$
חדשות נדל"ן

מנהל רמ"י: "אין צורך לדבר על הגדלת היצע הדירות, אנחנו כבר שם"

לדברי עדיאל שמרון, "יש לצנן את ההתלהבות מעירוב שימושים בבנייה מאחר וזה לא מתאים לכל מקום"; אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א: "בזכות תוכנית מתאר חדשה, נפסיק לראות מגדלים בעיר ההיסטורית"

דותן לוי 16:3927.02.19

"אני רואה בעיתונות הכלכלית כמעט בכל יום התייחסות לכך שיש צורך בהגדלת היצע הדירות, אז אפשר למחוק את המושג של להגדיל את היצע היח"ד כי אנחנו כבר שם וזה קורה, כך אמר היום (ד') עדיאל שמרון מנהל רשות מקרקעי ישראל בוועידת השלטון המקומי לחדשנות muni expo 2019.

 

 

 

"בשנים האחרונות הצורך בישראל הוא ל-55 אלף יח"ד בשנה", המשך שמרון, "ובשנה האחרונה שיווקנו מכרזים ל-70 אלף יח"ד, נכון שחלק מהמכרזים נכשלו, אבל הממוצע של העסקאות עמד על 42 אלף יח"ד בשנה ולכך יש להוסיף את הבנייה במגזר הפרטי ואת ההתחדשות העירונית, יחד זה עובר את היעד. יש לנו הרבה הצעות לממשלה הבאה אבל הן לא כוללות את הגדלת היצע הדיור". 

 

בהמשך שמרון התייחס לנושא של עירוב שימושים ואמר, "אני רוצה לצנן את הנהירה לעירוב שימושים. באור יהודה למשל פרסמנו מכרז לתעסוקה עם מגורים וראינו שהיזמים לא רצו את זה והתוצאות היו בהתאם. למדנו שצריך לבצע עירוב שימושים בצורה מושכלת". לדבריו, יש מקומות שבהם ניתן לבצע עירוב שימושים ויש מקומות שזה פחות מתאים. "בשדה דב, תכננו 16 אלף יח"ד בלב אזור הביקוש, עם עירוב השימושים בסטנדרטים מובילים גם במונחים בינלאומיים, כמעט בכל מבנה יש עירוב שימושים, כולל גני ילדים, בתי ספר בתוך מבני מגורים. אנחנו רואים בכך הקצאה יעילה של משאבי קרקע, ברור שכאשר אנחנו בונים שכונה וצריכים להעביר 2-3 דונם לבית ספר זה שימוש לא נכון".

 

 

עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל צילום: אוראל כהן

 

עוד אמר שמרון כי תכנון הוא גם עניין אופנתי, "כשהקימו את מודיעין היא קיבלה פרס בינלאומי והיום יגידו שאין עירוב שימושים. יש תפיסות תכנוניות שמתאימות למשל לת"א ופחות לפריפריה. יצרנו כללים שאומרים שנחייב יזמים לבנות מוסדות ציבור בקומות הראשונות של הבניין והעיר תקבל את זה ואחר כך נתחשבן אתו בתשלום. העיר תהנה מכך שהיא מקבלת שטחי ציבור".

 

"תל אביב תשלם מחיר על הרפתקת המגדלים"

 

האדריכל דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים ומתכנני ערים בישראל, אמר במסגרת פאנל שעסק בנושא המגדלים בהנחיית איתן עטיה מנכ"ל פורום ה-15 במרכז השלטון המקומי, כי "ת"א נבנתה פעם ממבני העמודים ומהבריזה, ומה היא מוכרת היום? פנטהאוס. איבדנו את העירוניות ולדעתי ת"א תשלם מחיר יקר יותר על הרפתקת המגדלים ואין מחיר יותר ספקולטיבי מציפוף באמצעות מגדלים. כשיגיע משבר כלכלי ונצטרך לתחזק את המגדלים האלה, מי יבוא לתקן אותם? אנחנו לוקחים דברים בלי ללמוד מה ההשלכות".

