תביעה נגד חברה קדישא: קברה בקרקע פרטית

האם קברים בבית העלמין סגולה יפונו ממקומם? בעל קרקע פרטית הצמודה לבית הקברות בפתח תקווה, טוען שהשכיר אותה ב־2004 לחברה קדישא כדי שתשמש להתארגנות ללוויות, אך כעבור כמה שנים גילה להפתעתו שהיא משמשת לקבורה וכיום יש בה כ־200 קברים. בכתב תביעה שהגיש, דורש בעל הקרקע שחברה קדישא תשיב לו את הקרקע “במצב שבו קיבלה אותה לשימושה”.

לפי כתב התביעה, הקרקע ששטחה 655 מ”ר רשומה לייעוד של חקלאות. באוגוסט 2004 חתמו בעל הקרקע וחברה קדישא על הסכם שכירות לחמש שנים, בתמורה ל־2,500 דולר בחודש. לטענת בעל הקרקע, במשך כל התקופה לא קיבל את את דמי השכירות. “כך מצאו עצמם התובעים בפני שוקת שבורה”, נכתב בכתב התביעה, “הנתבעת מחזיקה במקרקעין התובעים, אך נמנעת לשלם דמי שכירות”. 

חלקת הקברים בבית העלמין סגולה בפ"ת צילום: עמית שעל

עורך דינו של בעל הקרקע, עו”ד טל גרשטיין, הגיש את כתב התביעה לשופט בדימוס יעקב שמעוני שישמש כבורר, מכיוון שהסכם השכירות קובע שכל מחלוקת תופנה לבוררות. כתב התביעה מתעלם מכך שבקרקע קבורים בני אדם: "כבוד

הבורר מתבקש בזאת לחייב את הנתבעת לסלק ידה ממקרקעין התובעים ולפנות את מקרקעין התובעים כשהוא ריק ונקי מכל חפץ ואדם”.

העתקת קברים נחשבת לאיסור חמור בעיני חוגים חרדיים, ובעבר התנהלו מאבקים ארוכים על פינוי קברים לצורכי ציבור. אחד המקרים הבולטים בשנים האחרונות היה בהרחבת בית החולים ברזילי באשקלון. הקברים שהתגלו שם היו עתיקים וכלל לא בטוח שהיו של יהודים, אך מחאה חרדית חריפה עיכבה את העבודות לתקופה ארוכה. מכיוון שבמקרה של סגולה מדובר בקברים טריים ובקרקע שאין בה צורך ציבורי דחוף - הסיכוי לפינוי הקברים נמוך מאוד. לפי הערכות, במקום השבת הקרקע, תסתיים התביעה בפיצויים.

בנוסף, טוען התובע כי חברה קדישא חייבת לו 320 אלף דולר על השנים שבהן לא קיבל דמי שכירות. בחברה מסרו כי תגובתם תינתן במסגרת הליך הבוררות.