• תפריט
חדשות נדל"ן

ביהמ"ש: "המדינה לא עומדת בהתחייבותה לערים ערביות"

הוועדה המחוזית פסלה תוכנית לבניית 12 דירות בבאקה אל גרבייה, אך השופט ביטל את החלטתה על סמך חוק שלפיו תוכניות עד 50 דירות ביישובים ערביים יידונו בוועדות מיוחדות. הבעיה: המדינה לא הקימה ועדות כאלה

אמיתי גזית 07:0311.05.17

בית המשפט המחוזי חיפה פסק כי לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה אין סמכות לקבל החלטות בנוגע לתוכניות בנייה ביישוב הערבי באקה אל גרבייה. הוועדה פסלה תוכנית לבניית 12 דירות ביישוב בנימוק שעוד לא ידוע אם היא מתאימה לתוכנית המתאר המצויה בשלבי גיבוש, ובשטח התוכנית היתה בנייה לא חוקית. אולם השופט ד"ר מנחם רניאל ביטל את החלטתה על סמך תיקון לחוק התכנון והבנייה מ־2015, שלפיו תוכניות בנייה מפורטות ביישובים ערביים ודרוזיים יידונו בוועדות מיוחדות, ולא בוועדה המחוזית.

 

אלא שעד כה לא קמו ועדות כאלה, והשופט מתח ביקורת על כך: "המדינה לא עמדה בחובתה על פי חוק התכנון והבנייה". השופט פסק כי יש לדון בתוכנית הבנייה הזו שוב, והפעם בוועדה מיוחדת לישובי מיעוטים, כפי שהחוק מחייב.

 

העיר באקה אל גרבייה העיר באקה אל גרבייה צילום: גלעד קוולרציק

 

"זו דוגמה טרייה ליחס המדאיג שזוכה לו יישוב ערבי בתחום התכנון והבנייה. לתקוע כל יוזמה תכנונית ביישוב למשך עשורים תוך הפיכת היישוב לסיר רותח בשל מצוקת דיור", כתב עו"ד קייס נאסר שהגיש את העתירה בשם עיריית באקה אל גרבייה.

 

למרבית היישובים הערבים אין תוכנית מתאר כללית המסדירה את גבולות הבנייה, אף בשנים האחרונות מקדם מינהל התכנון תוכניות כאלה לעשרות יישובים. מדובר בתוכניות שאמורות לספק טווח תכנוני לכ־25 שנה. על פי מדניות התכנון בישראל, אפשר לקדם תוכניות בנייה נקודתיות גם ללא תוכנית מתאר עירונית כללית, ולמעשה הרבה ערים יהודיות פועלות באופן זה, כדי לא להמתין עד אישור תוכנית מתאר. כדי לייעל את הליכי הבנייה בישובים ערביים ודרוזיים תוקן לפני שנתיים חוק התכנון והבנייה, ונקבע כי במחוז מרכז, חיפה וצפון תוקם ועדת משנה שתדון בתוכניות לבניית עד 50 דירות בישובי מיעוטים. אלא שכאמור אותן ועדות מעולם לא קמו.

 

באפריל 2016 נקלטה תוכנית לבניית 12 דירות בבאקה אל גרבייה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה. באוקטובר התקיים במליאת הוועדה דיון סוער, שבעקבותיו החליטה הוועדה לבלום את התוכנית. ההחלטה לדחות את התוכנית נשענה על שני נימוקים מרכזיים: ראשית, הכנתה של תוכנית המתאר של באקה נמצאת רק בחיתוליה, ועוד לא ברורים כיווני הפיתוח של העיר, ואם המתחם שבו ביקשה העיר לבנות 12 דירות ייכלל בה; שנית, בשטח התוכנית היתה בנייה לא חוקית, והוועדה התנגדה להליך של הכשרת הבנייה בדיעבד.

 

מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה על גרבייה מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה על גרבייה

 

בנוגע לטענה הראשונה, העירייה הסבירה כי תוכנית המתאר הכוללנית מקודמת בעצלתיים על ידי מינהל התכנון. ב־2009 אושרה תוכנית־אב שמהווה בסיס לתוכנית המתאר, אך רק ב־2012 פורסם מכרז לבחירת צוות התכנון לתוכנית המתאר, ורק ב־2014 התכנסה לשכת התכנון המחוזית לבחירת צוות התכנון. על פי העתירה, עד היום, שמונה שנים מאז אושרה תוכנית־האב, טרם הוגשה לוועדה תוכנית המתאר החדשה לבקה אל גרביה.

 

בנוגע לטענה על הכשרת בנייה לא חוקית, הסבירה העירייה כי מדובר בשלושה מבנים בלבד שהם לא חוקיים, והם גם אינם מאוכלסים. בעל הקרקע הועמד לדין פלילי, והוצא נגדו צו הריסה. בהוראת בית המשפט ביצועו של הצו נדחה כמה פעמים בהתאם להתקדמות הליכי התכנון.

 

פסק הדין של השופט רניאל כלל גם ביקורת על האופן החריג שבו הוועדה המחוזית בחרה לנסח את החלטה בעניין תוכנית הבנייה. בדיון בוועדה טען ראש עיריית באקה אל גרבייה, עו"ד מורסי אבו מוך, לאפליית עירו לעומת יישובים יהודיים שכנים, והשווה את תנופת הבנייה בחריש השכנה לקיפאון בבאקה: "כשאתה עומד שם אתה רואה בניינים, לפחות 5,000 דירות, ואתה בבאקה כבר חמש שנים נלחם להקים ארבעה בתים".

 

הערותיו הציתו ויכוח עם אנשים הוועדה, ובראשם מתכננת הוועדה ליאת פלד. בפתח הנימוקים להחלטתה לדחות את התוכנית כתבה הוועדה כי היא "מוחה על אופן התבטאותו של ראש העיר, שבדבריו תקף את מוסדות התכנון, ועירב את הסכסוך הערבי־ישראלי בנושא תכנוני מקצועי". השופט דרש מפרקליטות המדינה להתנצל על ניסוח הדברים, והבהיר כי הסכסוך הערבי־ישראלי הוא בין ישראל למדינות ערב והרשות הפלסטינית, ולא בין ישראל לתושבי הערבים.

 

תגובת הוועדה המחוזית: "הוועדה לומדת את פסק הדין והשלכותיו. בפברואר 2016 החליטה הוועדה על הקמת ועדת משנה לתוכניות מסוימות ביישובי מיעוטים. הוועדה כבר החלה בבדיקת תוכניות שיידונו בה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x