שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

צמד יזמי קבוצות הותיר 4 מיזמים תקועים בירושלים

פסק בוררות חייב את עובד מזרחי ויוסף חביב, שארגנו קבוצת רכישה בשכונת מקור חיים, להחזיר לקופת הקבוצה 1.1 מיליון שקל לאחר שמשכו כספים לא כדין. מיזמי עבר של השניים תקועים בשל עבירות בנייה ואכלוס לא כדין

דותן לוי 08:1526.04.18

מארגני קבוצת רכישה של פרויקט מגורים בשכונת מקור חיים בירושלים, עובד מזרחי ויוסף חביב, חויבו להחזיר לקופת הקבוצה 1.1 מיליון שקל שנטלו שלא כדין - כך נקבע בפסק בוררות שנתנה עו"ד חנה מיזל חובב, לאחר שכמה מחברי הקבוצה הגישו תביעה נגד המארגנים בטענה שהם העלימו כספים מחשבון הנאמנות.

 

על הפרויקט הוחלט כבר ב־2008, אך גם כיום לאחר שחלף כעשור בנייתו טרם החלה. מדובר בפרויקט אחד מתוך ארבעה של חביב ומזרחי שתקועים במשך שנים ארוכות, בין היתר בשל בנייה בלתי חוקית ואכלוס שלא כדין. בעיריית ירושלים מכירים את המבנים ומטפלים בהם בין היתר בהליכים משפטיים.

 

 

 

הפרויקט ברחוב מקור חיים 34 אמור לכלול 18 דירות, מתוכן חמש נרכשו על ידי תושבי חוץ מצרפת. במסגרת הפרויקט חתמו בעלי הקרקע על עסקת קומבינציה עם מארגני הקבוצה, ורק לאחר מכן החלו המארגנים לצרף את חברי הקבוצה. לחברים שהצטרפו הובטח מחיר דירה סופי, והם נדרשו להעביר לקופת הפרויקט חלק מהכסף כדי שהמארגנים יוכלו להתחיל לקדם את הפרויקט.

 

אלא שלאחר מספר חודשים קיבלו הרוכשים פנייה נוספת מהמארגנים ובה התבקשו להעביר סכום נוסף לטובת קידום הפרויקט. הפרויקט היה עדיין רחוק מבנייה, וחברי הקבוצה בדקו את קופת הפרויקט וגילו שהיא ריקה, למרות הכסף שהועבר אליה. עד כה העביר כל אחד מחברי הקבוצה סכום של כמיליון שקל. בעקבות זאת הגישו באמצעות עורכי הדין אביעד שוב וליאור קיל ממשרד שוב ושות’ ועו"ד יעקב מטודי תביעה להשבת הכספים וחשיפת הדו”חות.

 

הקרקע בשכונת מקור חיים. הקבוצה התארגנה ב־2008, אך הבנייה טרם החלה הקרקע בשכונת מקור חיים. הקבוצה התארגנה ב־2008, אך הבנייה טרם החלה צילום: עמית שאבי

 

 

במהלך המשפט מארגני הקבוצה התבקשו לחשוף את המסמכים הנוגעים להתנהלותם הכספית בפרויקט, אך סירבו לעשות כן, ופסק הדין קבע על פי הערכה גסה כי עליהם להשיב מיליון שקל לקופת הפרויקט. עם זאת, בפסק הדין גם נכתב כי הדרישה לחשוף את הדו”חות אינה רלוונטית, היות שמחירי הדירות בפרויקט הם סופיים, ואיש לא דרש מהרוכשים תוספת תשלום מעבר לסכום שבו נקבו המארגנים. "ואיני רואה כל תועלת שתצמח לתובעים מקבלת הדוחו"ת שהם מבקשים. יש בכך משום הכבדה שלא תביא תועלת לתובעים", לשון פסק הדין.

