הוועדה להאצת הבנייה לא הביאה לבנייתה של דירה אחת

את הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים למגורים (ותמ"ל) הקימה הממשלה ביוזמת משרד האוצר (אז בראשות יאיר לפיד) באוגוסט 2014, לפני כ־3.5 שנים.

מאז הוקמה ועד היום אישרה הותמ"ל תוכניות לבניית לא פחות מכ־100 אלף דירות בכל רחבי הארץ, וסייעה למערכת התכנון להגדיל משמעותית את התפוקה שלה. אך דו"ח מעקב שמפרסמת היום החברה להגנת הטבע מגלה כי למרות המספר המרשים — היצע ממשי של דירות טרם נוצר כתוצאה מפעילות הוועדה, זאת מאחר שעד היום טרם יצא ולו היתר בנייה אחד לבניין הנבנה במסגרת תוכנית שאישרה הוועדה.

"לאחר יותר משלוש שנים לעבודת הוועדה, נראה כי אף שהוועדה אישרה עד כה 34 תוכניות, בהיקף של כ־100 אלף יחידות דיור, בפועל מכלל התוכניות שאושרו עד כה לא ניתנו היתרי בנייה, ובוודאי שלא נבנתה ולו יחידת דיור בודדת", נכתב בדו"ח שחיברו שניים מאנשי התכנון של החברה להגנת הטבע, אסף זנזורי וערן בן נון.

פרט מעניין נוסף שעולה מהדו"ח הוא כי למרות המספרים הגבוהים במונחים של מספר יחידות דיור מאושרות, הרי שבמונחים של מספר תוכניות מאושרות, הספקי הותמ"ל אינם כה מרשימים ביחס להספק של שש ועדות התכנון המחוזיות - שהטענות על אטיותן היו העילה להקמת הותמ"ל. כך, על פי נתוני הדו"ח, במהלך השנתיים 2015–2016 אישרו שש הוועדות המחוזיות 2,214 תוכניות, בעוד הותמ"ל אישרה 19 תוכניות בלבד, המהוות פחות מ־1% מסך התוכניות שאושרו.

שר האוצר כחלון. צריך להחליט אם להאריך את פעילות הוועדה צילום: אוראל כהן, ענבל מרמרי

סמכויות חסרות תקדים

החוק להקמת הותמ"ל העניק לה סמכויות חסרות תקדים. מלבד סדר הזמנים המקוצר לתכנון, מדובר בערכאת תכנון בודדת, שבה רוב מוצק לממשלה, ושעל החלטותיה לא ניתן לערער. האפשרות היחידה שנותרת למתנגדים להחלטותיה היא לפנות לבית המשפט. מלבד זאת, רשאית הוועדה לתכנן בסתירה לכל תוכנית תקפה אחרת — מלבד תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) — והחלטותיה גוברות על תוכניות קיימות. בשל הסמכויות הרחבות, מי שרשאי, נכון להיום, להגיש תוכניות לאישור הוועדה הם אך ורק גופים ממשלתיים — רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון וחברת דירה להשכיר. הגשת התוכנית נעשית רק לאחר שקבינט הדיור בראשותו של שר האוצר משה כחלון הכריז על שטח כ"מתחם מועדף לדיור". עד כה הוכרזו מתחמים בהיקף של 300 אלף דירות.

תכנון באיכות נמוכה

אך עם הסמכויות באה גם הביקורת. מיום הקמתה עמדה הותמ"ל בלב מחלוקת ציבורית מכמה סיבות. גופי השלטון המקומי מתנגדים ברובם לוועדה בשל הרוב המובנה בתוכה למשרדי הממשלה ולחוסר היכולת של הרשויות המקומיות שבהן מתכננת הוועדה לשלוט בגורלן. בנוסף טוענים גופים חברתיים כי הוועדה אינה עומדת ביעדים החברתיים שלהם היא מחויבת, ואינה מייעדת 30% מהדירות שאותן היא מתכננת להשכרה ארוכת טווח כפי שנקבע בחוק להקמתה. יש לציין כי עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא זה נדחתה. טענה נוספת היא שהשכונות שהיא מתכננת, רובן ככולן פרברי שינה בשולי הערים, מתוכננות באיכות נמוכה.

גם החברה להגנת הטבע אינה משקיף ניטרלי כאשר מדובר בפעילות הותמ"ל. בחברה מותחים ביקורת קשה על נטיית הוועדה לתכנן על שטחי קרקע עצומים במרחבים פתוחים בשולי הערים, תוך פגיעה בשטחים הפתוחים. על פי דו"ח החברה, מדובר גם בבנייה בצפיפות נמוכה, הרחוקה מלהיות צפיפות בנייה עירונית. ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, אמר בעקבות פרסום הדו"ח כי "במקום לנצל את משבר הדיור לשם עלייה ברמת התכנון, מופנה המאמץ להקמת ועדות תכנון חדשות, המקדמות תכנון מהיר, הגורם לנזקים רבים יותר מתועלת".

לדברי מחברי הדו"ח זנזורי ובן נון, "בסופו של יום, הוועדה מגלגלת את הבעיות משלב התכנון לשלב הביצוע ולא פועלת למימוש מהיר של המלאי התכנוני המאושר".

תגובת משרד האוצר: "לצערנו, הדו"ח אינו משקף את פעילות הותמ"ל, אשר הוקמה להוות אחד הפתרונות למאבק במשבר הדיור. זאת, תוך האצת תהליכי התכנון וקיצור הליכים לצד תכנון איכותי . מאז הקמת הותמ"ל קוצר משך הזמן לאישור תוכנית באופן משמעותי והוא עומד כיום על פחות משנה. מדובר בהישג חסר תקדים. 12 מתחמי הדיור ששווקו עד כה הם ניצנים ראשונים להשפעת הוועדה על שוק הדיור".