$
חדשות נדל"ן

קבינט הדיור אישר את תוכנית הדיור הלאומי של לפיד

במסגרת התוכנית יוקמו 150 אלף יחידות דיור תוך עשור באמצעות מוסד תכנון אחד עליון וחברה ממשלתית חדשה לדיור. לפיד: "הצעדים שאושרו הם אמנם אגרסיביים, אך מידת האגרסיביות תואמת את עומק המשבר". ח"כ שמולי: "התוכנית היא בגדר סטירה מצלצלת לזוגות הצעירים"

עינת פז-פרנקל 13:0318.11.13

קבינט הדיור של הממשלה, בראשות שר האוצר יאיר לפיד, אישר בישיבתו היום את המתווה ליישום תוכנית הדיור הלאומית (לרבות הקמת מוסד תכנון חדש); את הסדרי החברה הממשלתית החדשה לדיור להשכרה, לרבות תנאי השכירות, וגופי ההשקעה והניהול של המיזמים; וכן, את ההחלטה על מסלול בינוי-פינוי-בינוי בחסות המדינה.

 

בתום הישיבה, מסר לפיד כי "בימים האחרונים שמענו ביקורת על עבודת צוות 90 הימים, גורמים שונים טענו שהצעדים שהצענו אגרסיביים מדי, אלו הן טבען של רפורמות מבניות שעתידות ליצור שינוי משמעותי. הצעדים שאושרו הם אמנם אגרסיביים, אך מידת האגרסיביות תואמת את עומק המשבר".

 

שרי הקבינט – לפיד, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, שר הפנים גדעון סער, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ והשרה לקליטת עלייה סופה לנדבר – הצביעו פה אחד בעד יוזמת אריאל להתחדשות עירונית. בהצעות שנגעו להמלצות צוות 90 הימים (לרבות הותמ"ל – "הוועדה לתכנית מועדפת לדיור") ולדיור להשכרה, אושרו ההחלטות ברוב של ארבע שרים (פרץ התנגד). יצוין כי, הוחלט כי הותמ"ל יוקם מכוח הוראת שעה לארבע שנים, עם אופציות הארכה לשנה חמישית ולשנה שישית - ולא מכוח חוק. וזאת, בעקבות דרישות השרים סער ופרץ.

 

אורי אריאל שר השיכון אורי אריאל שר השיכון צילום: אביגיל עוזי

 

קבינט הדיור של הממשלה התכנס כדי לדון ביישום הפרויקט הלאומי לדיור ובחברה הממשלתית החדשה לדיור שתקדם בניית דירות להשכרה. לדברי לפיד, רפורמות גדולות מעוררות טענות והדבר טבעי ולגיטימי. הוא ברך את צוות 90 הימים בראשות ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שהגיש לאחרונה את המלצותיו לקבינט הדיור. לאחר מכן, הציג מנכ"ל משרד השיכון שלמה בן אליהו את עיקרי תוכנית "בינוי-פינוי-בינוי".

 

במסגרת ישיבת הקבינט דנו השרים ביוזמת שר השיכון אורי אריאל ל"מחיר מטרה", לפיו יהיה מחיר יעד סופי לכל דירה שתיבנה במתחמים גדולים. הקבלנים יהיו מחויבים למחיר, מה שעשוי להתפרש בשוק הנדל"ן כפיקוח על המחירים, ממש כשם שיש פיקוח על חלב או לחם.

 

אחד הנושאים החדשים שעלו על סדר היום, הוא מודל חדש להתחדשות עירונית, שבמסגרתו תיקח המדינה לידיה פרויקטים של בינוי־פינוי־בינוי, בשל חוסר שביעות הרצון שלה מהנעשה בתחום הפינוי־בינוי, שנשלט כיום על־ידי המגזר הפרטי.