 

אלא שמארגני הקבוצה סברו שהסכום גבוה מדי, ופנו לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין ולאפשר להם להציג את העובדות בנוגע להתנהלותם הכספית הפרויקט. במשפט החוזר קבע השופט בן־ציון גרינברגר כי יש לאפשר להחזיר את הדיון למוסד הבוררות, ובמסגרתו יציגו המארגנים ראיות באשר לכספים שמשכו מחשבון הנאמנות. החלטה זו ניתנה בנובמבר 2013, ומשם ואילך התנהל הדיון במסגרת הבוררות. כעת מתברר כי גם לאחר שהדיון הוחזר לבוררות, הנתבעים התחמקו בדרכים שונות מהצגת הראיות, משכו את הזמן, וביקשו מספר פעמים להאריך את המועד למתן פסק הבוררות.

 

בבוררות טענו מארגני הקבוצה כי הכסף שנמשך מהקופה עבר לדייר מוגן כדי שזה יתפנה מהשטח, ולכן אין כלל מקום להמשיך בבוררות, וזאת אף שלא הציגו ראיות להעברת הכספים.

 

"השקעתי שעות רבות בבדיקת כל החומר שבפניי וחפשתי ראיה לטענת הנתבעים שהם העבירו כספים למטרה הנ"ל, אך לא מצאתי ראיה כלשהי לטענה זו", לשון הבוררת, שהוסיפה וציינה כי במהלך הבוררות הורתה למארגני הקבוצה מזרחי וחביב להמציא את החשבונות המפרטים את התקבולים של חשבון הנאמנות ואת פירוט ההוצאות שהוצאו ממנו, אך דרישתה לא קוימה על ידם. "פעמים אחדות חזרתי על ההוראה הנ"ל כדי לאפשר לי לבדוק את החשבונות ולקיים את הוראת בית המשפט, אך הנתבעים התמידו בסירובם".

 

הבוררת תיארה קושי באיתור היקף הכספים שנטלו לעצמם מזרחי וחביב, והתלוננה על התנהלותם בבוררות: “הנתבעים לא בחלו בשום דרך כדי לסכל את אפשרות בדיקת החשבונות, ובין היתר אף ביקשו פעמיים כי אפסול את עצמי מלשמש בוררת, תוך הטחת האשמות שווא מכוערות. בית המשפט הזהיר את המארגנים כי עליהם למלא אחר כל הוראות הבוררות, כדי שההליכים יסתיימו בהקדם". עוד ציינה הבוררת כי ב־2017 הגישו לה הנתבעים מסמכים רבים ומיותרים: “אוסף טורדני של קבלות שונות ותשלומים ששולמו שאינה עונה להוראותי”.

 

רק לאחר בדיקה של חשבון הנאמנות על ידי מי שהיה אז נאמן הפרויקט, עו”ד ננר, נמצא כי הסכום שעל המארגנים להחזיר לחשבון הנאמנות עומד על 1.85 מיליון שקל, מתוכם שילמו המארגנים סכום של 1.1 מיליון שקל לטובת פינוי הדייר המוגן. הבוררת קבעה שהנתבעים ישלמו לקופת הפרויקט את ההפרש, 750 אלף שקל, ובתוספת ריביות מיום משיכת הכספים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הסכום הכולל שיידרשו להשיב הוא 1.1 מיליון שקל.פסק דין זה מצביע על הקלות שבה מארגני קבוצת רכישה יכולים לעשות בכספים ככל העולה על רוחם, בהיעדר מנגנוני הגנה.

 

כאמור, בדיקת עברם של חביב ומזרחי מגלה כי לשניים לא מעט הסתבכויות עבר בפרויקטים נוספים שהם יזמו כמארגני קבוצות רכישה, חלקם הגיעו לערכאות משפטיות, ואף הוקם אתר שמפרט את הפרויקטים שבהם כשלו לכאורה.

 

פרויקט ברחוב אפרתה 23 בירושלים התחיל ב־1999 וכולל תשע דירות. לפי העירייה, מדובר במבנה נטוש שלא הוצא לו טופס 4 ואף לא הוגשה בקשה לצו הריסה. לפרויקט נוסף ברחוב ים המלח בירושלים לא ניתן טופס 4 למבנה, ולפי העירייה הנושא מטופל בהליך משפטי נגד אכלוס הבניין שנעשה ללא אישורים נדרשים. בפרויקט ברחוב חברון 72 בירושלים התבצעו עבירות בנייה המטופלות בהליך משפטי על ידי העירייה.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x