$
חדשות נדל

חקלאי נהריה: העירייה מחסלת אותנו בלי סיבה

עיריית נהריה מבקשת להפקיע את הקרקעות החקלאיות האחרונות בעיר להקמת 1,200 דירות. החקלאים טוענים: גם בלי הקרקע שלנו לנהריה יש עתודות ל־10,000 דירות

דותן לוי 07:5514.06.17

עיריית נהריה מקדמת תוכנית מתאר שצפויה לסיים את פרק החקלאות שהעיר הצפונית ידעה מאז הקמתה, ולהותיר את חברי האגודה השיתופית נהריה ככפר בלי קרקעות. התוכנית צפויה להפקיע 370 מתוך 410 דונם שנמצאות ביעוד חקלאי בחלקות א' של הנחלות. ההפקעה נועדה להפוך את הקרקעות לשטחי מגורים שיכללו כ־1,200 יחידות דיור על כ־100 אלף מ"ר בנוי אף שלטענת התושבים לעיר יש עתודות קרקע לעוד 10 אלף יחידות דיור במקומות אחרים. קרקעות המריבה ממוקמות ברובן בשכונת רסקו ומצפון לאיצטדיון העירוני של נהריה.

 

הכפר השיתופי נהריה הוא למעשה שכונה בעלת אופי חקלאי בחלקה הצפון־מזרחי של העיר והוא חלק מנהריה. השכונה כוללת כ־60 נחלות מאוישות, שיש בהן גם יחידות מגורים, ומאוחדות באמצעות אגודה שיתופית. כ־95% מהנחלות מעובדות ומגדלים בהן בין היתר זיתים, רימונים, אבוקדו, הדרים ואגוזי פקאן. נוסף לכפר השיתופי קיים מושב רק אחד נוסף ששייך מוניציפלית לעיר: כפר אז"ר ברמת גן. יתר המושבים בישראל משויכים למועצות אזוריות.

 

הפקעות שניות

 

לטענת חברי הכפר השיתופי, מדובר בסבב שני של הפקעת קרקעות חקלאיות מידם, כאשר בשנת 2014 לאור דרישה של רשות מקרקעי ישראל נאלצו למסור את מרבית הקרקעות החקלאיות של חלקה ב', בהיקף של יותר מ־900 דונם. בשל ההפקעה ההיא נאלצו אנשי המושב לכרות ולעקור מטעי אבוקדו והדרים לייצוא כאשר התוכנית שטרם מומשה מייעדת את הקרקע להקמת שכונת מגורים של 2,634 יחידות דיור, איצטדיון עירוני חדש, שטחי מלונות ועוד.

קרקעות הכפר השיתופי נהריה. העירייה מבקשת להפקיע 370 מתוך 410 דונם שמשמשים לחקלאות קרקעות הכפר השיתופי נהריה. העירייה מבקשת להפקיע 370 מתוך 410 דונם שמשמשים לחקלאות צילום: גיל נחושתן

 

לכן, הם טוענים, היות שמרבית שטחי החקלאות של המושב כבר הופקעו, תוכנית המתאר החדשה (ג/21011), תגרום לפגיעה קטלנית שלאחריה לא יוכל הישוב להתקיים כישוב חקלאי. מלבד השבת הקרקעות לרשות ב־2014 השיב הישוב כ־330 דונם עוד ב־1994 אשר עליהם נבנו 1,460 יחידות דיור וכן שטחי תעשייה. תושבי השכונה הגישו באמצעות עו"ד רון רוגין עתירה נגד עיריית נהריה ודיון ראשון צפוי ביולי הקרוב. בעתירה נכתב כי "שינוי הייעוד סותם את הגולל על כל אופק של פעילות כפרית־חקלאית. כלום יש צורך לומר? - אין חקלאות בהיעדר קרקע חקלאית אין כפר בהיעדר חקלאות ובהעדר קרקע".

 

עוד עולה מהעתירה, כי חברי הכפר השיתופי טוענים שבשנות ה־50 היו מהבודדים שרכשו את הנחלות תמורת כ־800 ל"י. עוד הם טוענים, כי התוכנית הנוכחית מעולם לא הגיעה לדיון כמתבקש בוועדה לקרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים.

 

"אין צורך בהרס"

 

לכך שהכפר השיתופי שויך מוניציפלית לנהריה יש סיבות היסטוריות, שקשורות במוצא, מעמד והשקפת עולם ליברלית־דמוקרטית זהים לאלה של תושבי העיר. בעתירה נכתב, כי במשך עשרות שנים ואף כיום חלק מהמתיישבים, חברי הכפר נמנים על צאצאי המתיישבים המקוריים הייקים שיישבו את נהריה.

 

עוד עולה מהעתירה כי העיר נהריה יכולה לגדול ולהגיע ליעד של 75 אלף תושבים כפי שעולה מתוכנית המתאר החדשה שלה גם מבלי לפגוע במהותו של כפר שיתופי נהריה. לטענת התושבים לנהריה יש עתודות קרקע המאפשרות לה בנייה של כ־10,000 יחידות דיור מבלי לבנות על השטחים החקלאיים. "אין כל צורך בהרס שטחים חקלאיים נוספים על אלו שכבר נהרסו - והם נהרסו ביד רחבה ובשיטה של 'אצבע קלה על ההדק' לצורך הגשמה מלאה של יעדי תוכנית המתאר החדשה", לשון העתירה.

 

עתירה זו היא אחת מבין כמה עתירות שהוגשו לאחרונה על ידי ישובים חקלאיים אשר המדינה או הרשות המקומית מבקשים להפקיע מידם את קרקעות. לטענת רוב החקלאים, המדינה והרשות המקומית מנצלות את התיקון לחוק השבת קרקע חקלאית ואת המחסור בבתים כדי להפקיע קרקעות מידיהם, וכך מחסלים את עתודות הקרקע בקצב מהיר ובלי שמוצו אלטרנטיבות אחרות כמו התחדשות עירונית למשל.

 

הפקעת הקרקעות החקלאיות גורמת נזק מידי לחקלאים, מחסלת שטחים פתוחים בהיקף עשרות אלפי דונמים ומצמצמת משמעותית את היקף הקרקעות המעובדות בישראל. בין העתירות שהוגשו: עתירה של מושב כפר אז"ר, של מושב ניר צבי, של כפר ביאליק ושל שלושה ישובים המעבדים קרקע חקלאית בסמוך לעיר אופקים.

 

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "התוכנית אינה עוסקת בהפקעה מיידית. למעשה, לא ניתן לממש את התוכנית כל עוד היא לא תאושר במקרקעין. במסגרת תהליך האישור יש לבעלי הקרקע את הזכות המלאה להתנגד ולא לאשר את התוכנית כך שהיא לא תצא לפועל. בנוגע לנחיצות הקרקע: בשנים האחרונות קיימת עלייה חדה בביקוש לנדל"ן ובעליית מחירים בהתאם. בכל הארץ, ולא רק בנהריה, מחפשות ערים לבנות עוד בתים על מנת לאכלס משפחות צעירות, משפרי דיור וכדומה על כן אנו לא מסכימים עם הטענה שאין נחיצות לקרקעות. יש להבין שלא מדובר במימוש מיידי אלא נדרש לאשר תוכנית מפורטת ורק לאחר אישורה יותר המימוש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x