 

מוצע "לקדם מסלול של בינוי־פינוי־בינוי ללא התקשרות עם יזם, במסגרתו יעברו הדיירים אל מבנה חדש קודם להריסת המבנה הישן", כך על פי הצעת החלטה שהביא שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, אל שולחן הקבינט. בפרויקטים מסורתיים של פינוי־בינוי נהוג כי דיירי הבניין הקיים מועברים לדיור זמני בשכירות בזמן שהבניין נהרס ובמקומו נבנה מבנה מגורים חדש. לפי הצעת ההחלטה החדשה, בפרויקטים בשיטת בינוי־פינוי־בינוי תשתמש המדינה במגרש בבעלותה, הסמוך לבניין הדירות הישן, עליו ייבנה בניין מגורים חדש, ואליו יעברו הדיירים עם השלמתו או יקבלו פיצוי כספי בתמורה לדירותיהם הקיימות. לאחר מכן, תימשך הבנייה במגרש עליו היה הבניין שנהרס. כלומר, במקום לעבור לדירה שכורה ואז לבניין חדש, יעברו הדיירים דירה רק פעם אחת. הדיירים יהיו זכאים להקלות במסים: מס שבח, מס רכישה, והיטל השבחה שמטילות רשויות מקומיות. מוצע לקיים בשלב ראשוני פיילוט בחמש שכונות בהן יש קרקעות מדינה פנויות.

 

למדינה תישמר אופציה להחזיק ב־50% מהדירות במגרש הבנייה החדשה, עד למועד האכלוס, והקבלן המבצע ימכור את היתרה בשוק החופשי. את הפרויקטים של בינוי־פינוי־בינוי ינהלו חברות הדיור הציבורי עמידר, עמיגור או חברות עירוניות דומות.

 

יצוין כי השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, תמך בנושא ההתחדשות העירונית בתוך הערים עוד לפני שהגיש שר השיכון את תכניתו לבינוי-פינוי-בינוי, וזאת משום שאינו סבור שיש לקדם בנייה נרחבת על שטחים פתוחים. היום יבקש פרץ להוסיף סעיף הקובע "שבכל דיון בתוכנית לדיור לאומי מועדף המוצעת בשטחים פתוחים מחוץ לתחומי השטח המיועד לכך בתוכנית מתאר מחוזית, תינתן הזדמנות לשלטון המקומי להציע תכנית חלופית לאותו היקף של יחידות דיור, בתחומי השטח הבנוי או המיועד לבינוי", כך נמסר מהמשרד להגנת הסביבה, שאף מתנגד לקבוע בחוק את מסלול התכנון הייחודי (ותמ"ל) וההליכים המזורזים והבלתי ניתנים לערעור שלו, ומציע לקבוע הסדר זה בהוראת שעה. בעקבות בקשות פרץ וגדעון סער, שר הפנים, הודיע לפיד בתחילת הישיבה כי מוסד התכנון העליון לפרויקטים נרחבים של דיור (מתחמי דיור לאומי) ייקבע בהוראת שעה. הוא ציין כי השם שבחר לחברה הממשלתית החדשה לדיור, "דירה להשכיר" כבר תפוס, ולכן בוחנים שמות נוספים.

 

פרץ הביע חשש שמשרד האוצר יהפוך למשרד מבצע וינהל את החברה הממשלתית החדשה לדיור, וכן חשש מכך שהותמ"ל (ועדת התכנון העליונה לפרויקטים נרחבים של דירות שהוגדרו פרויקטים לאומיים) "יהפוך לוונדאל", וכל יזם יוכל לעשות ככל העולה על רוחו. כמו כן, טען כי הותמ"ל מייתר את ועדות הדיור הלאומיות (וד"ל), שהוקמו על מנת לדון באופן מזורז על תוכניות בנייה גדולות. פרץ ביקש שהמועצה הארצית לתכנון היא שתקבע מהו מתחם לדיור לאומי - כזה שתהיה לו עדיפות להידון בפני הותמ"ל. הוא קרא לאפשר גם לישובים קטנים עדיפות בותמ"ל.

