• תפריט
חדשות נדל"ן

הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים מעבירה 450 מתושבי אום אל חירן לחורה בניגוד לרצונם

יו"ר ועד היישוב אמר ל"כלכליסט" כי מדובר ב"עוד תרגיל מבית היוצר של אורי אריאל, יאיר מעיין ובצלאל סמוטרץ, ביחד עם שר הבינוי יואב גלנט שמקדם את התוכנית להקמת הישוב חירן". לדבריו במקום ליישב את הסכסוך בין הצדדים מבקשים להבעיר אותו

אמיתי גזית 15:4902.08.17
הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב מבקשת לישב באופן זמני 450 מתושבי הישוב הלא מוכר אום אל חירן בני השבט אבו אלקיעאן, ללא תוכנית בניין עיר מוסדרת ובניגוד להסכמתם, בישוב חורה. כל זאת כחצי שנה אחרי ניסיון הפינוי הקודם שעורר מהומות ובמהלכו נהרגו אזרח ושוטר.

 

על פי מסמכים שהגיעו ל"כלכליסט" הרשות תבקש מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה בדיון שיתקיים ב-8 באוגוסט צו המאפשר להקים אתר מגורים זמני בשטח שמסומן כציבורי ואינו מיועד לבנייה בישוב חורה. הרשות גורסת כי הדבר נעשה בהסכמת תושבי אום אל חירן וכי תוך שנתיים תשלים תכנון של מגרשים, ותוך 4 שנים הם יקבלו את ביתם החדש.

 

אלא שיו"ר ועד הישוב ראאד אבו אלקיעאן אומר כי אינו מכיר את הבקשה, והיא אינה מקובלת עליהם. "זה עוד תרגיל מבית היוצר של אורי אריאל, יאיר מעיין ובצלאל סמוטרץ, שותף לכל זה שר הבינוי יואב גלנט שמקדם את התוכנית להקמת הישוב חירן. האם זו מדינה דמוקרטית? במקום ליישב את הסכסוך מבקשים להבעיר אותו. 30 שנה דוחקים אותנו לפינה, אם רוצים אז שיתנו לנו להשתתף בדיוני המועצה הארצית ולהגיש את התוכנית שלנו".

 

 

אום אל חירן (ארכיון) אום אל חירן (ארכיון) צילום: ישראל יוסף

 

הצו אותו מבקשת הרשות להוציא מבוסס על סעיף בחוק שהתקבל ב-2014 ומאפשר למועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר בנייה בפטור מתוכנית, במקרים חריגים ודחופים. עד עתה השתמשו בסעיף זה רק לצורך הקמת תשתיות ומעולם לא לשם הקמת שכונת מגורים חדשה.

 

ב-1948 בני שבט אבו אלקיעאן התגוררו באזור בו שכון כיום קיבוץ שובל. ב-1956 עברו לשטח שבאזור נחלת יתיר בהוראת המושל הצבאי דאז ובו הקימו את הכפר אום אל חרין, ובסמוך אליו את הכפר עתיר. על אף שהמדינה היא זו שהפנתה את התושבים להתיישב בשטח היא מעולם לא הכינה תוכנית שמסדירה מגורים במקום וכך כל המבנים נבנו ללא היתר.

 

ב-1978 נרשמו הקרקעות בבעלות המדינה, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת המדינה מבקשה מתושבי אום אל חירן לעבור לישוב חורה הסמוך. ב-2002 החליטה הממשלה להקים על אותן אדמות ישוב יהודי בשם חירן. ב-2003 הוצאו כנגד בתי התושבים צווי הריסה. מאז ניהלו התושבים מאבק משפטי שהוכרע ב-2015 כאשר בג"ץ קבע כי המדינה יכולה לפנותם, אך דרש כי תגבש פתרון מוסכם.

 

ד"ר ת'אבת אבו ראס למנכ"ל שותף של עמותת יוזמות קרן אברהם, מומחה לתכנון הבקיא בהתיישבות הבדואים בנגב, מסביר כי תושבי אום אל חיראן מבקשים לשמור על אורח חיים כפרי חקלאי, בהעברתם לחורה תכפה עליהם המדינה אורח חיים עירוני. ראש הוועד אבו אלקיעאן אומר כי הם מבקשים להמשיך ולגור בשטח בו הם חיים כיום. "כבר יש ישוב מתוכנן, ואנחנו יושבים על שלב ב' של היישוב. למה לא להכשיר את זה. אנחנו נהרוס בעצמנו את מה שלא עומד בחוקי התכנון והבנייה ונבנה בהתאם. מה הבעיה? מדוע ליהודי מגיע לגור שם ולנו לא?"

 

כאמור, לצד היישוב אום אל חירן שוכן היישוב הלא מוכר עתיר שגם אותו מבקשת המדינה לפנות, אבו אלקיעאן מבקש להשאיר לפחות את היישוב הזה ולאפשר לתושבי אום אל חירן לעבור אליו. "אם הפתרון שנחיה ביחד יהודים, מוסלמים ונוצרים לא מקובל יש עוד פתרון. במקום עקירת שני ישובים בדואים עתיר ואום אלחיראן אפשר להכיר באחד כיישוב כפרי חקלאי משולב ולהקים ישוב יהודי אחד אין לנו בעיה להעתקה לכאן או לכאן".

 

מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר: "מתנהלים מגעים מתקדמים עם התושבים למעבר זמני לחורה בהסכמה. אנחנו מקווים שהם יקבלו את המתווה ויעברו. בכל מקרה המבנים הזמניים יוצבו רק אם תושג הסכמה".

 

 

 

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x