$
חדשות נדל

רק אל תקראו לה אכסניה: רשת האירוח "סלינה" מגיעה לישראל

הרשת, המציעה מתחמי לינה משותפים הכוללים גם חללי עבודה ופנאי, תפתח הקיץ סניף בתל אביב. קהל היעד, במילותיו של מנכ"ל הפעילות בישראל, הוא "נוודים דיגיטליים", פרילנסרים חסרי זיקה גיאוגרפית למקום העבודה. הלוקיישנים הבאים בארץ: הכינרת ומצפה רמון

דותן לוי 08:2431.01.19

אם ישנה דרך בדוקה להוציא את יוסי מאוטנר מנכ"ל סלינה ישראל משלוותו היא לתאר את המוצר שרשת האירוח מספקת כ"אכסניה" או "הוסטל". "המילים האלו מתארות את הפעילות שלנו בצורה מוגבלת", הוא אומר.

 

אז מה זה סלינה? לדברי מאוטנר, זו רשת אירוח שפונה לצרכים הייחודיים של מה שהוא מכנה "המטיילים החדשים": "אלה יכולים להיות אנשי עסקים בני 30 פלוס שבאו לכנס בתל אביב ורוצים את הטכנולוגיה שתאפשר להם להמשיך לעבוד. מלבד חדר ללינה הם רוצים עמדת עבודה, חדרי ישיבות, בית קפה או מסעדה שבו ניתן להכיר את המקומיים. פעם היתה הבחנה מאוד ברורה בין תייר למקומיים והיום יש טשטוש. זה תהליך שקורה היום גם בבתי מלון שהבינו את זה ופותחים גם הם חללי עבודה. הגיל של אנשי העסקים והמנהלים בעולם ירד, וללכת למלון אולד סקול שמספק רק את החדר שבו אתה ישן בלילה פחות מדבר אליהם".

 

 

 

יוסי מאוטנר, מנכ"ל סלינה ישראל, על רקע הסניף שייפתח בת"א בבתי טמפלרים. עסקה נוספת שנמצאת לקראת סגירה היא באזור שוק לוינסקי בת"א יוסי מאוטנר, מנכ"ל סלינה ישראל, על רקע הסניף שייפתח בת"א בבתי טמפלרים. עסקה נוספת שנמצאת לקראת סגירה היא באזור שוק לוינסקי בת"א צילום: אביגיל עוזי

 

 

את סלינה הקימו רפאל מוסרי (40) ודניאל רודסבסקי (35) לפני ארבע שנים. הסניף הראשון נפתח בפדסי בפנמה. כיום היא מחזיקה 36 מתחמי אירוח פעילים במרכז ובדרום אמריקה. הסניף הראשון באירופה נפתח בשנה שעברה בפורטו שבפורטוגל והרשת מתרחבת בימים אלה לצפון אמריקה ולמדינות נוספות באירופה. מלונות ראשונים בניו יורק, במיאמי ובתל אביב ייפתחו בקיץ השנה. רוב המתחמים הם בני כ־3,500 מ"ר, שכוללים שטחי שינה, חנויות, חללי עבודה וכל מה שיסייע להם לבדל את הרשת מהמלונות המסורתיים.

 

בתחילת 2018 גייסה סלינה 95 מיליון דולר לפי שווי של 200 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קבוצת אברג' (Abraaj Group), ובנוסף השקיעו רונלד כהן, מייסד APAX, גיגי לוי וייס ואדם נוימן (WeWork).

 

שינויים בהרגלי העבודה

 

בדומה ל־WeWork, שנולדה לאחר שבעליה הבינו כי דפוסי העבודה בעולם משתנים, גם סלינה רוצה להתאים את עצמה לשינוי בדפוסי המגורים, הנופש והעבודה בעולם. מחקרים מצביעים על כך שעד 2035 שליש מאוכלוסיית העולם יהיו פרילנסרים, ולאחד מכל 9 אנשים בעולם לא תהיה זיקה גיאוגרפית למקום העבודה שלו. לצד זאת, הוזלת מחירי הטיסות מאפשרת כיום גם לצעירים ללא ממון רב להתנייד בקלות ממדינה למדינה.