 

פרץ אף הביע מורת רוח מהעובדה שלחברה הממשלתית החדשה לא יהיו, ככל הנראה, סמכויות במתחמים מתוכננים (שתכננו רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון), אלא רק במתחמים חדשים, וזאת מטעמים של הגנה על הסביבה. עוד אמר פרץ, כי הבנייה המסיבית בימי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר גרמה לנזק סביבתי וחברתי, כאשר מתחמים שלמים הפכו לשכונות עוני ומצוקה.

 

סער הבהיר את החשיבות הרבה שיש בשיתוף הרשויות המקומיות בתכניות הדיור הממשלתיות. נזכיר כי הבוקר הודיע המרכז לשלטון מקומי כי ישתף פעולה עם משרד האוצר. אריאל אמר שהתכנית לבינוי-פינוי-בינוי הינה לטווח הבינוני של ארבע שנים, וכך גם תכניות הדיור להשכרה. "כל דירה שנוכל לייצר בהתחדשות עירונית תחסוך כניסה לקרקעות בשולי הערים", הסביר.

 

לבקשת סער, הותמ"ל – שהוחלט כי יגבר על כל תוכנית מתאר מלבד תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) – לא יגבר על תוכניות מתאר לחופי ישראל, להם מעמד מיוחד. השינויים צפויים להיכנס לתזכיר החוק שיופץ בחודש הבא. כמו כן, יעבוד משרד הפנים עם משרד האוצר על מנת לתת את הדעת על שילובן של הרשויות המקומיות בתוכנית, והשפעת התוכניות על תקציביהן.

 

תגובות להחלטת הקבינט

 

ח"כ איציק שמולי (עבודה), שנשא בשבוע שעבר את נאום "הדור האבוד" בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, מסר כי " התוכנית המוצעת היא בגדר היסטריה ולא היסטוריה וגם אם תצא אל הפועל הרי שזה לא יקרה בשנים הקרובות - ומה מצפים מהצעירים לעשות עד אז? הם באמת יברחו לברלין".

 

בהתייחס לתוכנית בינוי-פינוי-בינוי, אמר שמולי: "ישנו ספק גדול האם תוכנית בינוי-פינוי-בינוי היא באמת ישימה. מי בדיוק יעשה מו"מ עם הדיירים - שר השיכון? התוכנית היא בגדר סטירה מצלצלת לזוגות הצעירים שרוכשים את דירתם הראשונה, שכן היא מעניקה דירות לבעלי דירות קיימים. מה שבעצם מציעים כאן זה סבסוד צולב של הזוגות הצעירים, רוכשי הדירה הראשונה, שהיזם יגלגל על דירתם את ההנחות שניתנו למשפרי הדיור. זאת שערורייה".

 

ח"כ איציק שמולי ח"כ איציק שמולי צילום: אלכס קומולויסקי

 

ביחס לתוכניות לפיד לדיור, אמר שמולי: "אף אחד לא ציפה מלפיד לתקן את המדינה בחצי שנה, אבל אף אחד לא ציפה ממנו בזמן כל כך קצר לסגת בצורה כל כך בוטה מההתחייבויות שנתן. לפיד התחייב לבוחריו הצעירים לפיקוח על גובה השכירות בפרויקט ועל הדגשה של תמהיל חברתי באמצעות תעדוף אוכלוסיות מסוימות. בסופו של דבר הרוב המוחלט של הדירות בפרויקט יושכרו במחירי שוק בלי להתייחס ליכולת ההשתכרות של מי שבאמת אמורים לגור שם בסופו של דבר". נזכיר כי, בהצעת ההחלטה שהביא לפיד לקבינט הדיור מוקצות 25% מהדירות בפרויקטים של דיור להשכרה לשכירות מופחתת.

 

נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, בירך על ההחלטות שמגדילות את היצע הדירות, אך ציין כי "לא ברור מדוע הותמ"ל ידון רק בקרקעות מדינה, בעוד שבאזור המרכז חלק נרחב מהמתחמים הגדולים נמצא בבעלות פרטית והאצת התכנון עשויה לייצר יותר דירות במרכז הארץ ובאזורי הביקוש".