 

ראש עיריית חיפה הנכנסת, ד"ר עינת קליש רותם,  נשאלה על המדיניות התכנונית שתנהיג בעיר והשיבה, "יש מגדל ויש מגדל, אי אפשר להגדיר בנייה גבוהה כלא לגיטימית אני חושבת שמה שלא לגיטימי זה לדבר רק על מודל אחד. הבעיה היא שלא מסתכלים על הקומות התחתונות. אני תמיד אומרת שהמקום הכי מרגש בבניין הוא הצפרדע של הזבל כי שם כולם נפגשים, יש חשיבות למרחב הציבורי, בין אם זה בית קפה רחוב וגם בבניין או במגדל. אני רוצה לעשות הפרדה בין מגדל שנמצא מרוחק לבין אזור עירוני שוקק שיש בו גם בנייה גבוהה. צריך לראות איך בונים גבוה אבל רק עם חשיבה על המרחב הציבורי. זה מה שיעשה את החיים שלנו טובים או לא טובים". קליש התייחסה גם לתכנון בישראל ולשוני שלו מהתכנון בערים מערביות אחרות, "אחת הבעיות בארץ היא שגם כשגרים במקום הכי צפוף אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו גרים בוילה. הבעיה היום היא שמערכות התכנון והפוליטיקאים מחליטים עבורנו איך תראה העיר בלי לתת הזדמנות לדברים אחרים".

 

 

אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א

 

אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א אמר, כי עומד להיות שינוי בת"א בזכות תוכנית מתאר חדשה, "אני חושב שנפסיק לראות מגדלים בעיר ההיסטורית, אני לא נגד מגדלים אבל תלוי איפה. אנחנו גם לא רוצים שכונות כמו נווה צדק שהן לעשירים בלבד, שאף אחד לא באמת גר בהן. אנחנו רוצים לצופף אבל בכל שכונה נצופף באופן אחר, למשל באזור של מגדלי יו זה הרבה יותר נטמע בעיר. לא צריך לפחד מהמילה מגדלים אבל תמיד צריך לחבר את זה לתנועה, יש רחובות שלא יכולים לקבל מגדל".

 

דניאלה פוסק, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א הרחיבה לגבי המדיניות התכנונית לבנייה לגובה, "צריך לזכור שמחוז ת"א הוא הלב הפועם של המדינה ו-70% של התוכניות שאנחנו מאשרים היום הם להתחדשות עירונית. השאלה שאנחנו שואלים היום בנוגע למגדלים היא איך להרחיב את השימושים בהם כך שלא יהיו לעשירים בלבד. ברמת גן למשל יש מגדל של 60 קומות שכולל בתוכו מעונות סטודנטים עם דיור להשכרה, משרדים מגורים ומסחר. יגורו שם קרוב ל-2,000 איש. אנחנו חושבים כעת איך לתכנן את המגדלים האלה, באזורים עם נגישות לתחבורה ציבורית זה יהיה כמעט בלי חניה מתחת עם שילוב של משרדים ומסחר ומענה של שימוש ציבורי".

 

פרופ' יוסף ג'בארין הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, "המגדלים של היום הם למעמד בינוני וגבוה בלבד, הם פוגעים בקהילתיות ובמרקם העירוני. אחרי דוח טרכטנברג שדיבר על גיוון של אוכלוסיה בדקנו את כל התוכניות ומצאנו שהתכניות מיועדות על פי רוב לאוכלוסיה הומוגנית. בישראל אנחנו לא נהנים מהדברים הבסיסים שאנחנו רואים ונהנים מהם כשאנחנו מבקרים באירופה למשל. הדיור החדש חייב למנוע מגורים נפרדים לעשירים ולעניים או למיעוט כזה או אחר. בישראל אנחנו עדיין מקדשים את הבעיה הזו ומערכות התכנון וראשי הערים נותנים לכך יד. יצרנו מרחבים שאין בהם תחושה של קהילתיות". ד"ר ניר מועלם הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, דיבר על תחזוקת המגדלים בעתיד "יש פתרונות, צריך לייצר למשל "קרן פנסיה" עבור המגדלים, או לייצר הכנסה פסיבית למגדל שתוכל לסייע בתחזוקה שלו בעתיד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x