המשפחה נהנתה מהשבחת הקרקע, היזמים דרשו נתח

פסק דין שניתן בשבוע שעבר על ידי בית משפט השלום בכפר סבא יחייב חמישה בני משפחה בהוד השרון לשלם לחמישה בעלי מקצוע אשר פעלו כיזמי תוכנית, ובהם שני מתווכי נדל"ן, עורך דין ואדריכלית, כ־500 אלף שקל וכן הוצאות משפטיות ושכר עורך דין עבור השבחת קרקע חקלאית שברשותם, אף שלא ביקשו ולא שכרו את שירותיהם.

התובעים, אשר חברו למיזם משותף לטובת קידום שינוי ייעוד הקרקע מחקלאי למגורים, פעלו משנת 1996 במשך שמונה שנים לקדם ולאשר תוכנית מתאר מקומית בהוד השרון אשר נמצאת באזור יוקרתי בעיר שמהווה מובלעת בין מושב כפר מל"ל לבין מושב רמות השבים. במסגרת התוכנית שקידמו שונתה חטיבת קרקע של כ־70 דונם מייעוד חקלאי למגורים.

הקרקע בהוד השרון שעברה שינוי מייעוד חקלאי למגורים צילום: עמית שעל

לטענת התובעים, כשהחלו בהליך שינוי ייעוד הקרקע פנו לכ־13 בעלי חלקות שנמצאים בשטח התוכנית כדי שיחתמו עמם על הסכם שלפיו הם מאשרים להם לפעול לקידום התוכנית ולהשבחת הקרקעות. לפי ההסכם שעליו חתמו מרבית בעלי הקרקעות, התשלום עבור פעילותם יועבר להם על בסיס הצלחתם בקידום התוכנית - כלומר אם יאושר יעמוד על 6% מגובה ההשבחה כולל מע"מ. לטענתם, כלל המשפחות הסכימו וחתמו על ההסכם למעט בני משפחה אחת אשר סירבו לחתום על ההסכם אך לא הביעו התנגדות לשינוי הייעוד.

כעבור שמונה שנים, כאשר קיבלה התוכנית תוקף, דרשו לקבל את שכרם, אך בני המשפחה בעלי הקרקע סירבו לשלם להם את שכר הטרחה אשר הוערך על ידיהם ב־2 מיליון שקל בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה. על פי הערכת מומחה מטעם בית המשפט, ערך הקרקע שבבעלות אותה משפחה הושבח בהיקף של כ־12 מיליון שקל בעקבות אישור התוכנית.

כמו כן טענו התובעים כי הם זכאים להוצאות בגין החזר חלקם היחסי של הנתבעים בהוצאות שליוו את קידום התוכנית והוצאתה לפועל לרבות שכר יועצים, מתכננים ושכר משפטי. מנגד, בעלי הקרקע טענו כי אב המשפחה, אשר בינתיים הלך לעולמו, דחה את פנייתם להשבחת הקרקע והודיע להם כי אינו מעוניין בשירותיהם וכי אין בכוונתו לשלם להם שכר כלשהו. טענות נוספות שעלו הן כי הם לא שותפו בהכנת התוכנית וכי הקבוצה שקידמה את התוכנית סירבה לשתף פעולה עם אדריכל מטעמם.

עו"ד צבי שוב, אשר העיד כמומחה מטעם התובעים, ציין כי התובעים פעלו כיזמים בגיבוש קבוצת בעלי זכויות וליווי הליכי שינוי התב"ע. לפי הערכתו, ולאחר בחינת פסיקה רלבנטית, הוא סבר כי במקרה זה שכר טרחה בשיעור של 6% משווי ההשבחה של חלקת הנתבעים - שמחושב בשקלול של שווי הקרקע כיום בהפחתת היטל ההשבחה - הוא שכר טרחה ראוי.

יועץ נוסף מטעמם העריך את עלויות התכנון וליווי התוכנית בכ־255 אלף שקל. השופט דורון חסדאי כתב בפסק הדין כי "אין מחלוקת שהנתבעים לא חתמו על הסכם שכר טרחה מול התובעים, והם אף לא הוחתמו על מסמכי כתב התחייבות ושיפוי. הגם שהנתבעים ואביהם המנוח לא הצטרפו לקבוצת בעלי הקרקע שחברו ליזמים ולא חתמו איתם על הסכם שכ"ט, הם היו מודעים לתוכנית, עודכנו לגביה, אך העדיפו 'לשבת על הגדר', להמתין לתוצאותיה וליהנות מפירותיה. מצאתי לפסוק לתובעים ביחד ולחוד שכר ייזום בשיעור של 2.5% משווי הקרקע המושבחת ובהפחתת היטל ההשבחה".