 

ניסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת דוניץ הבונה פרויקט של בינוי-פינוי-בינוי בראשון לציון, מסר כי "המדינה לא יכולה להיכנס במקום היזמים בתוכניות של התחדשות עירונית. היזמים יודעים לקדם תוכניות כאלה אך הממשלה צריכה לתת פתרונות מעשיים שיסירו את החסמים כמו סוגיית המיסוי בפרויקט פינוי בינוי וחקיקה בכל הקשור לסרבנים. אם הממשלה תיקח על עצמה את החתמה הדיירים היא חושבת שכולם יתפנו מרצון? שלא יהיו סרבנים? הרי זו אחת הבעיות הקשות של היזמים ובגלל אותם סרבנים פרויקטים רבים נתקעים שנים. אני חושש ששוב מדובר בתוכנית שהיא מאוד יפה תקשורתית אך בפועל היא תעלה אבק במגרה".

 

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסר בתגובה להחלטה להשבת קרקעות המדינה מהחקלאים בהליך מואץ, ובמטרה לשחרר עתודות קרקע לפרויקט הדיור הלאומי, כי "מפקיעים קרקעות חקלאיות תוך מתוך נקודת הנחה שגויה, לפיה קיים מחסור בקרקע עירונית לפיתוח. מחקרים עדכניים מוכיחים כי אין מחסור במלאי תכנוני בישראל באזורי הביקוש וחוסר היכולת לספק את הדרישה באזורי הביקוש נובע בעיקר כתוצאה מקצב פעילות איטי של ממשלת ישראל במימוש מדיניות ובירוקרטיה. דווקא בתקופה של חוסר יציבות כלכלית ותעסוקתית במגזרים נרחבים בתעשייה הישראלית, בוחרת ממשלת ישראל לפגוע פגיעה ישירה במטה לחמו של המגזר החקלאי דרך הפקעת הקרקעות החקלאיות".

 

הוא הוסיף כי "בנייה על קרקע חקלאית תצריך מהממשלה להשקיע מיליארדי שקלים נוספים להקמת תשתיות תחבורה, חינוך, מים וכיו"ב – כסף שייגבה כמובן ממשלם המיסים. במרכזי הערים, מיותר לציין, התשתיות האלה כבר קיימות. בכוונתנו לצאת למאבק בהחלטת הממשלה כשלצדנו גורמים רבים מקשת מקצועית רחבה החל בארגונים סביבתיים, דרך פורומים מקצועיים ועד לראשי ערים וגורמים במערכת הפוליטית".

 

חנן שמש, יו"ר ומנכ"ל קרן הגשמה, מסר כי "הרפורמות לא מטפלות באופן חד משמעי בעקב אכילס המשמעותי בשוק הנדל"ן, שהוא הביורוקרטיה. בשביל שיזמים יוכלו לבנות דירות חדשות יש לאפשר להם לפעול. ההליך התכנוני בישראל מסורבל והלוואי והיו ועדות התכנון למיניהן פועלות בקצב מקביל לנעשה בארצות הברית. בתור קרן ש- 50% מפעילות הנדל"ן שלה מרוכזת בארצות הברית, אני חייב לציין שההבדלים הם משמעותיים. לפני חודשיים, למשל, היתה קרקע בברוקלין והיום כבר אושרה בנייתן של 4 יחידות דיור עליה. הליך כזה בממוצע בארץ במקרה הטוב אם אין עיכובים, לוקח שנה וחצי עד שנתיים! אם משך הזמן לקבלת היתר בנייה בארצות הברית הוא בין 3-6 חודשים, שלא לדבר על מקרים בהם חיכינו חודשיים בלבד, אז למה בישראל זה צריך לקחת פי שלוש?! העלויות יותר גבוהות והסיכון יותר גבוה. על כל חמישה בניינים שנבנים בברוקלין בונים אחד בישראל. יכול להיות רעיון תכנוני יוצא מן הכלל ובסוף הורגים אותו בפרקטיקה. אני מברך ומקדם כל ניסיון לקצר בתהליכי הבירוקרטיה, רק שיצא כבר לפועל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x