שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

"מינהל מקרקעי ישראל מכשיל בנייה בקיבוצים"

בתנועה הקיבוצית אימצו בחום את המלצות ועדת ליברמן, שגיבשה מתווה לבנייה בקיבוצים. אבל לאחר שעיינו שם באותיות הקטנות שהוסיף המינהל למתווה, הם טוענים שיישומו הפך בלתי אפשרי

דותן לוי 08:1912.06.14

המלצות ועדת ליברמן לשחרור חסמי הבנייה בקיבוצים כוללות דרישות בירוקרטיות בלתי ישימות. כך טוען מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי במכתב ששלח לבנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, ושהגיע לידי "כלכליסט". ההמלצה העיקרית של ועדת ליברמן, המלצה שאף זוכה לתמיכת הקיבוצים, היא כי הקיבוץ יוכל לרכוש במרוכז את זכויות המגורים בו ללא תהליך של שיוך דירות, גם בעזרת כספים שחבריו יעמידו ישירות למטרה זו.

במכתב טוען ברושי ש"מעיון בהמלצות עולים מכשולים רבים. הצטערנו לראות שניסיון ההיצמדות הטכנית להחלטת מועצה 1155, בשילוב של הוראות שונות, הן בהצעה לחלופת ההיוון והן בנספח המתייחס להמשך הבנייה במסלול השיתופי, הפך הצעות והנחיות אלו לבלתי מעשיות לגבי מרבית הקיבוצים. בכך סיכלה למעשה הוועדה את מטרת הקמתה, דהיינו, בחינת הסדר נוסף שישמר לקיבוץ מעמד בקרקע כדי שיוכל לשמור על אורח חייו".

 

מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן צילום: עמית שעל

 

ברושי מכוון במכתבו לכך שהבקשה המרכזית של הקיבוצים קודם לכינוס הוועדה היתה שיאפשרו להם לרכוש את הקרקע במרוכז, מה שיאפשר להם בעתיד לקבל החלטות על בנייה בשטח.

 

לטענת היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית מיכי דרורי, הוועדה המליצה שרכישת הזכויות על הקרקע תהיה בהתאם למספר הדירות הקבועות בתמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית, הקובעת בין היתר כמה דירות ניתן לבנות בכל יישוב - ד"ל). המשמעות של המלצת הוועדה היא שכל שינוי שיבוצע בעתיד בתמ"א ויעלה את מספר הדירות עלול להטיל על הקיבוצים תשלומים נוספים למינהל.

 

רכישה קבוצתית תעזור לשמור על אופי החיים

 

אחת הסוגיות המרכזיות שטרם נפתרו, ולטענת הקיבוצים אינה מוסדרת בהצעת ועדת ליברמן, היא נושא התשלום לרשות מקרקעי ישראל.

הנחת היסוד של הוועדה היא שכל רכישת הזכויות בקרקעות הקיבוצים תהיה בהתאם להחלטה 1155. החלטה זו נועדה במקור לאפשר לחברי הקיבוץ לקדם הליך של שיוך דירות באמצעות הסדר כולל לקיבוץ ותשלום של 33% מערך הקרקע.

 

מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי. ויכוח על היישום מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי. ויכוח על היישום צילום: ארז ביט

 

בתום החלטה זו מחזיק חבר הקיבוץ בקרקע בבעלות סחירה. בקיבוצים ביקשו למנוע מצב שבו כל חבר מחזיק בקרקע סחירה מחשש לפגיעה באופי החיים הקיבוצי. לכן ביקשו שהרכישה תהיה קבוצתית - מנגנון שגם יוריד את עלות הקרקע, שכן יהיה לה בעלים יחיד, הקיבוץ. אלא שלטענתם, לא רק שברשות מקרקעי ישראל לא הסכימו להפחית את ערך המגרש ב־33%, אלא אף קבעו שבהמשך ידרשו מהם להשלים את מחיר הקרקע ל־91% מערכה.

 

תעריפי המינהל גבוהים גם בפריפריה הקרובה

 

יש גם מחלוקת בין המינהל לקיבוצים על מועד התשלום. בקיבוצים מתרעמים על החלטת הרשות שהתשלום עבור הקרקע והזכויות בה יהיה מיידי, מה שצפוי להקשות על קיבוצים שבהם יש כעת 300 דירות, למשל. אך בתוכנית המתאר ניתן להוסיף 200 דירות, משום שאותם קיבוצים יידרשו לשלם כבר עכשיו גם על הדירות המתוכננות, גם אם אלו ייבנו רק בעוד עשור. כלומר, אם שווי מגרש לדירה בקיבוץ הוא מיליון שקל, הקיבוץ יידרש לשלם 180 מיליון שקל נוספים. החלטה זו לבדה, טוענים בקיבוצים, מטרפדת את המהלך.

 

גם החלוקה של הקיבוצים לאזורים נתונת במחלוקת בין המינהל לתנועה הקיבוצית. בקיבוצים מסבירים שלפי התחשיב הבסיסי, ככל שמחיר הקרקע נמוך יותר המחיר שאמור הקיבוץ לשלם למינהל נמוך יותר. כלומר, במקרים של קיבוצים במרכז הארץ, ברור שהמחירים גבוהים, ועל כך אין ויכוח, גם לגבי קיבוצים בפריפריה המרוחקת שבהם מחיר הקרקע הוא ממילא אפס. אלא שבקיבוצים טוענים שהמינהל דורש סכומים גבוהים על זכויות הבנייה גם על קרקעות שבקיבוצים הנמצאים בין צפון הנגב ועד לעמקים בצפון, ושהסכומים עבור הזכויות בקיבוצים באזורים אלה יכולים להגיע למאות מיליוני שקלים.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x