 

כללי המשחק המשתנים יצרו לדברי ראשי הרשת את "הנווד הדיגיטלי", אשר מעוניין להתגורר, לחיות ולעבוד במשך תקופה במקומות שונים בעולם ומעוניין בשירותים שצורך כל תושב אחר: מגורים, עבודה, הסעדה וגם חוג יוגה ופעילויות פנאי. "זה מייצר אינטראקציות מעניינות בין מקומיים לתיירים, זה Win-Win", אומר מאוטנר. "ואם אני מסתכל על תל אביב, שהיא מעצמת תיירות, והתל־אביבים הם עם חברותי, אז למה לא להפגיש ביניהם?"

 

בישראל החלה סלינה לפעול בשנה שעברה, וחתמה על עסקה עבור שלושה מבנים טמפלריים בתל אביב, ברחוב אילת, בנווה צדק על גבול פלורנטין, בשטח כולל של 1,500 מ"ר ובהיקף של 145 מיטות. הפתיחה מתוכננת לקיץ הקרוב. עסקה נוספת שנמצאת לקראת סגירה היא באזור שוק לוינסקי, 3,000 מ"ר שיכללו 250 מיטות. המקום צפוי להיפתח בקיץ 2020. המחירים בארץ הם מיטה בחדר משותף ב־35 דולר ללילה, חדרים זוגיים סטנדרטים ב־200 דולר ללילה, וסוויטות ב־400 דולר ללילה.

בישראל מחזיקה הרשת בשני אנשי נדל"ן במשרה מלאה שמחפשים נכסים. לאחר איתור נכס, סלינה פונה לחברת הנדל"ן אמפא, וזו שוכרת אותו עבור סלינה או רוכשת אותו ומשכירה אותו לסלינה ל־25 שנה.

 

מאוטנר כבר צבר רקורד בתחום המסעדנות כאשר ניהל כעשרה ברים ומסעדות בתל אביב עבור קבוצת משקיעים. לדבריו, הרשת מתכוונת לפתוח בחמש השנים הבאות כ־15 סניפים בישראל בהיקף של כ־15 אלף מיטות. מלבד הפעילות בתל אביב, הוא חושף כי הרשת במו"מ על נכס ליד הכינרת, ובוחנת גם נכסים באילת, בירושלים ובמצפה רמון. והפנייה היא גם לישראלים: "אנשים שגרים במרכז יוכלו לקחת מזוודה ולעבוד חודש ברמת הגולן. זה משהו שחסר מאוד היום. אם אתה רוצה לשהות בצפון האפשרויות כיום הן צימר או מלון".

 

ישראל היא חלק ממהלך החדירה של סלינה לאירופה, שם תפתח הרשת 15 מתחמים בערים כמו אתונה, ליסבון ולונדון. כיום יש לרשת 10,000 מיטות, והיעד הוא להגיע ל־100 אלף עד 2022.

 

מפרט הסניפים קבוע למדי: בכל סלינה יש מטבח לשימוש האורחים, ספרייה, חלל עבודה, אולם קולנוע, חדר כושר ומסעדה. על בסיס זה מתווספים שימושים נוספים בהתאם לצורך המקומי, כמו מתחם הופעות חיות, חדרי ג'אם סשן ועוד. ישנה גם שאיפה לשמור על יחס קבוע בין שטח המתחם למספר המיטות. גודל סניף ממוצע עומד על כ־300 מיטות, מתוכם כ־50% בחדרים פרטיים, והיתר בחדרים משותפים. מאוטנר מודה כי למרות השימושים הרבים כמו חללי עבודה והופעות בסופו של דבר הלחם והחמאה הם הלינה: "זה הבסיס הכלכלי וההכנסה העיקרית שלנו".

 

"נכנסים לוואקום"

 

לסלינה מחלקת מחקר בניו יורק המנתחת את השווקים באזורים שבהם הרשת פעילה או עתידה לפעול. כך למשל בישראל זוהה אזור דרום תל אביב ככזה שכדאי להיכנס אליו. "ראינו שבנייני המשרדים הקלאסיים שהיו באזור הזה עוברים טרנספורמציה ולא ממצים את הפוטנציאל הנדל"ני שלהם. היום הם ריקים או מושכרים חלקית בלבד. אנחנו נכנסים לוואקום הזה", אומר מאוטנר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x