי המדינה, הוזנח הטיפול ביתר ה־85% שאין להם תביעת קרקע, וזכאים לשירותים וזכויות כמו כל אזרח. ככל שאנחנו מציפים את השוק בקרקע חוקית במחיר אטרקטיבי, יש ירידה בהשתלטות לא חוקית על אדמות מדינה בנגב.

 

"במקביל הגברנו מאוד את האכיפה. מספרי ההריסות גדלו מאוד והגענו למצב ש־80% מההריסות מתבצעות באופן עצמאי על ידי הבדואים. אפס סובלנות הן לאפליה והן לעבריינות בנייה".

 

"פיצוי לא מספיק"

 

שמוליק דוד מהארגון החברתי־סביבתי שתי"ל, מציין כי התוכניות נתקלות בהמון קשיים בין השאר כי התושבים לא מעוניינים לעקור את קהילותיהם. "הרבה תוכניות ששולמו עליהן מיליונים יירדו לטמיון, כי יש פער אסטרונומי בין מה שאושר למה שניתן לביצוע". דוד מוסיף כי הפיצוי אינו מספיק לבניית בית חדש, דבר שמביא למצבים סוריאליסטיים, שבהם גם כשכל הבעיות נפתרו והתוכניות מאושרות ובוצעו עבודות פיתוח ותשתיות – התושבים בונים מבנים זמניים ולא חוקיים בשטח שנמסר להם.

 

עו"ד מאיסאנה מוראני, רכזת היחידה לקרקע ותכנון במרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי, ציינה כי "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לעלייה ניכרת בהריסות בתים בנגב ולתוכניות רבות שתחת מעטה של 'פיתוח הנגב', ולצד חלק מהתקציבים שאכן מופנים לאוכלוסייה הבדואית, יביאו להריסת בתים וכפרים שלמים. הפיתוח בא בעיקר על חשבונם של הבדואים".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x